1. לפניי תביעה שהגיש התובע נגד הנתבעת ע"ס 30,000 ₪.
2. ביום 8.2.15 רכש התובע אריחים ומוצרים נוספים מהנתבעת. כעבור כחודשיים קיבל התובע את האריחים והרצפים של התובע החלו בעבודת הדבקת האריחים על הריצוף הישן. לטענת התובע, לאחר ריצוף מחצית הסלון ציינו הרצפים כי יש אבק רב מידי על האריחים. התובע פנה לנציגת הנתבעת, גב' חני, וזו אמרה שאין לתובע מה לדאוג והאבק ירד בשטיפה. על בסיס תשובת הנתבעת המשיך התובע בעבודת הריצוף. לאחר סיום העבודה שטף התובע את האריחים אך האבק לא נעלם. התובע פנה שנית לחני אשר הפנתה את התובע לשירות הלקוחות של הנתבעת. לאחר מספר ימים הגיע נציג שירות הלקוחות לביתו של התובע ולטענת התובע אמר לו הנציג: "איך מכרו לכם את הריצוף הזה לבית. הוא מיועד לריצוף גגות". הנציג ניסה להוריד את שכבת האבק ע"י מריחת חומצה שקופה והמליץ לתובע לקנות חומצה כזו ולשפשף עמה את האריחים. בנוסף ציין הנציג כי את האריחים שקנה התובע יש לשטוף עם חומרי ניקוי ספציפיים בלבד. לטענת התובע, לא נאמר לו בעת הרכישה כי האריחים אינם מתאימים לבית כי אם לגג, וגם לא ניתנו לו הנחיות מיוחדות לטיפול באריחים. התובע רכש את החומצה שנציג הנתבעת המליץ לו לקנות. משהבחין התובע כי החומצה צהובה הוא שוחח עם נציג הנתבעת וזה אמר לו למהול אותה במים ולשפשף את האריחים. לטענת התובע לאחר שהוא מהל את החומצה ושפשף את האריחים, הפכה הרובה שבין האריחים לצהובה. בהמלצת הנתבעת שפשף התובע את הרובה עם ספוג פלא וכתוצאה מכך חלק מהרובה יצא ממקומו. התובע פנה שוב לנתבעת ונקבעה פגישה בה נאמר לתובע כי נציגי הנתבעת יפנו להנהלת הנתבעת בדבר הצעה למתן פיצוי לתובע. לאחר שהתובע לא קיבל תשובה במשך חודש ימים הוא פנה שוב לנתבעת וזו הציעה לו לבחור ריצוף חדש ולרכוש אותו במחיר עלות. התובע סירב להצעה שכן על פי ההצעה עליו להוציא הוצאות נוספות, הן עבור הריצוף והן עבור פירוק הריצוף הפגום והתקנת הריצוף החדש. מנהל חנות הנתבעת הבטיח לחזור לתובע בהצעה אחרת אולם איש לא חזר לתובע. לטענת התובע, לאחר שהוא שלח לנתבעת מכתב התראה הציעה לו הנתבעת פיצוי כספי אשר אינו מכסה את ההוצאות והנזקים שנגרמו לו. מכאן התביעה, בה עותר התובע לקבלת חזר התשלום בגין האריחים שקנה מהנתבעת בסך 18,823 ₪, רובה בסך 466 ₪, הובלה בסך 1,243 ₪, והחזר בגין תשלום עבור מוצרים נוספים לאחר שנתגלה הפגם באריחים, בסך 11,812 ₪. עוד עותר התובע לקבלת פיצוי בגין עוגמת נפש וטרחה – וביחד סך כולל של 30,000 ₪.
3. הנתבעת דוחה את טענות התובע. לטענת הנתבעת, היא סיפקה לתובע את האריחים לפני למעלה משנתיים, לשביעות רצונו של התובע. לטענת הנתבעת, מאחר שהתובע החליף את האריחים שסיפקה לו הנתבעת, באריחים אחרים, אין כעת באפשרותה לבדוק את תלונות התובע והתובע גרם לה לנזק ראייתי. יישום האריחים בוצע ע"י מי מטעם התובע ואין לנתבעת כל ידיעה בקשר לאופן היישום, למועד הביצוע ולמקום בו אוחסנו האריחים עד למועד יישומם בדירת התובע. לטענת הנתבעת, משנמסרו האריחים לידי התובע אין עליה יותר כל אחריות לאריחים. לטענת הנתבעת, מכיון שהתובע טוען לליקוי באריחים, היה עליו לצרף חוות דעת מומחה בענין. חוות דעת כזו לא צורפה וגם כעת לא ניתן לבחון את הליקוי הנטען באריחים שכן כאמור הם כבר הוחלפו. לטענת הנתבעת, לא הוכיח התובע כי האריחים לקויים ולא מן הנמנע כי הליקוי היה ביישום לא תקין של האריחים או לנסיבות אחרות שלנתבעת אין שליטה עליהן. לטענת הנתבעת, בעת ביקור הנציג שלה בדירת התובע הסתבר שאין כל ליקוי באריחים. לטענת הנתבעת, מבלי להודות בטענות התובע היא הציעה לתובע כחלק מתודעת השירות שלה, שהוא ירכוש ממנה אריחים חדשים במחיר עלות, אולם התובע סירב להצעה. עוד טוענת הנתבעת כי דוגמת האריחים שסופקו לתובע נבדקה ע"י מכון התקנים ונמצאה תקינה. לאחר קבלת מכתב ההתראה הגיע נציג נוסף של הנתבעת לדירת התובע אולם אז התברר כי התובע כבר החליף את האריחים שרכש מהנתבעת, באריחים אחרים. לטענת הנתבעת, החוק דורש מקונה הרוכש מוצר, לבדוק אותו מיד עם קבלתו וככל שיש אי התאמה עליו להודיע למוכר על כך מיד עם גילויה. התובע לא עשה כן. לטענת הנתבעת, סכום התביעה מופרז. התובע לא צירף אסמכתה לעלות האריחים חלופיים שרכש. התובע צירף אסמכתאות על הוצאות שאין להן קשר להתקנת אריחים. מוסיפה הנתבעת וטוענת כי בהזמנה עליה חתם התובע נכתב כי הלקוח מסכים שאחריות הנתבעת ביחס לכל טענה בגין נזק או הוצאה שנגרמה ללקוח בקשר להתקשרות עם הנתבעת, תהיה מוגבלת לגובה התמורה ששולמה לנתבעת.
4. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושמעתי את התובע ואת נציגת הנתבעת בדיון שהתקיים, מצאתי לנכון לקבל את התביעה בחלקה. להלן נימוקיי אשר יובאו בתמצית כמצוות תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976.
5. התובע כאמור טוען כי היה אבק על האריחים אשר לא ירד לאחר שטיפה וכי נציג הנתבעת שהגיע לדירה אף אמר לו שהאריחים אינם מתאימים לריצוף דירות אלא גגות. הנתבעת, בכתב ההגנה, מכחישה אמנם את הדברים אולם היא לא טרחה לדאוג להתייצבותו של הנציג לדיון כדי לעמוד מאחורי ההכחשה, להעיד ולהיחקר עליה. שומה היה על הנתבעת להעיד את הנציג שלה שהיה בדירה וראה בפועל את האריחים, כדי להפריך כדין את טענות התובע. הלכה מושרשת היא, כי אי-הבאתו של עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד. אי-הבאת עד כזה יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו, לפיה עדותו הייתה עלולה לחזק את עמדת הצד שכנגד. ראו: ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נגד סלימה מתתיהו (12.9.91).
6. טוענת הנתבעת כי התובע לא צירף לכתב התביעה חוות דעת מומחה. ראשית, לבית משפט לתביעות קטנות שיקול דעת לקבל תביעה קטנה בענין שבמומחיות גם ללא חוות דעת מומחה. ראו: ט' חבקין ו-י' נמרודי התביעה הקטנה, עמ' 245. שנית, מה לה לנתבעת להלין על כך שהתובע לא צירף חוות דעת מומחה בדבר פגם באריחים, כאשר התובע טוען כי אפילו נציג הנתבעת הודה שהריצוף אינו מתאים לדירה, וטענה זו לא נסתרה ע"י הנתבעת בעדות נגדית של הנציג מטעמה?
7. אינני מקבל את טענת הנתבעת כי היה על התובע לבדוק את האריחים עם קבלתם לידיו וככל שמצא אי התאמה היה עליו להודיע על כך לנתבעת מיד עם גילויה. התובע לא ראה פגם באריחים בעת קבלתם. הפגם נראה ע"י בעל המקצוע, הרצף, במהלך יישום האריחים והדבקתם על האריחים הישנים. לדברי התובע, הסב הרצף את תשומת לבו של התובע לליקוי באריחים ומיד דיווח התובע על כך לנתבעת. התובע מלא אפוא אחר חובתו לדווח לנתבעת על הליקוי – מיד עם גילויו.
8. אני דוחה את טענת הנתבעת כי התובע גרם לה נזק ראייתי בכך שהוא החליף את האריחים ולא ניתן כעת לבדוק אותם. כלום סבורה הנתבעת כי על התובע להמתין לנתבעת עד אין קץ לתיקון הליקוי באריחים? אין מחלוקת כי לאחר יישום האריחים ולאחר שהתובע הלין בפני הנתבעת על הפגם בהם, הגיע נציג הנתבעת לבדוק את האריחים. משנבדקו האריחים ע"י הנציג, מדוע נזקקת הנתבעת לבדיקה נוספת שלהם כעת? יתר על כן, אין מחלוקת כי לאחר שהתובע דיווח לנתבעת על ניסיונותיו לתקן את הליקוי באמצעות חומצה וספוג פלא אשר לא צלחו, קיים התובע פגישה עם נציגי הנתבעת כדי לנסות לפתור את המחלוקת. התובע המתין זמן לא מבוטל לקבלת הצעת פיצוי מהנתבעת. בכל אותו זמן לא טרחה הנתבעת לסור לביתו של התובע כדי לבצע בשטח בדיקה נוספת של טענותיו.
9. אין בבדיקה של מכון התקנים שצורפה לכתב ההגנה כדי לסייע לנתבעת. בבדיקת מכון התקנים לא צוין מה היעוד של האריחים, אם לבית או לגג. כמו כן אין באישור מכון התקנים כדי לאיין את טענת התובע כי המשלוח הספציפי של אריחים שסופק לתובע, היה לקוי.
10. על כן מצאתי לנכון לאמץ את טענת התובע כי האריחים שסיפקה לו הנתבעת לא היו מתאימים לבית וכי היה בהם ליקוי שהאחריות להסדרתו מוטלת על הנתבעת. התובע זכאי לפיצוי מאת הנתבעת בגין האריחים הלקויים שסיפקה לו.
11. אשר לסכום הפיצוי, אני סבור שיש ממש בטענות הנתבעת בענין זה. טענת הנתבעת כי עפ"י התנאים החוזיים של ההזמנה אחריות הנתבעת מוגבלת לגובה התמורה ששילם לה התובע (20,532 ₪) – לא נסתרה ע"י התובע. כמו כן התובע לא צירף אסמכתה בדבר עלות רכישת האריחים החלופיים. הקבלה שצירף התובע בגין רכישת מוצרים איננה רלוונטית, או רלוונטית בחלקה בלבד, שכן כלולים בה מוצרים שאין להם קשר לנושא התקנת ריצוף. עם זאת, אין מחלוקת כי התובע רכש אריחים חדשים, פירק את האריחים של הנתבעת ויישם את האריחים החדשים במקומם – כל זאת, מן הסתם, בעלות כספית כבדה. הטרחה הרבה שנגרמה לתובע בעקבות זאת – ראוי לכמת אף אותה בפיצוי ראוי.
12. על כן, אני מורה כי הנתבעת תפצה את התובע ותשלם לו את מחיר ההזמנה בסך 20,532 ₪. כמו כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 400 ₪. הסכומים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
13. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב, תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.
14. המזכירות תשלח לצדדים העתק פסק הדין.

ניתן היום, ו' אדר תשע"ח, 21 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.