לאחר מתן החלטתי מיום 14.6.2018 , ניתנה תשומת ליבי לשיבוש הקיים בכותרת ההחלטה ולפיכך ניתנת בזאת בשנית ההחלטה , עם כותרת מתוקנת.

1. מונחות לפני 2 בקשות מטעם החייב :

בקשה לקציבת מזונות – בקשה מס' 1

בקשה לקציבת מזונות בתו הבגירה של החייב מהמשיבה 1– שיר פרסיליה קרייף (להלן-"שיר"),ובה מבקש החייב לשלם סך של 350 ₪ לחודש לשיר תחת הסכום שבו מחויב החייב כיום לשלם לה בהתאם לפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מיום 7.7.2009 בתמ"ש 17593-02-09 (להלן-"פסק הדין")- 1/3 מהסך 1,600 ₪ (כולל מדור) בתוספת הצמדה לפי הוראות ההצמדה שנקבעו באותו פסק דין.

יצויין גם כי באותה בקשה עתר החייב גם לקציבת מזונות בנו הקטין מהמשיבה 2 בסך 850 ₪ ובהחלטתי מיום 7.3.18, שניתנה לאחר שהוגשו תגובות המנהלת המיוחדת והמשיבה 2, הוריתי על קציבת מזונות הקטין בסך 1,000 ₪ לחודש החל ממועד מתן צו הכינוס.

בקשה להשבת כספים וביטול עיקול – בקשה מס' 7

בקשה להשיב לידי החייב סך של 15,650 ₪ שנטען כי נגבה ממנו ביתר, לאחר מתן צו הכינוס, במסגרת תיק ההוצאה לפועל "מזונות" שפתחה כנגדו המשיבה 1- אמה של שיר (אורית אוחנה אופיר) (תיק מס' 02-03728-09-5) לביצוע פסק הדין (להלן-"תיק ההוצאה לפועל"). במסגרת בקשה זו, החייב מבקש גם להורות למוסד לביטוח לאומי לחדול מלעקל את קצבת הנכות של החייב בגין חוב מזונותיו בתיק ההוצאה לפועל מזונות ולהעבירה לידיו.

הבקשה לקציבת מזונות (בקשה מס' 1):

1. החייב טוען בבקשה זו כי מצבו הרפואי בכי רע ובגינו הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה בעל אובדן כושר עבודה בשיעור 100% ונקבעה זכותו לקצבת נכות חודשית בסך של כ- 5,600 ₪ שעד למתן צו הכינוס עוקלה בגין חוב המזונות. עוד טוען החייב כי כיום מתגורר עם אשתו הנוכחית, העובדת כסייעת בגן ומשתכרת סך של 4,600 ₪ לחודש, ו- 3 ילדיהם הקטינים בשכירות (דמי שכירות חודשיים בסך 2,800 ₪ כאשר החייב מקבל סיוע בשכר הדירה ממשרד השיכון בסך 1,310 ₪).
2. המנהלת המיוחדת בתגובותיה מיום 18.2.18 ו- 18.4.18 התנגדה עקרונית לקציבת מזונות ילדיו של החייב, אך במקביל טענה כי אין לסטות מהסך שנקבע בפסק הדין.
3. המשיבה 1, בתגובתה מיום 22.4.18, ציינה כי שיר התגייסה בחודש 11/2017 וכי מזונותיה נפסקו בהתאם להסכמת הצדדים בפסק הדין לעיל. המשיבה 1 מדגישה כי היא מגדלת לבד את שתי בנותיה מהחייב מאז לידתן וכי סכומי המזונות שנפסקו לבנותיה הם ממילא נמוכים ולכן ביקשה לקצוב את מזונותיה של שיר בגובה המזונות שנקבעו בפסק הדין.
4. לאחר שעיינתי בכל טענות הצדדים ובשים לב להחלטתי מיום 7.3.18 לפיה נקצבו מזונות הקטין (באמצעות המשיבה 2) בסך 1,000 ₪ החל ממועד מתן צו הכינוס ובשים לב לשאר נתוני החייב ונתוני ההליך, החלטתי לקצוב את מזונות שיר לסך 574 של ₪ לחודש- החל ממועד צו הכינוס ועד לסיום ההליך או סיום שירותה הצבאי הסדיר,לפי המוקדם.

לטעמי, סכום זה, שהינו למעשה הסכום שבו חוייב החייב לשלם לשיר בפסק הדין (בתוספת הפרשי הצמדה כקבוע בפסק הדין), מאזן כראוי בין זכויותיהם של נושי החייב, החייב עצמו והבת שיר זאת בהינתן גילה של שיר, גובה צו התשלומים, קציבת המזונות שקבעתי לבנו הנוסף ויתר נתוניו האישיים של החייב, לרבות מספר ילדיו הקטינים המתגוררים איתו, הכנסת אשתו הנוכחית וקצבת הנכות המלאה לה זכאי החייב מהמוסד לביטוח לאומי. [ראו: ע"א 8015/12 פלוני נ' פלוני ( 21.2.13, פסקה 6].

1. החלטתי לקצוב את מזונות הבת שיר בסך 574 ₪ כפופה לכך שהמוסד לביטוח לאומי יחדול מהעברת חלק מהקצבה לה זכאי החייב לתיק ההוצאה לפועל מזונות אותו פתחה המשיבה 1 כנגד החייב וזאת כפי שאורה להלן בבקשה מס' 7.

7. בהתאם אני מורה לחייב לשלם לשיר במישרין החל מחודש יוני 2018 -וככל שהמוסד לביטוח לאומי העביר כבר כספים מקצבת החייב בגין חודש יוני 2018 לתיק ההוצאה לפועל- החל מחודש יולי 2018 – סך של 574 ₪ לחודש, ולא יאוחר מכל 15 לחודש קלנדרי ומובהר

לחייב כי אם לא ימלא אחר הוראה זו יבוטל ההליך .

הבקשה להשבת כספים- בקשה מס' 7:

8. בבקשה זו החייב כאמור מבקש להשיב לידיו סך של 15,650 ₪ שנטען כי נגבה ממנו ביתר, לאחר מתן צו הכינוס בגין מזונות הבת שיר, במסגרת תיק ההוצאה לפועל "מזונות" שפתחה כנגדו המשיבה 1 , ולהורות למוסד לביטוח לאומי לחדול מלעקל את קצבת הנכות של החייב בגין חוב מזונותיו בתיק ההוצאה לפועל מזונות ולהעבירה במלואה לידיו.

9. לעמדת המנהלת המיוחדת, ככל שלאחר מתן צו הכינוס שולמו עבור הבת שיר, במסגרת תיק ההוצאה לפועל מזונות, כספים מעבר לסך 533 ₪ שנפסק בפסק הדין, יש להורות על העברתם לקופת הכינוס ולא לידי החייב. בהקשר זה המנהלת המיוחדת טוענת כי בפועל החייב לא חסר אותם כספים ששולמו ביתר (שכן העניין הובהר לו על ידי המנהלת המיוחדת) וכי לו היה מקבל את הכספים לידיו (דהיינו קצבת נכות מלאה) הדבר היה מתבטא בתשלום חודשי גבוה יותר ולכן יש להעביר את הכספים לקופת הכינוס ולא לידי החייב. אשר לעיקול שהוטל על קצבת החייב אצל המוסד לביטוח לאומי, המנהלת המיוחדת מפנה להוראות צו הכינוס לפיהן כל העיקולים אשר הוטלו על נכסי החייב יהיו ברישום בלבד וטוענת כי ככל שנושה לא פועל בהתאם להוראות צו הכינוס, לא תתנגד למתן צו פרטני.

10. לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים בבקשה זו החלטתי להיעתר עקרונית לבקשת החייב לביטול העיקול על כספי קצבת הנכות ועל השבת כספים שנגבו מהחייב לתיק ההוצאה לפועל עבור התקופה המתחילה ממועד מתן צו הכינוס ועד היום, מעבר לסך 574 ₪ לחודש שנקצב על ידי.

11. עם מתן צו הכינוס, חל עיכוב הליכים מכוח הוראת סעיף 20(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן- "הפקודה")) הקובעת כי: "משניתן צו כינוס יהיה הכונס הרשמי שליד בית המשפט הכונס של נכסי החייב, ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע" [ההדגשות אינו במקור, ש.מ.]. כך שבהתייחס לחוב המזונות השוטף שמועד פרעונו חל לאחר מתן צו הכינוס, אין אפשרות לגבות את המזונות במסגרת הליכי הוצאה לפועל אלא רק מזונות שבית המשפט לפשיטת רגל הורה על קציבתם לפי סעיף 128 לפקודה או לאחר שהנושה –בענייננו המשיבה 1- פעלה לפי הוראת סעיף 20(א) לפקודה ועתרה לבית המשפט לפשיטת רגל לקבלת אישור להמשיך את גביית המזונות במסגרת ההוצאה לפועל, ובעניינו היא לא עשתה כן.

12. לאור האמור, אני מורה על ביטול העיקול שהוטל על קצבת הנכות של החייב אצל המוסד לביטוח לאומי במסגרת תיק ההוצאה לפועל מזונות שפרטיו צוינו לעיל וכפועל יוצא מכך המוסד לביטוח לאומי יעביר לידי החייב את קצבת הנכות לה הוא זכאי ללא ניכוי כלשהו בגין תיק ההוצל"פ, וזאת החל מחודש יוני 2018, וככל שהמוסד לביטוח לאומי כבר העביר את סכום העיקול החודשי לחודש יוני, תחול הוראתי בדבר ביטול העיקול החל מחודש יולי 2018.

על ב"כ החייב לדאוג להמצאת החלטתי בדבר ביטול העיקול ללשכת ההוצאה לפועל ולמוסד לביטוח לאומי , ולהגיש אישור מסירה עד ליום 25.6.2018 .

13. בהתאם אני מורה למנהלת המיוחדת להגיש עד ליום 30.6.2018 תחשיב בו יפורט סכום הכספים שהתקבלו בתיק ההוצל"פ החל ממועד צו הכינוס, סכום הכספים המעוכב בתיק ההוצל"פ וסכום הכספים אותו קיבלו שיר או המשיבה 1 מתיק ההוצל"פ ממועד צו הכינוס ואילך, ופסיקתא לחתימתי למתן הוראות על בסיס העקרונות כדלקמן:

13.1 מתוך הכספים שהתקבלו בתיק ההוצל"פ שיר זכאית לסך של 574 ₪ מחודש אוגוסט 2017 (מועד צו הכינוס) ולפיכך ככל שהמשיבה 1 או שיר קיבלו כבר לידיהן כספים מתיק ההוצאה לפועל החל ממועד צו הכינוס בסכום העולה על סך של 574 ₪ לחודש ואילך עליהם להשיב את הכספים העודפים ששולמו להם וזאת יעשו עד ליום 15.7.18.

13.2 מתוך סכום הכספים העודפים שהועברו מקצבת הנכות של החייב לתיק ההוצאה לפועל , ומצויים כיום בתיק ההוצל"פ או בידי שיר או המשיבה 1 ,סך של 4,000 ₪ יועבר לקופת הכינוס , ויתרת הכספים העודפים תועבר לידי החייב .

14. בהקשר זה אציין ,כי לא מצאתי ביסוס בדין לבקשת המנהלת המיוחדת להעברת מלוא הכספים שנגבו ביתר מהחייב לקופת הכינוס ולא לידי החייב; מדובר בכספים שנגבו מקצבת הנכות לה זכאי החייב מהמוסד לביטוח לאומי בגין אובדן כושר עבודה בשיעור 100%, דהיינו מדובר בכספים המשולמים לחייב לצורכי חייו הבסיסיים ויש לראותם כ"משכורת" של החייב או כ"הכנסה מעבודה" ובהתאם לקביעותיו של בית המשפט העליון ברע"א 6012/16 רומן בבנקו נ' כונס הנכסים הרשמי ואח' (פורסם בנבו, 11.12.16) (להלן-"עניין בבנקו") יש להורות על השבתם לידי החייב.

15. מאידך , החייב בבקשתו למתן צו כינוס , ציין ביחס להכנסותיו כי כל קצבת הנכות המשולמת לו מעוקלת בגין חוב מזונות , ובהתאם צו התשלומים שנקבע בצו הכינוס היה על בסיס נתון זה.

16. לאור החלטותיי בהן קצבתי את מזונות שני ילדיו של החייב החל ממועד צו הכינוס וביטול העיקול על קצבת החייב, יש לקחת בחשבון את הגידול הנובע מכך בהכנסות החייב ,ובהתאם יש לעדכן רטרואקטיבית גם את צו התשלומים ממועד צו הכינוס , ועל אף שהחלטתי בדבר ביטול העיקול לבדה מביאה להגדלה של הכנסות החייב בסך שלא יפחת מסך של כ-2,000 ₪ (ביטוח לאומי עיקל מידי חודש סך של כ-2500 ₪ והעביר לתיק ההוצל"פ), עדיין לאור מצבו המשפחתי של החייב , ומצבו הרפואי מצאתי לנכון להגדיל בצורה מתונה ובשלב זה את צו התשלומים לסך של 600 ₪ לחודש בלבד ממועד צו הכינוס , ובהתאם יש להעביר לקופת הכינוס סך של 4,000 ₪ בגין 10 חודשים ממועד צו הכינוס(כולל חודש יוני 2018 ), והיתרה תועבר לידי החייב.

17. אמתין לקבלת תחשיב המנהלת המיוחדת אשר יכלול את פירוט ההוראות המתחייבות מהתחשיב האמור, ובכל מקרה על החייב לשלם החל מחודש יולי 2018 סך של 600 ₪ בגין צו התשלומים.

ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ח, 17 יוני 2018, בהעדר הצדדים.