לפניי בקשה מטעם המבקשת (להלן גם "התובעת") לתיקון כתב תביעתה, כך שסכום התביעה יעמוד על סך 87,234 ₪ במקום סך של 45,630 ₪.

התביעה בתיק זה במקורה הינה תביעה כספית, העוסקת בביצוע עבודות שונות על ידי המבקשת עבור המשיבה (להלן גם "הנתבעת") שלא שולמו בגינן מלוא התמורה.   

המשיבה הגישה כתב הגנה והכחישה את טענות המבקשת. על פי כתב ההגנה, המשיבה אינה חייבת מאומה למבקשת וכי תביעת המבקשת אינה מבוססת על מסמכים מהימנים. המשיבה הגישה תביעה שכנגד בטענה כי שולמו למבקשת סכומים ביתר וקנסות במקום המבקשת. סכום התביעה שכנגד הועמד על סך 69,800 ₪.

יצויין, כי בטרם הוגש כתב הגנה בתיק, ניתן ביום 29.11.2017 פסק דין בהעדר הגנה, וכי ביום 06.02.2018 קיימתי דיון בבקשה לביטול פסק הדין. במסגרת הדיון הצעתי לצדדים הסדר דיוני, אשר הסכימו לו, ולפיו פסק הדין שניתן בהעדר הגנה יבוטל וכי הצדדים ימצו את המו"מ ביניהם וככל שלא יגיעו להסכמות כוללות יודיעו על כך לביהמ"ש תוך שמירת הזכות לטעון לעניין ההוצאות בגין הבקשה לביטול פסק הדין.

הצדדים לא הגיעו להסכמות כוללות, ונוכח ביטול פסק הדין, הוגשו כתב הגנה ותביעה שכנגד כאמור לעיל. נוסף על כך, ביקשה המבקשת לחייב את המשיבה בהוצאות משפט בגין הבקשה לביטול פסק הדין, אולם בהחלטתי מיום 04.04.2018 לא מצאתי לעשות צו להוצאות, אם כי ציינתי שהתנהלות הצדדים תישקל בשנית בסוף ההליך המשפטי.

במסגרת בקשתה לתיקון כתב התביעה, שהיא למעשה בקשה לתיקון סכום התביעה, נטען כי בשל "טעות" חשבונאית נוהלו שתי כרטסות הנהלת חשבונות נפרדות על שם המשיבה וכי היה שינוי בשיעור המע"מ, כך שלמעשה יש "לחבר" את שתי כרטסות הנהלות החשבונות, דבר המביא להגדלת סכום התביעה.

מנגד, ביקשה המשיבה לדחות את הבקשה וטענה כי אין כל בסיס לטענות המבקשת שבבקשת התיקון. נטען לשינוי חזית ולניסיון "לשפר" את תביעתה של המבקשת נוכח הטענות שהועלו על ידי המשיבה. המשיבה ציינה עוד כי הבקשה מוגשת באיחור רב ולאחר שהתקיים דיון בתיק, ועל כן יש לדחותה ולחילופין לחייב את המבקשת בהוצאות משפט כבדות בשל התיקון המבוקש.

הסמכות להורות על תיקון כתב טענות מעוגנת בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

ברע"א 2354/98 סלים דנגור ואח' נ' חנוך ליבנה ואח' (18.02.2009), נקבע כי: "מלשון תקנה 92 לתקנות  ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, נעתרים לו ברוחב לב. ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכל. חריגים לכלל זה הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש" (ראו גם: ברע"א 1819/11 עיריית חולון נ' מנשה אלינובק, (11.05.2011).    

החריגים, קרי הסייגים וההגבלות הקשורים במבקש התיקון, נוגעים להתנהגות בעלי הדין עובר להגשת בקשת התיקון, ושיהוי ניכר בהגשת בקשת התיקון (ראו: ע"א 329/60 פנחס נ' תעשיות אבן חסיד, פ"ד ט  487, 490 (1961)).

תיקונה של עילת תביעה, דהיינו הוספת עילת תביעה חדשה ו/או החלפת עילת התביעה בעילה אחרת, אינו מותר בדרך כלל. יחד עם זאת, גישת הפסיקה היא שאין מניעה עקרונית שבית המשפט יתיר תיקון כתב תביעה, גם אם מדובר בתיקון העילה או בהוספת עילה חדשה, והכל בכפוף לנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה. קל וחומר, עת מדובר בתיקון סכום התביעה.

לגופו של עניין - עיינתי בטענות הצדדים והגעתי למסקנה, כי יש להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה.

ראיתי כי תיקון סכום התביעה המבוקש נובע מאותה מערכת יחסים והתקשרות חוזית בין הצדדים.

מילים אחרות, המבקשת טוענת כי המשיבה חבה כלפיה בגין ההתקשרות החוזית שביניהם סכום העולה על הסכום הנקוב בכתב התביעה המקורי. 

באשר לעיתוי הבקשה, ראיתי כי הבקשה הוגשה בשלב מקדמי של ההליך עוד בטרם נתקיימה ישיבה מקדמית בתיק. למעשה הדיון טרם החל בתיק לגופו וטרם נשמעו הצדדים, ועל כן אין בתיקון משום הכבדה כלשהי על מי מהצדדים ו/או ביהמ"ש. התיקון המבוקש אינו יכול להרע את מצבו של הצד שכנגד, להשהות או לעכב את הדיונים. נהפוך הוא, התיקון נחזה כנדרש כדי להביא לליבון יעיל של השאלות האמיתיות אשר במחלוקת, למנוע כפל התדיינויות ולמנוע סיכון לנזק לא מדתי למבקשת שעשוי לנבוע בהמשך מדחיית בקשתה (ראו והשווה: ת"א 12073-06-09 אחמד עזאם נ' נאות עמית יזמות והשקעות בע"מ (20.09.2011)). כמובן שהכל מבלי לקבוע מסמרות בגוף הטענות של המבקשת ומידת נכונותן.

לאור האמור, ומכיוון שלא שוכנעתי כי הבקשה נגועה בשיהוי או כי קיים מחסום מהותי אחר המונע את תיקון כתב התביעה, ראיתי להיעתר לבקשה. יחד עם זאת, מצאתי בנסיבות העניין שיש לחייב את המבקשת בהוצאות משפט בשל תיקון תביעתה.

סופו של דבר:

1. אני נעתר לבקשה ומאשר תיקון כתב התביעה והעמדת סכום התביעה על סך של 87,234 ₪, בכפוף לכך שהמבקשת תשלם למשיבה הוצאות בסך כולל של 2,000 ₪ עד ליום 18.07.2018.

2. על הצדדים לפעול להגשת כתבי טענות מתוקנים במזכירות בית המשפט בהתאם לתקנות 93 ו- 94 לתקנות סדר הדין האזרחי, בכפוף לתשלום אגרת בית משפט.

3. נוכח שינוי כתב התביעה וסכום התביעה, המזכירות תשנה את הגדרת התיק מתיק תא"מ לתיק אזרחי רגיל ותנתב את התיק לשופט.

4. המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז תמוז תשע"ח, 29 יוני 2018, בהעדר הצדדים.