בפני בקשה לתיקון כתב אישום בדרך של הוספת עד תביעה.

הרקע לבקשה וטענות הצדדים

1. כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של גניבה בידי עובד ופריצה לרכב בכוונה לבצע גניבה. נטען כי הנאשם קשר עם אדם נוסף לגנוב כסף מחברה בה עבד אותו אדם נוסף. כתב האישום מפרט את המסלול אותו עשו השותפים בקשירת הקשר עד לגניבת הכסף.

2. הנאשם כפר בקשירת הקשר וכן הכחיש את נוכחותו במקומות שנטענו בכתב האישום במועדים שנטענו בו. בתשובתו לאישום, הוא ציין כי טען לאליבי כבר בחקירתו הראשונה במשטרה וטענתו לא נבדקה.

3. ביום 5.11.18 החלה להישמע פרשת התביעה ובתום הדיון נקבע מועד להשלמת שמיעת הראיות. בשלב זה, עתרה המאשימה לתקן את כתב האישום באופן של הוספת חוות דעת בדבר משמעות פלט האיכונים המשמש כחלק מהראיות בהליך.

4. אין מחלוקת כי חוות הדעת לא הייתה מוכנה במועד הגשת כתב האישום ואף לא במועד בו החלה שמיעת הראיות. היא הוכנה במהלך חודש ינואר 2019, לאחר שהמאשימה הבינה כי קיימת מחלוקת אודות פרשנות פלט האיכונים.

5. המאשימה טענה כי מדובר בפרקטיקה נהוגה, לפיה אין עורכים מראש חוות דעת ביחס לכל פלט, שכן מדובר בפלטים רבים שעלות הגשת חוות דעת בעניינם גבוהה, וברוב המקרים אין כלל מחלוקת אודות הפלט המצדיקה עריכת חוות דעת. לטענת המאשימה, אין בהתרת התיקון כדי לפגוע בהגנת הנאשם והיעתרות לבקשה רק תסייע בעשיית הצדק.

6. ב"כ הנאשם מתנגד למבוקש. לדבריו, במסגרת חומר הראיות נמסר לו רק פלט איכונים חסר פשר. בכתב האישום נרשם כעד תביעה רק "נציג חברת התקשורת", והוא יכול להעיד רק על הגשת פלט האיכון למשטרה. לדבריו, לפרקטיקה הנהוגה לה טוענת המאשימה, אין כל אחיזה בדין, ואין לאפשר למאשימה להגיש בשלב זה חוות דעת שלא הייתה חלק מחומר הראיות.

דיון והכרעה

7. סעיף 92 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 קובע כי "בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן". ההלכה מקדמת דנא היא, כי השיקולים העיקריים שעל בית המשפט לשקול בבקשה לתיקון כתב אישום הינם, האם התיקון יסייע לבית המשפט להגיע לחקר האמת ולעשות משפט צדק והאם יש בתיקון פוטנציאל לפגיעה בזכותו של הנאשם להליך הוגן. בשים לב לשיקולים אלו, רשאי בית המשפט לאפשר תיקון בכתב אישום גם בשלבים מתקדמים של ההליך. לצד זאת יש לתת משקל לעיתוי בקשת התיקון וסיבת הבקשה. ברי, כי ככל שהעתירה לתיקון כתב האישום מוגשת בשלב מוקדם יותר של ההליך, מטבע הדברים, יהיה קל יותר להיעתר לבקשה, שכן בשלב מוקדם יכולתו של הנאשם להתגונן נוכח התיקון גדולה יותר. על בית המשפט לאזן בין השיקולים השונים ולהבטיח שניתנת לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן, הן מבחינה מהותית והן מהבחינה הדיונית.

8. שקלתי את טיעוני הצדדים, ואני סבור כי לעת הזו בה הוגשה הבקשה, בטרם הושלמה פרשת התביעה, וודאי בטרם השמיע הנאשם את גרסתו, ובפרט בשים לב כי פלט האיכונים עצמו היה מונח בפני הסנגור יחד עם חומר הראיות בתחילת ההליך, וממילא אין מדובר ב"מקצה שיפורים", וכל שנתבקש עתה היא הגשת חוות דעת המתייחסת למשמעות אותם איכונים - אין בהוספת התביעה כדי לפגוע בהגנת הנאשם, אשר יוכל להיערך, הן בהגשת חוות דעת מטעמו והן בחקירת המומחה בבית המשפט. לצד זאת, בשים לב לחשיבות האיכונים במסגרת כלל הראיות בתיק, התיקון נדרש בוודאי לשם עשיית צדק. בין אם מדובר בטעות, ובין אם מדובר בפרקטיקה מטעמים כלכליים, המבחן הוא אחד וכפול, והוא האם הגשת הראייה תסייע לבית המשפט בעשיית הצדק, והאם הגשתה בשלב זה עלולה לגרום עיוות דין לנאשם. התשובה לשאלות אלו כאמור ברורות. חוות הדעת תוכל לסייע לעשיית הצדק ואין בהגשתה בשלב זה כדי לפגוע בנאשם. בנסיבות אלו צודקת ב"כ המאשימה כי לא ניתן לקבל מצב בו הליך פלילי מקבל צורת משחק אשקוקי, שבו מהלך אחד בלתי נכון קובע את גורל המשחק (ע"פ 1/48 סילוסטר נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד א 5 (1949)). פשיטא, כי ככל שכתוצאה מהגשת חוות הדעת בשלב זה, הנאשם יבקש לחקור מי מהעדים שכבר העידו, הוא יכול לעתור לכך, ואם תהיה הצדקה לכך מבוקשו יינתן לו.

9. בשולי הדברים אציין, כי איני סבור כי היה מקום לקבל את בקשת המאשימה להעיד את המומחה בדיון שהתקיים, וצירוף חוות הדעת שנכתבה לאחר הגשת כתב האישום לתיק ללא הגשת בקשה לתיקון כתב האישום. ככלל, לא ניתן לקבל את הטענה כי ברגע שהמאשימה ציינה בין עדיה בכתב האישום "נציג חברת התקשורת", היא יכולה גם להגיש חוות דעת באמצעות מומחה מטעם החברה, מבלי שחוות הדעת הזו נמסרה לסניגור יחד עם חומרי החקירה. הדרך היא בהגשת בקשה לתיקון כתב האישום, שלה כאמור, אני נעתר.

10. כפי שנקבע, פרשת התביעה תסתיים ביום 23.10.19 אז ישמעו גם פרשת ההגנה והסיכומים.

ניתנה היום, א' סיוון תשע"ט, 04 יוני 2019, בהעדר הצדדים.