<#2#>

נוכחים:

המערער ובאי כוחו - עו"ד תמיר סולומון ועו"ד עמית זיו

ב"כ המשיבה – עו"ד חופית שרים ועו"ד לנא אבו עיסע

פרוטוקול

עו"ד שרים:

המערער הגיש הודעת ערעור רבת כרס שכוללת שלל ראיות שלא הוצגו בפני בימ"ש קמא ואף לא ביקש מבית משפט נכבד זה להתיר את הבאתן. לכן נבקש מביהמ"ש שלא להתייחס לכל הראיות האלו ולא להתייחס לטענות שקשורות לאותן ראיות.

עו"ד סולומון:

הערעור הוגש לאחר ששוחחתי עם עו"ד חמצני, יידעתי אותו בדברים. הערעור לא מטיל דופי בעו"ד חמצני ובהחלט אומר ששיקוליו כבודם במקומם. בית המשפט יכול לעשות שימוש לפני הערעור, ואני מתפלא על חברתי שאם היה לה טיעון לגבי זה של למה הגשתי ראיות שלא עמדו בפני בית משפט, ואם עשיתי את זה בטעות, יכולה הייתה חברתי להגיש בקשה לבית המשפט. אם הייתי רואה שהתביעה עושה טעות מסוימת, הייתי פונה אליה לפחות מבחינה קולגיאלית ושואל מה עומד מאחורי זה.

ביהמ"ש שואל אותי מדוע יש לאפשר למערער לחזור בו מהודאתו, בקשה שבאה רק בשלב הערעור – המערער לא הבין את פשר ההודאה, הוא היה במצוקה גדולה, הוא אמר לביהמ"ש אני מעדיף חיים בכלא מאשר דירה שכורה. הוא לא יודע מהם המילים "בית המשפט אינו כבול", הוא לא יודע מה זה "כתב האישום המתוקן בשלישית". הוא עלה על מסלול מעוות שגרם לו להודות בדברים שהוא לא עשה. מגיש פסיקה.

ביהמ"ש שואל שוב איזה אלמנטים היו כאן שמאפשרים למערער לחזור בו מהודאתו – מדובר במערער שאינו יודע קרוא וכתוב. מדובר במערער שבקושי מצקצק בלשונו חצאי וחלקי מילים. מדובר במערער שבזמן שהוא עומד בטיעונים לעונש, שזאת הפעם הראשונה שהוא למעשה מדבר לביהמ"ש, הוא מדבר בדיוק כמו שבמשפט העברי וחכמי המשפט אמרו: אין אדם משים אותו רשע. הוא מדבר מתוך מרירות, הוא אומר טוב לי כלא כי יש לי דירת חדר שהיא בעייתית.

המערער כאמור אינו יודע קרוא וכתוב, לא בקיא בשפה העברית והיה מיוצג ע"י סנגור מוכשר בבית משפט קמא. אין ספק שהסנגור רצה את טובתו של המערער אך יחד עם זאת, כאשר בסופו של דבר המערער הזה מקבל איזה שהוא הסבר של סיכון וסיכוי וכשהוא נמצא בפרנויה, הוא פוחד, הוא אומר את זה לאורך כל הדרך שהוא פוחד, ובסופו של דבר מעדיף לקחת את הסיכון הזה וכשאנחנו מקבלים אותו אלינו, לאחר שהוא מתעשת (לשאלת ביהמ"ש: אני לא דובר רוסית) והוא מבין שהוא נטל על עצמו אחריות שהיא פשוט שקר, הוא שיקר לבית המשפט כשהוא אמר שהוא מודה, הייתה פה טעות שאנחנו לא יכולים להמשיך ולתת לה לקרות. התיק מלמד על קטסטרופה חקירתית.

עו"ד חמצני עשה כמיטב יכולתו אבל לא מספיק. נכון שהיה מתורגמן בדיון שהתקיים בבית משפט קמא.

לשאלת ביהמ"ש מכח איזו עילה צריך לאפשר למערער לחזור בו מהודאתו – המערער הודה בדברים שלא עשה. אני מצטט מתוך הכרעת הדין ומדברי המערער. יש פה שלושה משפטים שעל יסודם הורשע המערער. המערער הוא חף מפשע. אומרים לכם את זה כל הזמן. יש פה מערער שאם נעז ונסתכל בראיות, נראה שהמערער הוא כלום במערכת הזאת, הוא אפילו לא קוף. לעניין האמור במסגרת שבה הודה המערער, אין ולא יכול להיות, וגם ברוסית הוא לא יודע להגיד את הדברים האלה, שיבוא מתורגמן שיגיד שהוא יודע מה זה כבול וכתב אישום מתוקן בשלישית.

לשאלת ביהמ"ש – נכון שהיה הליך גישור. בסופו של דבר המערער הודה במשהו שהוא לא ביצע. ההודיה עצמה היא לא בלשונו, הוא לא יודע להגיד את המילים האלה ולא יודע את זה באף שפה, גם לא בשפת אמו הוא לא יודע מה זה כבול.

עו"ד שרים:

בראשית הדברים אומר שבהודעת הערעור צבר טענות שבסופו של דבר נועדו להפחתה בענישה, זאת אחת מהן. מדובר באירוע חריג, ביהמ"ש יתיר חזרה מהודיה בוודאי בשלב זה רק במקרים חריגים ומיוחדים. היו שני מועדים של הליך הגישור, במועד השני, 9.4.17 (הראשון ב-28/3) , אחרי שהצדדים עמלו על התיק, נמחקו חלק מעובדות כתב האישום, תוקן האישום הראשון והרביעי, הייתה אפילו אסמכתא שהמערער הביא בעצמו, איזה שהוא טופס, והוא היה מעורב בהליך הגישור. לא נשמעו הסתייגות במועד של ה-9/4, לא מצד המערער ולא מצד בא כוחו. ב"כ המערער הצהיר לפרוטוקול שהוא קרא למערער את כתב האישום המתוקן השלישית, שהוא מבין את ההסדר, שבית המשפט לא כבול להסדר הטיעון, ביהמ"ש חזר על הדברים, כאשר ברקע מתורגמן נמצא בכל הדיונים, למערער היה ברור שהמאשימה טוענת לעונש של 22 חודשי מאסר בפועל וביהמ"ש בסופו של יום גזר עונש נמוך מכך, כך שלא ניתן לדבר או להתייחס לעניין של הסתמכות או טענה שקשורה גם בהיבט הזה. כפי שציינתי, נכח מתורגמן. נערכו תיקונים בכתב יד על גבי כתב האישום המתוקן.

בדיון של הטיעונים לעונש, 8/5/17, חודש אחרי שהודה בכתב האישום, הנאשם ובא כוחו מבהירים במידה שאין למעלה ממנה כי הם הבינו היטב את הסדר הטיעון, את התוכן ואת העונש הצפוי על פי ההסכם. אני מפנה לדברי ב"כ הנאשם (עמ' 10 ש' 11-14). ב"כ הנאשם הדגיש כי ההסדר הוא תולדה של הליך גישור ממצה וגם טען שנפלו מחדלים בהתנהלותו של הנאשם וכי הנאשם נושא באחריות למחדלים הללו. לא עלתה שום הסתייגות בטענה בדבר חזרה מהודיה, להיפך – פוזיטיבית ב"כ הנאשם אומר שיש עניין של לקיחת אחריות והודאה באשמה.

גזר הדין ניתן חודש אחרי הטיעונים לעונש, 12/6/17. היה לנאשם פרק זמן של חודשיים לבוא ולחזור בו מהודאתו. יש פסיקה שאומרת ששיקול משמעותי שיש בו כדי להוביל לדחיית בקשה לחזרה מהודיה, היא השאלה כיצד היא משליכה על כוונתם שההודיה תהיה הודיית אמת. מכאן הדברים של הנאשם ובא כוחו מתיישבים עם הודיה אמיתית. העלאה של הבקשה בשלב הערעור ולאחר שניתן גזר דין, מלמדת שמדובר בבקשה טקטית שנועדה להשיג רווח משמעותי לנאשם לאחר שחש שנגזר עליו עונש יותר ממה שציפה. בהודעת הערעור הראשונה, לפני שפורטו הנימוקים עצמם, שהוגשה ב-9/7/17, בסעיף 9, מצוין כך: המערער הופתע לחלוטין מתוצאות גזר דינו ואינו משלים עם תוצאתו.

חברי העלה טענה שהנאשם דיבר בפעם הראשונה בטיעונים לעונש. זה לא נכון, העמדה שלו עלתה גם בדיון ב-9/4, כך עולה מהפרוטוקולים.

לעניין עיתוי העלאת הבקשה – יש משקל מכריע בהעדר נימוקים מיוחדים וחריגים לחזרה מהודיה לאחר גזר דין ושזו אפשרות תמרון שאינה משרתת את טובת הציבור ואת דרישות הצדק. אני מפנה בעניין זה לרע"פ 10705/05 מסיקה נ' מ"י עמ' 4 ומגישה.

מדובר בהסדר טיעון. מתן היתר לנאשם בשלב כזה לחזור בו מהודאתו, עשוי ליצור תמריץ שלילי, זה עולה מהפסיקה. בע"פ 5757/99 ארנס, ביהמ"ש דחה את בקשת הנאשמים לאחר מתן גזר הדין לחזור בהם מהסדר טיעון והודיה, בקשות דומות נדחו בשלבים מוקדמים יותר, כמו בשלב טיעונים לעונש ולפני מתן גזר דין ומקל וחומר יש לדחות כאן את הבקשה. מפנה לע"פ 3524/17 פלונית נ' מ"י מאוקטובר 2017, שם הבקשה לחזור מהודיה עלתה במועד הטיעונים ל עונש ונדחתה, כך שעל פי מכלול הדברים שציינתי היה מדובר בהליך גישור שהסתיים בהסכמות לתיקון כתב האישום, הנאשם היה מיוצג כל העת על ידי סנגור, היה מעורב פעיל בהליך הגישור, המציא מסמך מטעמו, היה מתורגם לרוסית לאורך הדיונים, הודה מרצונו בעובדות כתב האישום, הבין את משמעות ההודאה, הבין שביהמ"ש אינו כבול בהסדר הטיעון ומכל הטעמים האלה אנו מבקשים לדחות את הבקשה לחזרה מהסדר הטיעון וההודאה.

לעניין הטענה על שיהוי בהגשת כתב האישום – זו טענה חדשה שלא נטענה בפני בימ"ש קמא, גם לא בשלב הטיעונים לעונש.

עו"ד סולומון:

אני יכול להביא את התגובה של עו"ד חמצני, הוא עשה את מיטב יכולתו ומקצועיותו.

אני טוען לעניין העונש: מדובר באדם שעם כל מה שקרה כאן וההתרחשויות, כשאנו מצרפים הנחות מסוימות של אם אנו יוצאים מנקודת הנחה שהוא הודה, אנו צריכים להסתכל על החלק השני של המטבע. מדובר באדם שמגיע לרשויות המס, הוא יחיד ומיוחד, בשנת 2012 הוא נכנס לרשות המיסים ואומר: חזרתי מחו"ל, יש לי בעיות, אני הבנתי שהם משתמשים בי, אני רוצה לשתף פעולה, אני רוצה לסייע לכם, איך אני גם כקורבן עבירה, כך אני רואה את עצמי, וגם כמשתתף איתם, יכול לסייע לרשות המיסים. לשאלת ביהמ"ש באיזו שפה דיבר עם רשות המיסים – ברוסית כשיש מתורגמן בשם ארקדי. המערער 4 שנים, בניגוד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, שאומרת שבתיקים מסוג פשע לכל היותר 10-18 חודשים להגיש כתב אישום. אומר המחוקק וגם היועץ המשפטי לממשלה שעינוי הדין מתחיל מהרגע שמתחילה החקירה ואי אפשר במשך 4 שנים למשוך את העניין כשיש שני עדי תביעה בסה"כ. אם תיק התנהל בצורה כזאת, גם החריג של תיק מורכב ובעייתי, זה יכול להקים אפילו טענה של הגנה מן הצדק.

מגיש סיכום עם טבלת פסיקות. מגיש מסמכי פשיטת רגל של המערער. מדובר באדם אומלל. באתי בשליחות שאני מאמין בה. המטרה שלי היא להקל עם האדם הזה כמה שיותר. צר לי עליו. כשמצרפים את נושא הזמן, את העניין שמדובר באדם ערירי, ללא עבר פלילי, חי במחסור גדול, בדירה שכורה שכולה טחב ובקושי מקיים את יומו ונקלע לסיטואציה שבה, וגם ביהמ"ש עצמו אומר את זה בעמ' 17 לפסק הדין שהמערער לא קיבל טובת הנאה, לא הכניס כסף לכיסו. גם את פירות הבאושים הוא לא נגע בהם. אז כשמדובר בהסרת מחדל, שהוא מרכיב בהקלה בעונש, צריך להסתכל בעיניים של התיק הזה. האם אותו אדם שלצורך העניין הופרד מהאחרים ונותן את הדין ולא אכל מפירות הבאושים, עד כמה אפשר לקחת את העונש רחוק מדי? יש לו רשימה בלתי מסתיימת של מחלות שקיימות ותרופות שהוא נוטל. לא בתיק הזה יורתע הציבור. בתי המשפט בפסיקה שהראינו הסתפקו בעבודות שירות. המערער לא ראה תמורה. גם המסמכים, גם הנכות שלו, משתכר כשומר בלונה פארק ב-5000 ₪ח. מכל הדברים האלה אני מבקש את חמלת ביהמ"ש. מעטים האנשים שיודעים לבוא ולספר וליזום את המהלך הזה.

עו"ד אבו עיסא:

חוזרת על ההלכה הידועה לפיה התערבות בעונש תהיה רק במקרים חריגים.

בעניינו העונש הוא בטווח של ההסדר, פסק הדין מפורט ומנומק ותואם את מדיניות הענישה.

המערער הורשע בשמונה עבירות חמרות מסוג פשע, וגרם לנזק בסך מיליון וחצי.

בנוסף הורשע בעוד שתי עבירות לפי פקודת מס הכנסה, אי הגשת דוחות תקופתיים כאשר באותן שנים דיווח למע"מ על הכנסות העולות על 12 מיליון.

הערכים המוגנים בגין עבירות אלה ידועים ביניהם שוויון בנטל המס וחלוקה בקופה הציבורית. הפגיעה כאן גבוהה לאור סכום המס, השיטתיות וסוגי העבירות השונות.

הנאשם היה עוסק מורשה משנת 2004, שנים לפני מועד העבירות. זה מעיד על מודעות להתנהלותו מול רשויות המס.

בהתאם לאמור נקבעו מתחמי ענישה לכל אירוע (מפרטת) העונש שנקבע היווה חפיפה בין המתחמים השונים. במיקום הנאשם בתוך המתחם התחשב ביהמ"ש בנסיבות האישיות, הכלכליות, הבריאותיות וגם לשיקולים שלא קשורים לנסיבות ביצוע העבירה, כמו הודיה, חלוף הזמן.

ביהמ"ש מיקם את הנאשם בשליש התחתון של מתחם הענישה. חברי לא הציג נתונים חדשים. מנגד יש לשקול לחומרה את אי הסרת המחדלים והותרת הנזק על כנו, דבר שלא מלמד על נטילת אחריות.

החקירה הסתיימה בנובמבר 2014 והליכי השימוע החלו במאי 2016, אז לא היה שיהוי. במהלך החקירה הנאשם ברח לחו"ל לכמה חודשים.

בימ"ש קמא התייחס לחלקו של המערער בפרשייה. מפנה לעמ' 17 ומצטטת.

מגישה טבלת פסיקה.

המשך הדיון לאחר הפסקה

עו"ד סולומון:

במהלך ההפסקה השגנו עו"ד חברה שדוברת רוסית וביקשנו ממנה להסביר למערער את מה שקרה כאן במהלך הערעור, מה שביהמ"ש השמיע ומה האלטרנטיבות הקיימות. הודענו למערער שאנו נבקש מביהמ"ש לחזור בנו מהודעת הערעור לגבי הכרעת הדין. שמענו את הצעת ביהמ"ש לעניין הפחתת הקנס, ואנו נבקש ללכת פסע קטן נוסף לקראת המערער, זאת לאור חלוף הזמן, לאור פתיחת החקירה בעטיו של המערער, לאור מצבו העגום ונוגע ללב, וגם אם העונש יופחת במעט בכמה חודשים, אפילו ספורים, כדי לתת לו תקווה ואמון, תבוא בכך נחמה גדולה וכך כאמור נבקש.

עו"ד שרים:

לעניין הצעת ביהמ"ש לעניין הקנס – המאשימה לא תסכים להפחתת הקנס. בימ"ש קמא התייחס מאוד למצב הכלכלי וכל הדברים שראינו כאן עמדו לנגד עיניו. מפנה לפסק הדין בעניין שמעון אזולאי.

המשך הדיון לאחר הפסקה נוספת

עו"ד שרים:

אנו נסכים להפחתה בקנס במקרה הספציפי הזה ולאור עצת ביהמ"ש ואין בכך כדי ללמד על עמדת המאשימה בעניין מקרים אחרים.

<#5#>

פסק דין

1. לאחר שעות דיון ארוכות המלצנו בפני הצדדים להסכים למתווה כדלקמן:

המערער יחזור בו מהערעור לגבי הכרעת הדין. במילים אחרות, מבקשתו לחזור בו מהודייתו באופן שהכרעת הדין תיוותר על כנה. באשר לעונש, המלצנו בפני המערער להסכים לכך שתקופת המאסר תישאר בעינה, אולם הקנס יצומצם עד לממדי מינימום. המלצנו גם בפני המדינה להסכים, במקרה זה, להפחתה בקנס, וזאת מטעמים נקודתיים, שעניינם נסיבותיו האישיות של המערער ומתן משקל נוסף לקביעתו של בית משפט קמא, שהמערער לא נהנה מפירות מעשיו.

2. הצדדים קיבלו את המלצתנו בעיקרה ולפיכך אנו קובעים כדלקמן:

א. הכרעת הדין תישאר בעינה.

ב. תקופת המאסר בפועל שהטיל בימ"ש קמא, שנשענת גם על הסדר הטיעון בין הצדדים, בת 17 חודש, אף היא תישאר בעינה.

ג. את הקנס אנו מעמידים על 3000 ₪ או שבועיים מאסר תמורתו.

ד. יתר רכיבי הענישה יישארו בעינם.

3. אנו מדגישים שוב, כי הפחתת הקנס אינה מצביעה על שגיאה שנפלה בגזר דינו של בית משפט קמא ואין בה היבט עקרוני, אלא היבט נקודתי עובדתי, המתייחס לנסיבות הספציפיות של התיק הנוכחי, לרבות תעודה בדבר מצבו הרפואי של המערער, שהוגשה לנו היום, במהלך הדיון בפנינו ונסיבות אישיות נוספות.

הקנס ישולם עד יום 1/3/18.

<#6#>

ניתן והודע היום ח' שבט תשע"ח, 24/01/2018 במעמד הנוכחים.

עו"ד סולומון: אבקש ארכה לאחר פסח להתארגנות למאסר.

<#7#>

החלטה

המערער יתייצב לריצוי עונשו בתאריך 9/4/18.

על המערער להתייצב בתאריך זה בכלא ניצן אלא אם כן תהיה הוראה אחרת.

הסנגור ידאג לתהליכי המיון והשיבוץ במסגרת שב"ס.

ניתן צו עיכוב יציאה מן הארץ.

הערבויות הקיימות ישמשו להבטחת התייצבותו למאסר.

<#8#>

ניתן והודע היום ח' שבט תשע"ח, 24/01/2018 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי עידית סלמונוביץ