עסקינן בתביעה כספית על סך 3,928 ₪ בגין נזק רכוש שנגרם לרכב התובעת עקב תאונה מיום 24.12.15.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בהליך זה על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

התובעת הציגה טופס דיווח על התאונה וכן העידה את נהג האוטובוס, אשר תיאר את אופן התרחשות התאונה. כמו כן, הוצגו תמונות של הנזק שנגרם לאוטובוס וחוות דעת לעניין עלות התיקון בסך 1825 ₪ . בנוסף, עותרת התובעת לפיצוי בגין שכר טרחת השמאי (847 ₪) ויום עמידה לצורך התיקון (1256 ₪).

הנתבעים טוענים כי רכבם לא היה מעורב בתאונה המתוארת ולכן דין התביעה להידחות. מטעם הנתבעים נשמעה עדותו של נתבע 1 הרשום כבעל הרכב והמבוטח אולם אין מחלוקת כי בפועל נעדר רישיון נהיגה ובעת התאונה עשה שימוש תדיר ברכב אביו. אביו של הנתבע 1 העיד אף הוא ולראשונה סיפר כי אמנם זכור לו מקרה של מפגש עם נהג אוטובוס התובעת אלא שתיאר נסיבות אחרות למפגש, הכחיש התרחשות תאונה והכחיש קיומו של נזק כלשהו, לא לרכבו ולא לרכב התובעת.

לאחר שבחנתי את כתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את העדים שנחקרו בפניי ושקלתי את טענות הצדדים, אני מחייבת את הנתבעים 1-2, באמצעות נתבעת 2, לשלם לתובעת סך של 2,672 ₪ בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 1,800 ₪ ובתוספת מחצית ראשונה של אגרה.
לאור ההסכמה הדיונית, ניתן פטור מתשלום מחצית שניה של אגרה.

מעבר לכך יישא כל צד בהוצאותיו.

ניתן היום, כ"ד כסלו תשע"ט, 02 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.