בפניי בקשה למינוי מומחה נוסף לקביעת נכותה של התובעת בעקבות תאונת הדרכים בה נפגעה, בתחום הפסיכיאטרי. זאת, לאחר שהוגשה חוות דעת בתחום האורתופדי, ומונה על ידי מומחה בתחום רפואת הכאב.

עיינתי בעמדות הצדדים (תגובה הוגשה בבקשה 5, תשובה בבקשה 6). מצאתי כי התיעוד העדכני נוגע לתלונות התובעת בחודשים האחרונים וכי מדובר – כפי שאף נטען על ידיה – בהחמרה בתחום זה, שחלה לאחר הגשת התביעה. לפיכך, אין בעובדה שלא מונה מומחה בתחום זה בשלב קודם, או בכך שהמומחה בתחום הכאב התבקש לחוות דעתו בנוגע למינוי נוסף בתחום הנפשי, כדי לשלול בחינת הבקשה לגופה.

עם זאת, בנסיבות המקרה, מינוי מומחה בשלב זה יהיה מוקדם מידי, ויש לאפשר שהות מתאימה לתחילת טיפול (הכולל, בין השאר, פגישות פסיכולוגיות). אין מקום למינוי מומחה כבר כעת, בחלוף כחודש לכל היותר מאז החל הטיפול הפסיכולוגי, כאשר לא מן הנמנע כי מצבה של התובעת אינו יציב והטיפול שתקבל עשוי להטיב את מצבה או לייצבה, ומנגד, עשויה ההחמרה להמשיך ולהעמיק.

התובעת רשאית לחזור ולהגיש בקשה זו, בצירוף מסמכים רפואיים עדכניים, בעוד כששה חודשים, ואז תישקל בשנית.

ניתנה היום, כ"ו שבט תשע"ח, 11 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.