לאחר שבחנתי את עדויות שני הנהגים, ואת הסרטון שהתקבל ע"י נהג התובעת ממצלמת אבטחה הממוקמת בסמוך לככר, אני קובעת כי הוכח שנהג התובעת האט את רכבו לפני הכניסה לככר ונכנס בזהירות, ואילו הנתבע, שנהג באופנוע, התפרץ לאחר מכן לככר מהרחוב שמשמאל לרחוב ממנו נכנס נהג התובעת, וזאת במהירות מופרזת וללא תשומת לב לנעשה בככר, כשהוא נוסע ישר קדימה ולא לפי תוואי הככר.

לא מצאתי כי קיים אשם תורם של נהג הרכב בעת הכניסה לככר, שכן נראה כי האט ונכנס לככר בזהירות ואילו התפרצות האופנוע לככר היתה לאחר מכן, וכברת הדרך הגדולה שגמע האופנוע עד רגע התאונה, שארעה 5-10 מ' לאחר כניסת הרכב לככר, נבעה ממהירותו המופרזת.

לפיכך אני מקבלת את הביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את סכום התביעה בצירוף אגרה ושכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪.

ניתן היום, א' סיוון תשע"ח, 15 מאי 2018, בהעדר הצדדים.