בפני בקשה לביטול או קיצור פסילה מנהלית.

ביום 1/7/17 נהגה המבקשת ברכבה בגבעתיים ברח' פועלי הרכבת מכיוון מזרח למערב ובהגיעה סמוך לבית מספר 31 פגעה ברכב חונה, איבדה שליטה על רכבה, וגרמה לתאונה בה התהפך רכבה על גגו.

בחקירתה במשטרה מסרה כי נהגה ברכב של בעלה וכי ככל הנראה לחצה על דוושת הגז במקום על דוושת הבלם, הרכב האיץ, המבקשת איבדה שליטה והתהפכה עם הרכב על גגו.

ב"כ המבקשת הסכים לקיומן של ראיות לכאורה לצורך הדיון ומפנה את עיקר טיעוניו לשאלת המסוכנות.

המבקשת נוהגת ברכב משנת 1976 ללא כל הרשעות קודמות.

ב"כ המבקשת טוען כי נוכח עברה התעבורתי התקין במשך 41 שנה ולמרות נסיבות התאונה ותוצאותיה לא נשקפת מסוכנות מהמבקשת אשר מצדיקה את החלטת הקצין לפסול את רישיונה של המבקשת.

ב"כ המבקשת מפנה גם להחלטת קצין המשטרה בשימוע ובנימוקיו וטוען כי הקצין נימק את החלטתו בכך ש: "יש יסוד להכנת כתב אישום, ישנה מסוכנות". לשיטתו הנמקת הקצין חסרה ולא מפרטת כלל את הסיבות שהניעו אותו להעריך כי קיימת מסוכנות בנהיגה מצד המבקשת.

ב"כ המשיבה בדיון היום מסכימה כי עברה התעבורתי של המבקשת אינו מכביד. אשר לטופס השימוע טוענת כי הקצין התייחס ולו במילה אחת לשיקולי המסוכנות, ולמרות כל האמור סבורה שאין מקום להתערב בהחלטת הקצין.

השאלה הדורשת הכרעה בבקשה שהוגשה הינה האם נשקפת מסוכנות בהמשך נהיגתה של המבקשת ברכב, והאם המסוכנות מצדיקה את פסילת רישיונה של המבקשת ל-60 ימים, כפי שהורה קצין המשטרה, או לתקופה פחות מכך.

שאלת המסוכנות נלמדת כידוע מנסיבות התאונה ומעברה התעבורתי של המבקשת. אין חולק כי מדובר בתאונה עצמית, בנסיבות של טעות רגעית, לחיצת על דוושת הגז במקום דוושת הבלם, טעות אשר בלי קשר לתוצאות התאונה, משקפת להערכתי רשלנות ברף שאינו גבוה.

אין מדובר בנהיגה פראית או רשלנית או כי המבקשת נהגה באירוע הזה באופן מסוכן במיוחד. תוצאות התאונה המתבטאות בהתהפכות הרכב, בגרם נזק לרכב וכן בפציעה קלה של המבקשת, הינן במקרה זה אך תוצאות נלוות לתאונה, ואינן משקפות לטעמי נסיבות אשר מהם ניתן ללמוד על מידת הרשלנות או הסיכון בנהיגה מצד המבקשת.

יודגש כי לעברה התעבורתי של המבקשת יש משקל מהותי בהערכת הסיכון הנשקף ממנה בהמשך הנהיגה. הנאשמת נוהגת שנים רבות, ללא כל הרשעה בתעבורה ויש בכך כדי ללמד כי הנאשמת נהגת טובה וזהירה וכי האירוע הנוכחי, למרות התהפכות הרכב, אינו מאפיין אותה.

התרשמתי כי המבקשת נהגת זהירה ולראיה אף קצין המשטרה לא התייחס בשיקולים שפרט בכתב בטופס השימוע לעברה התקין של המבקשת. לא למותר לציין כי חוסר הפירוט שבהנמקת קצין המשטרה עולה לכאורה כדי פגם בשיקול דעתו.

נוכח כל האמור, אני סבור כי יש הצדקה במקרה זה להתערב במשך הפסילה שנקבעה ותוך הערכת רמת המסוכנות הנשקפת מהמבקשת כאמור בנהיגה, להעמיד את משך הפסילה על 30 ימים שמניינם מיום 1/7/17.

זכות ערר כחוק לבית המשפט המחוזי.

ניתנה היום, י"ז תמוז תשע"ז, 11 יולי 2017, בהעדר הצדדים.