1. התובעת, במועדים הרלוונטיים לתביעה, ביטחה רכב מ"ר 86-447-25.

2. נתבע 1 היה, במועדים הרלוונטיים לתביעה, הנהג ברכב מ"ר 44-764-75. נתבעת 2 הייתה הבעלים של רכב זה.

3. על פי הנטען בכתב התביעה ביום 26.6.14 בשעה 10:00 ברחוב יצחק שדה בתל-אביב, רכב התובע נסע בנתיבו. רכב הנתבעים סטה לעבר רכב התובע ופגע בו בחלקו הקדמי ימני וגרם נזק לרכב התובעים. לטענת נתבע 1 הוא ברח מרכב אחר שגרם לו לסטות אל נתיב רכב התובעת.

4. בכתב ההגנה נטען כי הנזקים ברכב לא כולם מהתאונה נשוא תביעה זו. עוד טוענים הנתבעים כי בגין תאונה זו ניתן פס"ד בתביעת מבוטח התובעת כנגד הנתבעים בבית משפט השלום בראשון לציון בתיק שמספרו 18887-11-15 בו נקבעה אחריותו של נתבע 1 להתרחשות התאונה. ביום 8.5.17 הפיקה נתבעת 2 שיק ע"ס 6,230 ₪ לפקודת התובעת ושלחה אותו לתובעת. השיק נפרע ביום 8.6.17.

5. נהג התובעת מר אשר שושני העיד כי הכניס את הרכב לתיקון במוסך. יום לאחר שהוציא את הרכב מתיקון החלה לדלוק נורה אדומה. בעל המוסך ביקש שישאיר לו את הרכב ונתן לו רכב חלופי. מומחה שבדק את הרכב מספר שעות לא מצא נזק. אחרי חודשיים וחצי נסע לרמת החייל והרכב הפסיק לנוע. גררו את הרכב למוסך ושם התברר כי הגיר נפגע ושיש בתוך הגיר חלקים שבורים. לדבריו המכה שרכבו קיבל בתאונה בגלגל הצירים החלק השני שלו מחובר לגיר וכנראה בתאונה הגיר נפגם. לא היו לו עוד תלונות.

6. בחקירתו הנגדית השיב כי רק הוא נוהג מונית. הוא עושה טיפול לרכב כל 15,000 ק"מ. הוא לא יכול היה לתת הסבר מדוע רשום שם כי מ- 96,000 ק"מ עד 170,000 ק"מ לא עשה טיפול לרכב. הוא נסע חודשיים לאחר התאונה ברכב ולא שמע רעשים.

7. השמאי מר ירון תורתי, בחוות דעתו הראשונה מיום 15.7.14 העריך את הנזק ואת ירידת הערך. ביום 24.3.15 נתן תוספת לחוות הדעת הקודמת. בתוספת לחוות הדעת מציין השמאי כי "בהמשך לחוות דעתנו בימים אלה הוצגה במשרדנו תוספת חשבונית תיקון בגין החלפת תיבת הילוכים אוטומטי אשר ניזוקה כתוצאה מארוע הנ"ל, לאחר חודשיים וחצי לאחר תיקון הרכב תיבת ההילוכים התחילה להרעיש חלקים פנימיים ניזוקו ועל כן היה צורך בהחלפת תיבת ההילוכים משומש".

8. בחקירתו הנגדית השיב כי בדק את הרכב חודשיים וחצי אחרי שהרכב הגיע למוסך. הוא לא רשם בחוות הדעת מתי ביקר במוסך בפעם השנייה. הוא ראה את תוספת החשבונית והוציא את חוות דעתו. הוא ראה פעם אחת את הגיר מפורק במוסך. הוא לא בדק כמה ק"מ עשה הרכב. הוא סבור כי הרישום על 170,000 ק"מ הוא טעות. הוא רואה את הנקודה הראשונה של הנזק ואת המקור שגרם לתוצאה האמורה, וזאת למרות שהתובע נסע ברכבו הוא מצא כי בתיבת ההילוכים השיניים היו שבורות וסינכרונים שבורים. פתחו את הגיר וראו כי בעקבות התאונה הגלגל עקום והצירים מתחברים לתוך תיבת ההילוכים שקיבלה מכה והכניסה אותה פנימה. זה כנראה התחיל מסדק קטן והמשיך לסדק גדול. הוא לא בדק את העבר הביטוחי של הרכב לא החליפו את הגיר כתוצאה מבלאי כי הרכב 3 שנים על הכביש ויכול לנסוע גם עד 800,000 ק"מ. הוא אינו זוכר אם בעל המוסך דיבר איתו או שהוא, השמאי, דיבר עם העובדים והפקידה.

9. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהן ובשתי חוות דעת השמאי מטעם התובעת ולאחר שבחנתי את עדות התובע ועדות השמאי מצאתי כי לא הובאה חוות דעת נגדית מטעם הנתבעים שיכולה הייתה לתמוך בגירסה כי הפגיעה בתיבת ההילוכים אינה כתוצאה מהתאונה. גם לא הובאה חוות דעת לגבי האפשרות שנזק כפי שנטען היה חייב להשמיע רעשים מהמנוע בעת הנסיעה. לא הובא הבעלים של המוסך להעיד ולחזק את טענת התובע באשר לנורה האדומה שנדלקה ברכב התובעת ואיזו נורה נדלקה ולאיזה ליקוי מצביעה אותה נורה.

10. אינני מתעלם מכך שחוו"ד השמאי מטעם התובעת באשר לתוספת חוות דעתו ניתנה באיחור והיו בה ליקויים, אך לא פוגעים בחוות דעתו לעניין הקביעה כי הפגיעה בתאונה יכולה הייתה להביא לפגיעה בגיר, שהחלה בפגיעה קטנה והמשיכה בפגיעה רחבה יותר בגיר.

11. לנוכח האמור, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 7,950 ₪ בצירוף שכר העדים, אגרת המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, י' תמוז תשע"ט, 13 יולי 2019, בהעדר הצדדים.