תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונה שקרתה ביום 13.10.16, בה היה מעורב אוטובוס של הנתבעת 1 נהוג על ידי הנתבע 2 ומבוטח על ידי הנתבעת 3.

בכתב התביעה טענה התובעת כי האוטובוס עלה ממנהרה ופנה ימינה לרחוב נורדאו ופגע ברכב התובעת, בחלק השמאלי הקדמי, בעודה עומדת.

הנתבעים טוענים כי בעת שהאוטובוס פנה ימינה כדין, הגיח רכב התובעת מימינו ועקף את האוטובוס מימין, מבלי לשמור מרחק סביר ופגע בו לאורך חלקו הימני.

התובעת סיפרה בעדותה:

"...עצרתי בפינה יושבת באוטו מחכה לבת שלי, המנוע היה דומם, האוטובוס עלה את אותה דרך שאני עשיתי, כשהוא פנה ימינה לנורדאו לא לקח את הסיבוב רחב, הוא שפשפף לי את כל הכנף השמאלית של האוטו, כולל הדלת, הכניס לי את כל הפח פנימה, את כל הפלסטיק הכל צנח למטה, הפנס הקדמי איבד מהאיזון מצד ימין זה עלה מצד שמאל זה ירד".

התובעת הציגה לבית המשפט תמונה של מקום התאונה ומיקום רכבה בצומת. לפי התמונה, רכב התובעת עמד "על הסיבוב" בצמוד לשפת מדרכה הצבועה אדום - לבן ועל שני מעברי חציה.

התובעת נשאלה:

ש. אם את עומדת שם את עומדת בין שני מעברי חציה, במקום שהוא אדום לבן בכניסה לנתיב, איך את סבורה שרכבים שמגיעים אמורים לפנות ימינה, אמורים לעשות את זה?

ת. יש לי שם עדה, כל יום חמישי אני מחכה שם בפינה הזו ומעולם לא קרה שום דבר. ואם הוא הגיע וראה שהוא לא יכול לעשות את הפניה שיצפור ואני אזוז. איפה שעצרתי אני לא אומרת שזה בסדר, אך הוא כנהג צריך לצפור לי שאני מפריעה לו לתנועה".

נהג האוטובוס מסר את גרסתו לתאונה:

"...קודם כל הרחבתי את הסיבוב ושם יש גישה להרחיב את הסיבוב ולא לפגוע באף רכב, היא לא עמדה שם, היא נסעה אחרי, בזמן שאני עושה את הסיבוב עקפה, רצתה לחנות, ועקפה אותי וגילחה לי את האוטובוס מצד ימין...הזמנתי ניידת שהגיעה לשם, הלכתי למשטרה והגשתי תלונה. היה דו"ח פעולה שמספרו 191".

יצוין כי לא צורף לכתב ההגנה דו"ח פעולה ואף לא התלונה שהוגשה על ידי נהג האוטובוס.

אני מעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבע שכן התרשמתי כי עדות זו מהימנה ועקבית ולא נסתרה. יתרה מכך, התובעת הציגה במהלך הדיון תמונה של מיקום רכבה בתאונה, בידיעה שהיא מדגימה כי היא מעמידה את רכבה במקום אסור, דבר המחזק את מהימנותה. מנגד גרסת נהג הנתבעת אינה סבירה, שכן לא מצאתי סיבה הגיונית שהתובעת תעקוף את האוטובוס תוך כדי סיבוב ומצד ימין בכדי לחנות באמצע הצומת ובצמוד לפנייה.

מאחר שהתובעת חנתה את רכבה במקום אסור, כפי שהודתה, לא ניתן להתעלם מתרומתה לאירוע. אשר על כן אני מקבל את התביעה אולם מוצא לייחס לתובעת אחריות בשיעור 20%.

התובעת הוכיחה נזקיה בחוות דעת ומסמכים שלא נסתרו.

הנתבעים ישלמו לתובעת בתוך 30 יום סך של 8999 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (4.7.17) ועד התשלום בפועל, בתוספת אגרת משפט בסך 95 ₪ והוצאות משפט בסך 700 ₪.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"א סיוון תשע"ח, 04 יוני 2018, בהעדר הצדדים.