<#1#>

פרוטוקול

ב"כ המשיב:

אבקש להורות על שחרורו של המשיב. בתיק הזה אני לא מתכוון להציג חלופה. המשיב כפי מה שכתוב בבקשת המעצר ובכתב האישום נתפס בשעה 07:00, נעצר ע"י המשטרה בשעה 09:50 כל זה אתמול, זאת אומרת 24 שעות הסתיימו היום בשעה 09:50. לא הייתה בקשת מעצר ולא היה כתב אישום בשעה 09:50 ולכן המשיב שוהה מעל 4 שעות במעצר לא חוקי.

באותה מידה שהמשיב עבר על החוק, המדינה עוברת כרגע על החוק, אבקש לא לתת יד לדבר הזה. בסופו של דבר בית המשפט כשהוא בא לערוך את האיזונים, לא מדובר בפגיעה באדם מסוים, לא פגיעה ברכוש, הפגיעה בערך החברתי המוגן של המשיב פחותה מהפגיעה שהמבקשת עושה בחירותו של המשיב ולכן אני סבור שבית המשפט צריך לשחרר אותו.

מעבר לטענה המקדמית הזאת שלי, אני מסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר מחשש להימלטות מן הדין אולם במקרה דנן אני סבור שנוכח המעצר הלא חוקי עליו פירטתי יש לשחרר את המשיב.

ב"כ המבקשת:

אני רואה בתיק שיש דו"ח מעצר משעה 09:50, אסמכתא למעצר מולאה ע"י קצין החקירות אתמול בשעה 13:00 ולא כפי שחברי טוען בשעה 09:00.

ב"כ המשיב:

המשיב נעצר בשעה 09:50 וזה הדבר הקובע ואחרת אם בית המשפט ירצה להיצמד לאסמכת הכליאה הרי שהיה עיכוב של 3 שעות וגם זה לא חוקי.

ב"כ המבקשת:

האסמכתא מולאה 3 שעות לאחר המעצר של המשיב, לאחר שהקצין עיין בתיק החקירה והחליט לעצרו.

יש פסיקה נרחבת על כך ששיהוי מעבר לזמן המעצר אינו מהווה השיקול הבלעדי לשחרור המשיב ממעצר, בית המשפט צריך להתייחס למכלול השיקולים ואיחור שכזה, אם היה, אינו מביא לשחרור אוטומטי של המשיב כפי שחברי מבקש לעשות. אנו נבקש שלא להורות על שחרורו של המשיב ממעצר.

ב"כ המשיב:

בבקשת המעצר כתוב שמעצרו הוארך עד היום בשעה 14:00, מעצרו לא הוארך כי הוא לא הובא לדיון במעצר ימים, לא הוגשה בקשה כזו.

לשאלת בית המשפט אם יש לי ערבים להציג, אני משיב שלא.

לאחר ששמעתי את בית המשפט, אני מסכים למתווה אותו הציע בית המשפט. אני מבקש החלטת שחרור ואנו נתמודד עם התנאים שבית המשפט יקבע. אני אבקש שהתנאים שייקבעו יהיו בהתאם להפרת הזכויות של המשיב ושתיקבע הפקדה נמוכה. המשיב מוסר שאביו מאושפז בבית החולים.

<#2#>

החלטה

נגד המשיב שהוא תושב הרשות הפלסטינית הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק וזאת ביום 4.7.2017, אז נתפס בשעת בוקר סמוך למסגד ביר הדאג'.

הגם שב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, הוא בא בטענה מקדמית למעצר בלתי חוקי שמשכו כ-4 שעות וכעולה מדבריו לפרוטוקול.

כמו טענת ב"כ המבקשת, הגם אם המשיב מצוי במעצר בלתי חוקי משך כ-4 שעות, אין בכך להוות שיקול עיקרי ומכריע בשאלת שחרורו של המשיב שכן בית המשפט נדרש לאיזונים בין מכלול השיקולים שבאים בפניו, אם כי ראוי ונכון ליתן משקל לעובדה כי המשיב נתון במעצר בלתי חוקי כ-4 שעות.

בנסיבות האמורות, בהינתן קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר של חשש להימלטות מן הדין ומשהבאתי בחשבון כי למשיב הרשעה משנת 2015 בשלוש כניסות לישראל שלא כדין אני מורה על שחרורו בתנאים הבאים:

1. המשיב יתייצבו לדיון ביום 10.9.2017. מועד הדיון נמסרו לבא-כוח המשיב על-ידי בית המשפט. מובהר למשיב כי זימונו לבית המשפט באמצעות עורך-דינו ייחשב כזימון כדין, ועל המשיב לדאוג להיות בקשר עם עורך-דינו על מנת שיידע את מועדי המשפט ועל מנת שיוכל לקבל אישורי כניסה כדין לישראל;

2. המשיב יפקיד סכום של 4,500 ₪ להבטחת תנאי השחרור, כתנאי לשחרור;

3. המשיב יחתום על ערבות עצמית בסך של 10,000 ₪ להבטחת תנאי השחרור.

ככל שלא יעמוד המשיב בתנאים, יובא בפניי בתוך 48 שעות.

מורה על ביטול דיון ההקראה הקבוע ליום 19.7.2017 בפני כב' השופט בן טולילה.

קובעת מועד דיון הקראה בתיק העיקרי ליום 10.9.2017 בשעה 09:30 בפני כב' השופט יואב עטר.

המזכירות תנפיק הזמנה לדיון שנקבע ליום 12.9.2017 עבור המשיב.

שב"ס יאפשר למשיב לבצע 3 שיחות טלפון עוד מהיכל בית המשפט.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"א תמוז תשע"ז, 05/07/2017 במעמד הנוכחים.