א. מונחת בפניי בקשה לביטול פסילת מנהלית של רישיון הנהיגה שהוטלה על המבקש על ידי קצין משטרה למשך 30 יום.

מבוא:

ב. עפ"י עובדות כתב האישום ביום 27.6.17 בשעה 08:20 בכביש 1 נהג המבקש ברכב לוחית רישוי: 9899552 במהירות 150 קמ"ש, מקום בו המהירות המותרת הינה 90 קמ"ש. בכך, כך נטען, עבר המבקש על עבירה בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה.

ג. במסגרת שימוע שנערך למבקש ביום 27.6.17 החליט קצין המשטרה לפסול את רישיונו של המבקש וזאת למשך 30 יום. בהחלטתו ציין: "מדובר במהירות גבוהה מאוד לתנאי הדרך, מסוכנות העבירה והנהג, לציין כי לנהג יש בעברו 19 עבירות מתוכן 6 מהירות"

ד. כעת הגיש המבקש בקשה לבטל את הפסילה שהוטלה. במסגרת הדיון שנערך בפניי חלק המבקש על קיומן של ראיות לכאורה. על פיו, קיימים קשיים הנוגעים לכלל הראיות בתיק. המיקום בו עמד השוטר המודד, קשר העין בין מקום הלזירה למקום האירוע, תיאור הרכב. עוד הוסיפה ההגנה, כי לא ברור אם בוצע כיול למכשיר, בחומר הראיות (בדיקת תיאום כוונת) אין התייחסות למיקום עמוד התאורה. כמו כן קיימים קשיים בפריט 4 בבדיקה, בדיקת מרחק קבוע.

ד. ביחס למסוכנות צוין, כי המדובר באדם לו רישיון נהיגה משנת 1991 וכל העבירות בהן הורשע הינן מסוג ברירת משפט, למעט אחת משנת 2010 שאף היא אינה ברף גבוה של חומרה. המבקש הינו אב לארבעה מהנדס במקצועו שעומד בפני סיום פרויקט על כן חייב הוא את רישיונו חזרה. עוד הוסיפה, כי המבקש פסול מאז האירוע משך 16 יום וניתן יהיה בעתיד, ככל ויורשע במסגרת התיק העיקרי, להטיל עליו פסילה. בנסיבות אלו ביקשה ההגנה להשיב למבקש חזרה את הרישיון.

ה. המשיבה מתנגדת לבקשה. המבקש, כך ציינה, נהג במהירות העולה ב- 60 קמ"ש על המהירות המותרת. בנסיבות אלו המסוכנות גבוהה ואינהרנטית לעבירה. יתר על כן למשיב 15 הרשעות קודמות מתוכן 6 דומות כשהאחרונה אך משנת 2016. ביחס לראיות ציינה, כי בתיק קיימות ראיות מספיקות ובעלות פוטנציאל הרשעה. חומר הראיות מבוסס על דו"ח של שוטר שראה את המבקש נוהג, שמר על קשר עין רצוף עם כלי הרכב עת מדד את המהירות. ביחס לבדיקות הכיול הרי שאלו נעשו בתחילת המשמרת ובסיומה ותוצאתן תקינה. המשיבה הוסיפה כי אף בדברי המבקש קיימת הודאה שכן מסר לשוטר: "אתה צודק תן לי קנס אם אפשר תוריד מהירות"

דיון:

ו. לאחר ששמעתי את טעוני הצדדים ועיינתי בתיק החקירה, מצאתי כי לא נפל פגם בהחלטת הקצין לפסול את רישיון הנהיגה של המבקש.

ז. סעיף 47 (ה)(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א 1961 (להלן: "פקודת התעבורה") קובע כי, באם היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום כנגד נהג שביצע עבירה מן העבירות המנויות בתוספת הרביעית רשאי הוא לפסול את הנהג מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום"

סעיף 48 לפקודת התעבורה קובע כי "מי שנפסל בצו של קצין משטרה כאמור בסעיף 47 רשאי לבקש מבית המשפט המוסמך לדון בעבירה לבטל את הפסילה : ובית המשפט לאחר ששמע את היועץ המשפטי לממשלה או את בא כוחו או שוטר, רשאי לבטל את הפסילה בתנאים או ללא תנאי, אם שוכנע שביטול הפסילה לא יפגע בביטחון הציבור".

בענייננו שתי שאלות צריכות הכרעה האחת, האם קיים בשלב זה חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, השנייה האם יש בהמשך נהיגתו של המבקש סכנה לשלום הציבור.

ראיות לכאורה:

ח. לאחר שעיינתי בחומר הראיות שהוצג לפניי הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה:

עפ"י דוח השוטר רס"ב משה בכר (להלן: "השוטר") ביום האירוע ובשעה הנקובה, הפעיל את מכשיר הממל"ז עם ניידת משולטת סטטי בשול ימין לעבר כלי שנסעו על כביש 1 ממזרח למערב. רכבו של המבקש נסע על הנתיב הרביעי כשחזיתו גלויה, אז ביצע השוטר את המדידה. הרכב נקלט במדידה נוסע במהירות 155 קמ"ש. השוטר מוסיף, כי שמר על קשר עין רצוף עם הרכב. תכף לאחר מכן נסע אחרי הרכב ועצר אותו בהמשך הכביש. עיון בדו"ח מלמד, כי הנהג היה מודע לכך שנסע שלא בהתאם למהירות המותרת.

ט. איני סבור כי הקשיים עליהם הצביעה ב"כ המבקש בטיעוניה יורדים לשורשן של ראיות. יתר על כן, עיון בדו"ח הבדיקה מלמד כי הבדיקות שנערכו למכשיר נמצאו תקינות. והעדר ציון ביחס לעמוד התאורה מולו נעשתה בדיקת תיאום הכוונות, אינה פוגמת, כך לדעתי, ודאי לא במסגרת הליך זה שעניינו ראיות לכאורה, בחומר הראיות הכללי. כאמור, הבדיקות שנעשו נמצאו תקינות, ואם קיימת חולשה היא בעיניי היא בשולי הראיות הקיימות.

לאור כל אלו אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה.

י. לעניין המסוכנות אציין, כי ברישומו של המבקש קיימות עבירות לא מעטות שעניינן מהירות. גם אם רוב העבירות הסתיימו בברירת משפט, למעט זו שבוצעה בשנת 2010, הרי שרישום זה יכול ללמד על אופן נהיגתו של המבקש. כאמור, אך בחודש אפריל 2016 הורשע המבקש בעבירה זהה בגינה הוטל עליו תשלום קנס בסך 750 ₪. אוסיף, כי גם תגובתו לשוטר כפי שהדברים באים לידי ביטוי בדו"ח, יכולים להעיד על העדר תובנה מצדו לסיכון הנשקף מאופן נהיגתו כלפי עצמו וכלפי ציבור הנהגים.

יא. לסיום אוסיף, כי ראיתי לדחות את טענת המבקש לפיה אופי עבודתו ובעיקר היותו על רקע סיום פרויקט מחייבים את החזרת הרישיון.

יב. משהגעתי לתשובה חיובית בשתי השאלות המקדימות, הגעתי למסקנה כי לא נפל פגם בהחלטת הקצין הפוסל ומשכך אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, כ' תמוז תשע"ז, 14 יולי 2017, בהעדר הצדדים.

להודיע לצדדים