לפני תביעה לתשלום פיצוי בגין נזקי צנרת.

רקע

1. בתקופה הרלבנטית לאירועים מושא התביעה, היה התובע מבוטח על ידי נתבעת 1 בפוליסת "ביטוח דירה" מס' 7-98596671 (להלן: "הפוליסה").

2. בחודש מרץ 2018, דיווח התובע לנתבעת 1 אודות ארוע של נזילת מים בחצר ביתו והופנה על ידה אל נתבעת 2 – חברת השירותים שסיפקה באותה עת שירותי תיקון צנרת למבוטחיה, בהתאם לתנאי הפוליסה.

3. בעתירתו לחיוב הנתבעות בתשלום פיצוי בסך של 10,000 ₪, טוען התובע כי בעקבות נסיונם הכושל של עובדי נתבעת 2 לאתר את מקור הנזילה נגרמו לו ולבני משפחתו נזקי רכוש, הפסדים כספיים שונים נוספים ואף "נזק נפשי אדיר וכבד".

4. מנגד טוענות הנתבעות להגנתן כי הן טפלו וגם היו נכונות לטפל בארוע הנזילה הנדון בהתאם לתנאי הפוליסה, דהיינו בדרך של "תיקון נקודתי" של מקור הנזילה, אלא שהתובע אשר החליט לבצע בחצר ביתו "מעקף של צנרת", בחר לטפל בארוע זה באמצעות בעל מקצוע פרטי ולכן הוא אינו זכאי להשבת עלות התיקון ו/או לפיצוי בגין שאר הנזקים שלטענתו נגרמו לו.

טענות הצדדים והראיות שהוגשו מטעמם

5. לדיון הראשון שהתקיים בפני בתיק זה התייצב התובע בלבד, הגיש את העתק הפוליסה (ת/1) ואת פירוט מצב חשבון המים שלו (ת/2) ואמר: "...הם שלחו מישהו מטעמם... הוא איתר את המקום של הדליפה... הם היו צריכים לחפור לי בתוך החצר, להוציא את הצינור ולשים אחר במקומו אז לא יכלו להחזיר את החצר כמו שהיתה וזה היה התנאי שלי... מי שעשה את התיקון באופן פרטי עשה לי מעקף שהם לא הסכימו...".

את עתירתו לחיוב הנתבעות בתשלום ההפסדים שנגרמו לו גם בשל נזילת המים עצמה, ולא רק בגין התיקון שבוצע בסופו של דבר על ידי בעל המקצוע הפרטי, הסביר התובע בטענה שמדובר ב"נזק נלווה".

6. בהעדר התייצבות מטעם מי מהנתבעות באותו שלב, החלטתי לקבל את תביעת התובע בחלקה ואולם בהמשך נעתרתי לבקשתן לביטול פסק הדין שניתן בהעדרן, בכפוף לתשלום הוצאות התובע.

7. לדיון הנוסף שהתקיים בפני לאחר מכן בנוכחות נציגת הנתבעות גם כן, טענה האחרונה כי הצעתה לפצות את התובע, לפנים משורת הדין, בגין הנזק הישיר אשר נגרם לו במקרה זה נדחתה על ידו, חזרה על הצעה זו פעם נוספת ועמדה על כך שדרישתו להחזר בגין עלות המים שנזלו חורגת מתנאי הפוליסה ואינה מבוססת בדבר, וכדבריה: "... הוא פעל באופן חד צדדי והוא יודע שהפוליסה מוגבלת... התובע צירף בנוסף דרישה של אובדן מים שזה מוחרג מהפוליסה. מה עוד שאם הוא פונה לרשות המקומית הם מחזירים לו חלק מהכסף. גם לא ברורה לי הדרישה להחזר מלא של עלות הפוליסה... הצעתי להחזיר לו את סכום התיקון שרשום בחשבונית, 2088 ₪. אני אמנם לא יודעת מה נעשה שם. אני נוטה להאמין שהיה נזק צנרת. אני רוצה להפנות לדו"ח אירועים שמלכתחילה הוא רצה לעשות מעקף. אני מציעה לשלם את הסכום הזה בניכוי השתתפות עצמית... כשיש פיצוץ בצינור הוא מתהווה, לוקח זמן עד שרואים אותו. אני אומרת שזה מוחרג בפוליסה... כשיש נזילה ובעטיה יש צריכת מים מוגברת העירייה מחזירים 70 אחוז מהסכום...".

8. לתמיכת עמדתה הפנתה נציגת הנתבעות אל נספח הפוליסה התקנית של "ביטוח מבנה" המחריגה את עלות המים במקרה של נזילה, ואולם לאור טענת התובע כי אין מדובר באותה הפוליסה שנרכשה על ידו בשעתה ואשר העתקה הועבר אליו על ידי סוכן הביטוח שלו

בשעתה, הוריתי לנציגת הנתבעת להגיש לתיק ביהמ"ש את ההעתק המלא של הפוליסה בה היה הלה מבוטח אצלה בתקופה הרלבנטית לתביעה, דהיינו בין 1.2.17 ל - 31.1.18, והיא עשתה כן.

דיון והכרעה

9. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בתנאי הפוליסה הרלבנטית, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

ואלה הם נימוקי:

א. בפוליסה שנרכשה על ידי התובע קיים סעיף מפורש המחריג את עלות המים במקרה של נזקי צנרת (ר' סעיף 4.1 (א) לפרק א' בפוליסה) ולכן אין התובע זכאי לפיצוי בגין רכיב זה.

ב. בהתאם לתנאי הפוליסה רשאי היה התובע לבחור באחת משתי חלופות – תיקון הנזק באמצעות שרברב עצמאי לפי בחירתו או תיקון באמצעות ספק שירות מטעם המבטח. על פי תנאי הפוליסה, במקרה בו בוחר המבוטח לתקן את הנזק באמצעות ספק שירות מטעם המבטח, חלה עליו חובה להודיע אודות הנזק עם גילויו לראשונה ואילו ספק השירות מחויב ב"הבאת הדירה, ככל הניתן, למצבה סמוך לפני קרות מקרה הביטוח". גם במקרה בו בוחר המבוטח לבצע את התיקון באמצעות שרברב עצמאי, עליו להודיע אודות הנזק עם גילויו לראשונה ו"לאפשר לו לבדוק את חבותו בטרם יבוצע תיקון הנזק על ידי השרברב הפרטי בו בחר המבוטח כאמור".

ג. במקרה שלפני בחר התובע לפנות לשרברב פרטי אשר תיקן את הנזק – לפי גרסתו - בדרך של ביצוע מעקף צנרת ועשה כן ביום 2.4.17 או בסמוך למועד זה (ר' החשבונית שצורפה לכתב התביעה). טענת התובע לפיה הוא הודיע על כך לנתבעות לאחר שעובדי נתבעת 2 בקרו בחצר ביתו ולא הצליחו לאתר את מקור הנזילה, לא נסתרה.

ד. על פי תנאי הפוליסה חלה על התובע חובת השתתפות עצמית בסך של 500 ₪, בכל מקרה של נזק.

10. לנוכח כל האמור לעיל ומכיוון שהחברה המבטחת היא נתבעת 1, הנני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת אותה בלבד לפצות את התובע בסכום של 1,500 ₪ (2,000 ₪ עלות התיקון לפי החשבונית בניכוי דמי ההשתתפות העצמית). סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לנתבעת 1, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום בפועל.

הסך של 500 ₪ שהופקד על ידי הנתבעות כתנאי לביטול פסק הדין שניתן בהעדרן, יועבר לתובע על ידי מזכירות בית המשפט.

התביעה כנגד נתבעת 2 נדחית.

מאחר שהתובע דחה את הצעת נציגת נתבעת 1 לתשלום הסכום הנ"ל ועמד על דרישתו לפיצוי גם בגין רכיבי הנזק שהיא אינה מחויבת בהם, החלטתי שלא לחייב אותה בתשלום הוצאות המשפט.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, י"ח תשרי תשע"ט, 27 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.