הצדדים הסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 וזאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך. לאחר ששמעתי את נהג אוטובוס התובעת, מר אעביד דאוד ואת הנתבע 1, במסגרת דיון שהתקיים לפניי ביום 25.6.18, והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות, בהודעות הנהגים, בתמונות הנזק לאוטובוס התובעת בשחור לבן, וביתר הראיות, אני סבורה כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת תביעתה. במקרה דנן, גם לאחר ששבתי ובחנתי את הגרסאות, לא שוכנעתי כי התובעת הרימה את הנטל הדרוש להוכחת טענותיה כי התאונה אירעה באחריותו של הנתבע 2. הוצגו לפניי שתי גרסאות מנוגדות לחלוטין ואשר כל צד וכל נהג מטעם הצדדים טוען שהצד שכנגד הוא האחראי הבלעדי לקרות התאונה. על פי מכלול הראיות שהוצגו לפניי לא עלה בידי התובעת להוכיח שגרסתה עקבית, הגיונית ומסתברת יותר מגרסתו של הנתבע 1. במצב דברים כגון דא, עניין לנו במצב של גרסאות שקולות, ואין בראיות או בעדויות שלפניי, את הראייה העודפת בכדי להטות את מאזן ההסתברות לטובת מי מהצדדים.

אשר על כן, התביעה נדחית. כל צד יישא בהוצאותיו ובכלל זה בשכר העד מטעמו כפי שנפסק בדיון. נוכח סיום ההליך לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אני פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית משפט.

ניתן היום, י"ב תמוז תשע"ח, 25 יוני 2018, בהעדר הצדדים.