לפני בקשה לסילוק תביעה על הסף מחמת אי תשלום אגרה כדין.

רקע

מבקש 1 (להלן: "אוהב ציון") ומשיב 1 (להלן: "ברק") הם המייסדים של "רשת סטוק" המתנהלת באמצעות הסטוק ישראל 2010 בע"מ, הסטוק קונספט בע"מ וסקטור אפיקים בע"מ (להלן: "החברות").

בכתב התביעה ביקשו התובעים סעד להסרת קיפוח לפי סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"), צווי עשה, סעד הצהרתי, ביטול חוזה מתנה ומתן חשבונות, בטענה לפיה המבקשים פעלו לקפח את זכויותיו של ברק כמנהל ובעל מניות בחברות.

טענות המבקשים:

1. בתביעתם עותרים המשיבים לביצוע התמחרות לאחר הערכת שווי החברות כאשר אשר על פי תנאי ההתמחרות המוצעים מהווה ההתמחרות כפיה לרכישת חלקם של התובעים במניות החברות (להלן: "המניות"). במצב דברים זה על התובעים להעריך את שווי המניות ולשלם אגרה בשיעור 2.5% מהסכום המוערך.
2. בעתירתם להערכת שווי החברה מבקשים המשיבים לנטרל את מעשי הקיפוח, ובכך למעשה תובעים הם השבה כספית, ובהתאם עליהם לשלם אגרה בשיעור 2.5% מסכום ההשבה הנטען.
3. בסעיף ה לכתב התביעה עותרים המשיבים למתן חשבונות ותשלום רטרואקטיבי לברק בגין חלקו ברווחי סקטור אפיקים בע"מ (להלן: "סקטור"). סעד זה הוכתר כסעד למתן חשבונות, אולם לצד הסעד של מתן חשבונות נתבע חיוב לתשלום כספי. במצב דברים זה ובהתאם להוראות תקנה 16 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, על התובעים להעריך את סכום ההשבה ובהתאם לשלם אגרה בשיעור 2.5%.
4. הסעד ההצהרתי המבוקש בסעיפים ב ו – ג לכתב התביעה, מחייבים הגשת תביעה נוספת לסעד אופרטיבי הנסמך על הסעד ההצהרתי. בניסוח הסעד כאמור, מבקשים התובעים להתחמק מתשלום אגרה כדין בגין הסעד האופרטיבי הכספי הנדרש.

טענות המשיבים:

1. הסעד העיקרי בתביעת המשיבים הוא הסרת קיפוח בדרך של עריכת התמחרות על בסיס הערכת שווי ואין מדובר בתביעה לרכישה כפויה. מכל מקום, הסעד האמור הוא סעד שאינו כספי.
2. הערכת השווי תנטרל את מעשי הקיפוח במטרה לקבוע שווי אמיתי לחברות והיא אינה תביעה להשבה כספית.
3. אוהב ציון ביצע תרמית מקיפה תוך העלמת מידע כדי לשכנע את ברק להעניק לו במתנה את חלקו במניות סקטור, ממילא אין בידי ברק מידע אודות שווי המתנה אותה מבקש הוא לבטל, ועל כן, הסעד ההצהרתי בעניין זה בא בגדר תקנה 3 לתקנות בית המשפט (אגרות), התשס"ז – 2007 (להלן: "התקנות").

דיון

1. אגרת הליכים ששווים אינו ניתן לביטוי בכסף נקבעה בתקנה 3 לתקנות, לפיה הליך שהסעד המבוקש בו הוא צו הצהרתי, צו לא תעשה, צו עשה, צו אכיפה, תביעה למתן חשבונות שלא בהליך ביניים, יראו אותם כהליך ששווי הסעד המבוקש בו אינו ניתן לביטוי בכסף.
2. מכתב התביעה עולה כי המשיבים עותרים ליתן צו על ביצוע הערכת שווי לחברות ולבצע התמחרות כאשר על אוהב ציון להגיש הצעה ראשונה (סעיף א1), צו הצהרתי לפיו אוהב ציון קיפח את ברק תוך הפרת חובותיו כבעל מניות ונושא משרה (סעיף ב), צו הצהרתי לפיו סייע עו"ד וינרוט לאוהב ציון לקפח את ברק (סעיף ג), ליתן כל סעד להסרת הקיפוח (סעיף ד), להורות על ביטול הסכם המתנה לפיו העביר ברק לאוהב ציון 25% ממניות סקטור אפיקים בע"מ ולהורות על תשלום רטרואקטיבי לברק בגין חלקו ברווחי סקטור אפיקים בע"מ ובכל סכום שמשך ממנה אוהב ציון (סעיף ה), להורות על מתן חשבונות (סעיף ו).
3. ככל שמדובר בסעד הנתבע בסעיף א1 לכתב התביעה, המבקשים לא הצביעו על נסיבות שיש בהן כדי ללמד שהסעדים הנתבעים הם סעדים בסכום קצוב, הבאים בגדרה של תקנה 6 לתקנות. אפילו הייתה מתקבלת טענתם של המבקשים שמדובר בתביעה לרכישה כפויה של המניות לא נטען על ידי המבקשים שלמשיבים יש דרך לדעת או להעריך את שווי חלקם במניות החברות. אדרבא, ההתמחרות אמורה להתבסס על הערכת שווי שתבוצע אם יתקבלו טענות המשיבים לעניין זה. ללמדך, שאין בידי המשיבים מידע או נתונים שיש בהם כדי ללמד על שווי המניות. לכך יש להוסיף, כי הסעד הנתבע הוא התמחרות ולא מצאתי שמדובר במכירה כפויה, רק משום שהוצע על ידי המשיבים שאוהב ציון יגיש הצעה ראשונה. בעניין זה לא ראיתי להידרש לפסקי הדין הנזכרים בבקשה ובתשובות לה, לפי שההכרעה באותם פסקי דין נגזרה מהנסיבות הקונקרטיות בכל אחד מהמקרים.
4. הסעדים המבוקשים בסעיפים ב – ד לכתב התביעה, הם צווים הצהרתיים אשר בנסיבות העניין באים בגדרה של תקנה 3 לתקנות.
5. הסעד המבוקש בסעיף ה לפיו מתבקש בית המשפט "להורות על תשלום רטרואקטיבי למר ברק, בגין חלקו ברווחי סקטור אפיקים ובכל סכום אחר שנמשך מאותה חברה על – ידי אוהב ציון מאז הסכם המתנה (בדרך של דיבידנד, דמי ניהול, דמי ייעוץ, משכורת, הטבות כלשהן או בכל דרך אחרת), נראה כתביעה בסכום קצוב, משום שמכתב התביעה עולה שברק היה ניהל וניווט את החברות יחד עם אוהב ציון (סעיף 7 לכתב התביעה) וסביר להניח שידוע לו מה היו רווחי סקטור לאורך השנים, ובהתאם יכול הוא לחשב את חלקו הנטען. למצער יכול ברק להעריך את רווחי סקטור ו/או הסכומים שמשך אוהב ציון. לעניין זה, יש לקחת בחשבון, שמכתב התביעה עולה שברק החליט להעניק לאוהב ציון את חלקו במניות סקטור כדי לסייע לו כלכלית, והדעת נותנת שבעת הענקת המתנה ידע ברק מה שווי המתנה.
6. נוכח האמור עד כאן, נראה כי ככל שמדובר בסעדים הנזכרים בסעיפים א – ד ו – ו לכתב התביעה, יש לשום את האגרה לפי תקנה 3 לתקנות. לגבי הסעד הנזכר בסעיף ה, על המשיב לשלם אגרה בהתאם לשווי חלקו במניות סקטור או הסכומים שלטענתו משך אוהב ציון שלא כדין מסקטור, או להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה בדרך של השמטת הסעד המבוקש בסעיף ה.

סוף דבר

הבקשה מתקבלת בחלקה כאמור בסעיף 6 שלעיל.

המשיבים ישלמו את האגרה או יפעלו לתיקון התביעה כאמור בסעיף 6 שלעיל, בתוך 20 ימים.

כל צד יישא בהוצאותיו

מזכירות בית המשפט תמציא את ההחלטה לבאי כח הצדדים

ניתנה היום, ג' כסלו תשע"ח, 21 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.