1. בפניי בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי מר אמיר בחוס (להלן: "המבקש") על החלטת בית משפט השלום בעכו (כב' השופט ע. רוזינס) אשר ניתנה במסגרת ת"א 63750-02-15 ביום 21/06/17, ובמסגרתה דחה בית משפט קמא את בקשת המבקש להורות לד"ר חאלד אסלן (להלן: "המומחה") להשלים בדיקת עמוד שדרה צווארי של המבקש לאחר שבית משפט קמא קבע כי המומחה יחזור ויבדוק את המבקש בגין טענות לנכות רפואית בגב תחתון בלבד.

2. בית משפט קמא בהחלטתו מיום 21/06/17, שניתנה מיד בתום חקירת המומחה, דחה כאמור את בקשת המבקש לאפשר את השלמת בדיקתו של המבקש לגבי עמוד שדרה צווארי בשונה מגב תחתון, תוך שנימק את החלטתו בכך שניתנה למבקש הזדמנות לשאול את המומחה את כל השאלות אותן ביקש לשאול במסגרת חקירה נגדית, כי לא התברר מחוות דעת המומחה שנדרשת חוות דעת נוספת, ואף המומחה לא נשאל אם יש צורך בקיום בדיקה נוספת בעניין עמוד שדרה, ולפי דבריו הבדיקה שנערכה למבקש בעניין זה היא מספקת.

3. בית משפט קמא הוסיף וציין כי העובדה שהמבקש איננו מרוצה מחוות הדעת, אינה מספקת כדי להורות על עריכת בדיקה נוספת בעניין עמוד שדרה צווארי, ובאפשרותו של המבקש להתייחס לכך בסיכומים.

4. במסגרת בקשת רשות הערעור נטען על ידי המבקש כי בדיון שהתקיים ביום 21/06/17, בו נחקר המומחה, אישר המומחה בחקירתו כי לא בדק את תנועות ההטיה של הראש לצדדים, וכן לא מדד את טווח הכיפוף, ומשכך בדיקת המומחה לוקה בחסר וראוי לאפשר למומחה לאפשר את בדיקתו של המבקש בפרט על רקע העובדה כי המומחה עתיד ממילא לבצע בדיקה משלימה.

5. כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המשיבה 1") לא הגישה תשובה לבקשת רשות הערעור, ובדיון שהתקיים ביום 06/11/17 טענה את טענותיה בעל פה וציינה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. לטענתה המומחה כבר נחקר על ידי בא כוח המבקש בכל הנוגע לחוות דעתו, עלה מחקירת המומחה כי המומחה התייחס לכל הסוגיות, נשאר איתן בדעתו כי הממצאים הקלים בעמוד השדרה הצווארי הינם תחלואתיים ואינם טראומתיים, וכי טווח התנועות בעמוד שדרה צווארי הינו תקין, ובכל מקרה המומחה סבר כי הבדיקה שביצע הינה מספקת. לנוכח האמור טענה המשיבה 1 כי אין מקום לאפשר בדיקה נוספת בעמוד שדרה צווארי, ולמבקש ניתנה הזדמנות למצות את הנושא במסגרת חקירתו הנגדית.

6. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובת המשיבה לה, ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את בקשת רשות הערעור ולדון בה כבערעור.

7. מעיון בתיק בית משפט קמא עולה כי המבקש הגיש תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 בגין שתי תאונות דרכים: בגין התאונה הראשונה אשר ארעה ביום 23/01/13 הגיש המבקש את תביעתו כנגד המשיבה 1 ובגין מעורבותו בתאונה השנייה הגיש המבקש את תביעתו כנגד הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המשיבה 2").

8. המבקש נבדק על ידי המומחה אשר מונה בהסכמת הצדדים בכל הנוגע לתאונה הראשונה בה היה המבקש מעורב ולאחר שהמומחה הגיש את חוות דעתו והמבקש הפנה למומחה שאלות הבהרה נחקר המומחה על חוות דעתו בדיון שהתקיים ביום 21/06/17.

9. מעיון בחוות דעת המומחה מיום 10/03/14 עולה כי המומחה העריך כי למבקש "לא נותרה נכות תפקודית צמיתה" בעמוד שדרה צווארי בגין פגיעתו הראשונה, ואילו בתשובתו לשאלה הבהרה מיום 08/10/14 השיב המומחה כי "בהתאם לגילו של תובע ובהסתמך על התשובות הקודמות שעניתי ניתן לקבוע נכות של 5%, ללא קשר לתאונה".

10. במסגרת חקירתו הנגדית של המומחה אשר התקיימה ביום 21/06/17, אישר המומחה כי לא בדק את תנועות ההטייה של הראש לצדדים (עמ' 16 לפרוטוקול) ובאשר לטווח הכיפוף לא מדד המומחה את מידת ההגבלה במעלות (עמ' 17 לפרוטוקול).

11. להשלמת התמונה יצוין כי המומחה אמנם אישר בחוות דעתו כי לפני התאונה לא סבל המבקש מכאבי גב, ואולם בחקירתו הנגדית חזר המומחה וציין כי נכותו של המבקש נובעת מהליך ניווני תחלואתי של עמוד השדרה ולא כתוצאה מאירוע טראומטי.

12. ההחלטה מושא הבקשה הינה החלטת ביניים הנוגעת לאופן ניהול ההליך על ידי בית המשפט וכידוע ערכאת הערעור אינה ממהרת להתערב בהחלטות דיוניות של הערכאה שלפניה מתנהל ההליך ושלפניה פרושה יריעת ההתדיינות בין הצדדים, למעט בנסיבות מיוחדות. ראה: ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקר חברה בע"מ, פ"ד מד(4) 595, 604; ע"א 4494/97 סלאח נ' סלאח (04/01/00).

13. עם זאת, לנוכח העובדה כי בית משפט קמא הורה ממילא על השלמת בדיקתו של המבקש בכל הנוגע לנכותו בגב תחתון כאמור בהחלטה מיום 21/06/17 והמבקש עתיד ממילא לשוב להיבדק אצל המומחה ושעה שעולה מחקירתו הנגדית של המומחה כי המומחה לא בדק את תנועות ההטייה של הראש לצדדים ולא את מידת ההגבלה של טווח הכיפוף במעלות, סבורני כי ראוי היה לקבוע כי במעמד בדיקת המבקש ישלים המומחה גם את בדיקתו בכל הנוגע לתנועות עמוד השדרה הצווארי של המבקש ובאופן שתונח בפני בית משפט קמא תמונה מלאה ביחס לממצאים ולמגבלות התנועה של המבקש בעמוד השדרה הצווארי.

14. לאחר שתונח בפני בית משפט קמא התמונה במלואה, יכריע בית משפט קמא במסגרת פסק דינו גם בשאלת הקשר הסיבתי בין פגיעתו של המבקש בתאונה הראשונה והנכות שנגרמה למבקש אם בכלל, כתוצאה מן התאונה. וכידוע, בית משפט אינו מחויב בקביעותיו ובמסקנותיו של מומחה ויהא רשאי לסטות מהן בנסיבות המתאימות וכן ייתכנו נסיבות בהן לא תהא חפיפה מלאה בין קביעה משפטית בדבר קיומו של קשר סיבתי ובין חוות דעת רפואית של מומחה רפואי, וזאת מבלי לקבוע מסמרות כלשהן לנסיבות המקרה דנן.

15. לאור כל האמור דין הערעור להתקבל.

16. בית משפט קמא יורה למומחה להשלים את בדיקת המבקש כאמור לעיל.

17. בנסיבות העניין הנני מחייבת את המשיבה 1 לשלם למבקש את הוצאות הערעור בסך כולל של 5,000 ₪.

18. הגזברות תשיב למבקש באמצעות בא כוחו את הפיקדון שהופקד, ככל שהופקד.

19. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים ולבית משפט קמא.

ניתן היום, י"ח חשוון תשע"ח, 07 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.