1. לפני תביעה שהגיש התובע נגד הנתבעת לתשלום סך של 92,750 ₪ בגין איחור במסירת דירה, אותה רכש התובע מהנתבעת.

טענות התובע:

1. ביום 6.2.14 התובע חתם על הסכם מכר עם הנתבעת, שהינה חברה קבלנית העוסקת בבנייה, לרכישת דירה בת 5 חדרים בחולון בפרוייקט סיטי טוואר, קומה 19 דירה מספר 71.
2. בהתאם לקבוע בסעיף 3 ו' לחוזה, התחייבה הנתבעת למסור לתובע את הדירה עד ולא יאוחר מיום 30.6.16. בניגוד להתחייבותה, מסרה הנתבעת את החזקה בדירה לתובע רק ביום 27.3.17, דהיינו, ב- 9 חודשי איחור.
3. טופס 4 לבניין הוצא על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ביום 21.2.17, חיבור חברת חשמל בוצע ביום 27.3.17 ואישור כיבוי אש ניתן במחצית חודש אפריל 2017.
4. בהתאם לקבוע בסעיף 11 א' לחוזה, הרי במידה והנתבעת תאחר במועד המסירה מעבר ל- 60 יום יהיה התובע זכאי לפיצוי הקבוע בחוק המכר (דירות) תשל"ג - 1973 (להלן :"החוק") עד למועד המסירה בפועל.
5. בהתאם לקבוע בחוק, התובע זכאי לפיצוי ללא הוכחת נזק בשיעורים הקבועים בחוק לפי משך תקופת האיחור.
6. מבדיקה שערך התובע, עולה כי דירה זהה לדירת התובע, באותו אזור מגורים, מושכרת בסכום של 7,000 ₪ לחודש, ולכן הפיצוי לו זכאי התובע בהתאם לחוק עומד על סך של 92,750 ₪ כדלקמן:
   1. עבור שמונת החודשים הראשונים 7,000 ₪ X 1.5 X8 = 84,000 ₪.
   2. עבור החודש התשיעי 7,000 ₪ X 1.25 = 8750 ₪.
7. התובע שלח לנתבעת דרישה למתן פיצוי, אולם דרישתו נותרה ללא מענה כלשהו.

טענות הנתבעת:

1. התובעת הינה חברה פרטית הבונה בניינים כבר במשך 50 שנה.
2. מסירת הדירה, כאמור בסעיף 3 להסכם הרכישה, נקבעה, בכפוף למילוי כל התחייבויות הקונה לפי החוזה, כשהדירה מחוברת לרשת החשמל, המים והביוב וראויה למגורים ליום 30.6.16.
3. במועד שנקבע בהסכם הרכישה הבניין היה מחובר לרשת החשמל המים והביוב.
4. ביום 21.2.16 נשלח לתובע מכתב בדבר סיום בניה ואכלוס הפרוייקט, ובמכתב זה נדרש התובע לספק את המטבח לדירתו כך שיסופק ויותקן לכל המאוחר עד ליום 30.6.16, שכן אכלוס הבניין מתוכנן לחודש 9/16.
5. עד יום 8.11.16 וגם לאחר מכן לא סיפק התובע את המטבח ובכך גרם לעיכוב בקבלת טופס 4 לעצמו ולבניין כולו.
6. במחדלו גרם התובע לעיכוב בקבלת טופס 4, לעיכוב בקבלת דירתו ובכך גרם נזק גם לדיירים אחרים בבניין, שכן בבניין כולו התעכבה קבלת טופס 4. במחדלו זה גרם התובע לנתבעת נזק של 740,000 ₪ לתובעת.
7. גם לאחר שהותקן מטבח בדירת התובע המתינה הנתבעת עד שיספק שיש נוסף למטבח ולאחר מכן עד להשלמת הקרמיקה למטבח, דבר שגרם לעיכוב במסירת הדירה.
8. בחודש 6/16 הסתיימה בניית הדירה, הבניין חובר למים ולחשמל והדירה היתה ראויה למגורים למעט המטבח כאמור, דבר שהיה באחריות התובע.
9. לטענת הנתבעת, התובע אינו זכאי לכל פיצוי בגין התקופה שציין, ומכל מקום דמי השכירות הנתבעים בסך 7,000 ₪ לחודש הינם מופרכים, שכן דמי השכירות עבור דירה דומה באותו אזור נמוכים מסכום זה.
10. עוד טוענת הנתבעת, כי התובע אינו זכאי לפיצוי כלשהו שכן הוא לא שילם לה את מלוא התמורה החוזית.

דיון והכרעה:

1. בפסק דין זה עלי להכריע האם הנתבעת איחרה במסירת החזקה בדירה לתובע ומהו משך האיחור אשר לו אחראית הנתבעת, אם בכלל. במידה ואקבע, כי הנתבעת איחרה במסירת החזקה, עלי לקבוע מה סכום הפיצוי החודשי שבו יש לפצות את התובע.
2. כמו כן, עלי להכריע בטענות הנתבעת, לפיהן התובע הוא זה שגרם לאיחור במסירת החזקה בדירה לידיו וזאת מאחר ולא סיפק את המטבח לצורך התקנתו בדירה, דבר שגרם לעיכוב במתן טופס 4 על ידי הוועדה המקומית.
3. בנוסף, עלי להכריע בטענת הנתבעת ביחס לזכותה לקזז מתביעת התובע את הנזקים שלטענתה נגרמו לה על ידו.

האם הנתבעת איחרה במסירת הדירה

1. בסעיף 3 ו' להסכם נקבע כי: "מסירת הדירה לקונה, תבוצע לא יאוחר מיום 30.6.16 כשהדירה מחוברת לרשת החשמל, המים והביוב וראויה למגורים. פיתוח בתחום המגרש, יושלם תוך כ-9 חודשים נוספים".
2. אין חולק, כי מסירת החזקה בדירה לתובע נעשתה ביום 27.3.17 בהתאם לנספח ת/2 לתצהיר התובע שכותרתו: "טופס הפניה לקבלת דירה".
3. חישוב אריתמטי של המועדים מעלה כי הנתבעת איחרה במסירת הדירה בתקופה של 9 חודשים, חסר 3 ימים.
4. בסיכומיו, חזר ב"כ הנתבעת מכפירתה המוחלטת של הנתבעת לעניין הפיצוי, והוא טען כי התובע זכאי לפיצוי בסך של 6,000 ₪ לחודש במכפלה של 1.5 לתקופה של 5 חודשים.
5. דהיינו, הנתבעת מודה כי התובע זכאי לפיצוי של 45,000 ₪.
6. לטענת הנתבעת, התובע אינו זכאי לפיצוי בגין התקופה שבה לטענתה הוא עיכב את אספקת המטבח לדירה, עיכוב שגרם לאי הוצאת טופס 4 על ידי הוועדה המקומית.
7. אקדים ואומר, כי הטענה, לפיה העיכוב באספקת המטבח גרמה לעיכוב בהוצאת טופס 4 על ידי הוועדה המקומית, נטענה על ידי הנתבעת בעלמא ולא הוכחה בכל צורה שהיא. לא רק שטענה זו לא הוכחה אלא שהיא הופרכה, כפי שיפורט להלן.
8. התובע הצהיר בתצהירו כי לאחר שפנה לצורך הזמנת המטבח לחברת אביבי מטבחים, החברה שהתקינה את המטבחים מטעם הנתבעת, הסתבר לו כי תכנון המטבח עתיד להתעכב עקב היותה של המעצבת בחופשת לידה.
9. לדברי התובע, הוא חשש כי בהיות המטבח שהוא התכוון להתקין בדירה יקר ומאחר וחשש כי המטבח יינזק על ידי אנשי מקצוע, הוא ביקש להתקין את המטבח לאחר קבלת החזקה בדירה ולפיכך הוא התבקש ע"י חברת אביבי, מתקינת המטבחים, לחתום על טופס להתקנת מטבח לאחר קבלת מפתח, מסמך שצורף לתצהיר התובע כת/10.
10. התובע לא הסתפק באישורו של נציג חברת אביבי מטבחים לעניין התקנת המטבח לאחר קבלת המפתח, אלא שהוא פנה לשמעון טולצ'נסקי (להלן:"שמעון"), אדריכל הפרוייקט, שמבחינת התובע, היה המוציא והמביא מטעם הנתבעת, כאשר שמעון נתן ביום 21.12.16 את הסכמתו למועד התקנת המטבח לאחר מסירת החזקה בדירה.
11. התובע זימן לעדות את שמעון, למרות ששמעון עודנו מועסק על ידי הנתבעת, ולדברי שמעון בעמ' 6 לפרוטוקול בשורה 17, הוא אישר כי הוא אדריכל ובמענה לשאלות בית המשפט בשורה 19 השיב:

"ש. אתה מכיר את המסמך הזה (ת/10 הערה שלי ע.א)

ת. שהתובע עשה הזמנה אצל הנתבעת אני יודע. אבל את המסמך אני לא ראיתי.

ש. אתה מכיר את הנוסח של המכתב הזה

ת. אני לא מכיר. הדף הזה לא. אישור לאחר קבלת מפתח אני בשיחה עם דייר שלנו כן נתתי לו אישור לעשות את זה יותר מאוחר. הבנתי שזה מטבח משודרג ומאוד יקר. נתתי לו אישור לעשות זאת בקבלת מפתח.

ש. זה דבר שהיה מקובל בחברתכם?

ת. אני לא מטפל בטופס 4. בן של בוס שלי טיפל בטופס 4.

ש. האם האישור שניתן לו ניתן על ידך

ת. אני נתתי לו אישור כזה על דעתי בלבד. אני לא מטפל בטופס 4.

ש. בלי ידיעת המנהלים ?

ת. לא דיברתי עם הבוס שלי. דיברנו על משהו מסויים אז התייחסתי לטופס 4. הלקוח שלנו דיבר איתי בזמן עבודה, שאני ישבתי איתו על כל השינויים ושאל אותי אם יש אפשרות לעשות זאת.

ש. למה עכשיו בדוכן אתה מזכיר כל כך הרבה פעמים טופס 4.

ת. אנו דיברנו על זה. אני והלקוח. הוא ביקש ממני לתת אישור לעשות זאת לאחר טופס 4.

זה מה שאני זוכר. בגלל זה אמרתי זאת."

1. שמעון העיד כי נתן את האישור לתובע להתקין את המטבח לאחר קבלת המפתח בעל פה. כמו כן, אישר בעדותו כי לדירות שלא היו מכורות לא היה מטבח שכן הנתבעת משאירה ללקוח שירכוש את הדירה את האפשרות להתקין מטבח כרצונו (עמ' 7 לפרוטוקול שורה 17 ואילך).
2. התובע הצהיר כי לאורך כל הדרך עמד בקשר ישיר עם שמעון, אשר אף ערך איתו את גמר החשבון וכי שמעון מעולם לא עדכן אותו כי קיימת בעיה או עיכוב לכאורה מצידו.
3. התובע הצהיר כי ביום 17.4.16 נשלח אליו מכתב על ידי הנתבעת בדרישה לאספקת המטבח לדירה, אולם לאחר ששוחח עם שמעון ביום 3.5.16, שמעון הרגיע אותו ואמר לו כי אין לו מה לחשוש שכן מכתב זה נשלח אליו בטעות. בעקבות שיחה זו, ערך התובע תרשומת בכתב יד על גבי המכתב ת/13, ועליו רשם: "לפי שיחה עם שמעון 3.5.16, אמר לא להתייחס למכתב .... וכי המכתב יצא בטעות".
4. באשר לטענת הנתבעת שניסתה להפחית ממעמדו של שמעון בחברה ולטעון כי הוא לא היה גורם מוסמך אצל הנתבעת כך שהוא לא היה רשאי לאשר לתובע להתקין את המטבח לאחר קבלת המפתח, הרי שאינני יכול לקבל טענתה בעניין זה. כפי שהתובע הצהיר, הגורם שמולו הוא עמד בקשר כל העת, כנציג הנתבעת, הינו שמעון אותו הכיר כאדריכל הפרוייקט. בעניין זה העיד התובע בעמ' 14 לפרוטוקול שורה 11 ואילך:

"ש. ב-3/16 ידעת שצריך לספק מטבח ?

ת. לא. מה שאנחנו הלכנו כדי לתכנן את המטבח. אנו הזמנו אחר כך הלכתי לתכנן את המטבח.

ש. זה לא מה שכתוב.

ת. להשלים את הזמנת המטבח.

ש. ב19.10.14 עשית הזמנה ראשונית

ת. כן.

ש. ב3/16 ביקשת להשלים את ההזמנה ?

ת. אביבי פנו אלי לגבי המטבחים ביקשתי להפגש. ואז התברר שהמעצבת נמצאת בחופשת לידה, ואז חיכינו שהיא תחזור, ואז היא חזרה אחרי כמה חודשים והדירה היתה עדיין בשלבים שלא התקדמה. היה עוד הרבה זמן עד שתהיה מוכנה.

ש. ?אני מפנה לנספח ב' לתצהיר הנתבעת – מכתב של מר רוני מזרחי אליך, הוא מבקש ממך לקדם את התקנת המטבח. אתה מכיר את המסמך הזה

ת. כן.

ש. יכול להיות שבעקבות המכתב הזה פנית לאביבי ?

ת. לא. בלי שום קשר פניתי לאביבי. הם התקשרו אלי לראות איך מתקדמים. לא היה קשר למטבח.

ש. מה אומר לך רוני מזרחי במכתב הזה – שורה 2 ?

ת. מקריא מתוך שורה 2.

ש. ב7.4.16 אומר לך שאביבי אי אספקת מטבח מעכב את טופס 4 לאכלוס הדירה. נספח ב'1.

ת. אני מכיר את המכתב הזה.

ש. האם טרחת לשלוח מכתב לחברה שאומרת אני קיבלתי אישור משמעון להתקין את המכתב אחרי טופס 4 ?

ת. היה לי אישור משמעון. אבל לא שלחתי מכתב לחברה.

ש. כותב לך מנכל החברה. מצטט. שאלתי היא, היה מבוקש שמישהו כמוך שמתעסק בבטחונות כל היום ודאג לתעד את עצמך יפה. להוציא מכתב קיבלתי אישור משמעון

ת. לא עניתי בכתב לא ראיתי לנכון לענות בכתב לאחר ששוחחתי עם שמעון ואמר לי שזה בסדר.

ש. מכוח מה פנית לשמעון ?

ת. הגדרת התפקיד של שמעון היה אדריכל הפרוייקט. כך הם קראו לו. כאשר כל דבר שרציתי לך לשמעון. שמעון יאשר לעשות כל דבר שרציתי לעשות באתי לשטח אמרו צריך אישור משמעון ולכן פניתי אליו. לא הכרתי בחברה אף אחד חוץ משמעון. את אדון המנכל הכרתי רק פעם ראשונה בגישור שהיה לנו."

1. גרסתו זו של התובע לא נסתרה בכל צורה שהיא ולפיכך אינני יכול לקבל את טענת הנתבעת כי התובע לא היה רשאי להסתמך על דברי שמעון בעל פה, וכי לא היה רשאי להתעלם מהמכתבים שנשלחו אליו על ידי הנתבעת בדרישה להתקין את המטבח, שכן התובע לא התעלם "סתם" ממכתב הדרישה ,אלא שנאמר לו במפורש על ידי שמעון, שמבחינת התובע היה נציגה המוסמך של הנתבעת מולו עמד בקשר בכל דבר הקשור לבנייה, כי המכתב הוצא אליו בטעות וכי עליו להתעלם ממנו. לפיכך, היה התובע רשאי להתעלם מהמכתבים שנשלחו אליו בטעות על ידי הנתבעת, כפי שנאמר לו ע"י שמעון.
2. לפיכך, מששמעון אישר לתובע להתקין את המטבח לאחר קבלת המפתח, עובדה שאינה שנוייה במחלוקת, אינני יכול לקבל את טענת הנתבעת לפיה התובע הוא זה שגרם לעיכוב בהוצאת טופס 4 עקב אי אספקת המטבח במועד, שכן אספקת המטבח נדחתה בהסכמת הגורם שנחזה להיות מוסמך מטעם הנתבעת.
3. זאת ועוד, וכפי שנאמר לעיל, ממילא הנתבעת לא הוכיחה כי אי התקנת המטבח בדירת התובע גרמה לעיכוב בהוצאת טופס 4. הנתבעת לא הביאה כל ראיה או כל עדות מטעם הוועדה המקומית להוכחת טענתה בענין זה, טענה שהועלתה בעלמא על ידי מנהלה של הנתבעת, אסף קרינגל בתצהירו, בלא כל ראיה.
4. יתר על כן, הוכח לפני, כי טופס 4 הוצא לבניין למרות שמטבחים לא הותקנו בכל הדירות, עובדה הסותרת את טענת הנתבעת לפיה אי התקנת מטבח בדירה מעכבת את הנפקת טופס 4. לא ניתן לקבל את הסברו המפותל של מנהל הנתבעת בעניין זה ולפיו הנתבעת "עובדת על הרשות" ומוליכה שולל את פקחי הוועדה המקומית, כאשר התקינה בדירות הבלתי מכורות "קרמיקה זמנית", כדי לאפשר הוצאת טופס 4 לבניין (עמ' 19 לפרוטוקול ש' 24).
5. יש לציין כי הסברו זה של מנהל הנתבעת אף סותר את עדותו של שמעון שאישר כי בדירות שלא נמכרו טרם הוצאת טופס 4 לא הותקנו מטבחים, כדי לאפשר לרוכשים להתקין מטבחים על פי בחירתם (עמ7 לפרוטוקול ש' 17ואילך).
6. באשר לטענה נוספת של הנתבעת, לפיה יש להחשיב את מועד מסירת החזקה כמועד שבו ניתן טופס 4, דהיינו ביום 21.2.19, הרי שגם טענה זו לא ניתן לקבל, מאחר ובמועד הוצאת טופס 4 טרם היה חיבור חשמל לדירה, חיבור שבוצע ביום 27.3.17 בהתאם לאישור שצורף לתצהיר הנתבעת כת/4. לפיכך, ובהתאם לסעיף 3 ו' להסכם המכר, שם נקבע כי: "מסירת הדירה תבוצע..כשהיא מחוברת לרשת החשמל", הרי שיש לראות במועד זה (27.3.17) כמועד מסירת החזקה בדירה.
7. המסקנה היא, איפוא, כי הנתבעת אחרה במסירת החזקה בתקופה של 9 חודשים חסר 3 ימים, כנטען על ידי התובע.

מהו סכום הפיצוי שבו על הנתבעת לפצות את התובע

1. סעיף 5 א' לחוק קובע:

5"א.(א) לא העמיד המוכר את הדירה לרשות הקונה לאחר שחלפו שישים ימים מתום המועד הקבוע לכך בחוזה המכר (בסעיף זה – המועד החוזי), זכאי הקונה לפיצויים, בלא הוכחת נזק, בסכום כמפורט להלן, בעבור כל חודש או חלק ממנו מהמועד החוזי ועד להעמדת הדירה לרשותו, או לפיצויים בסכום שהוסכם עליו בחוזה המכר בשל איחור במסירת הדירה, לפי הגבוה:

(1) סכום השווה לדמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה כשהם מוכפלים ב-1.5 – בעבור התקופה שתחילתה במועד החוזי וסיומה בתום שמונה חודשים מאותו מועד;

(2) סכום השווה לדמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה כשהם מוכפלים ב-1.25 – בעבור תקופה שתחילתה תשעה חודשים לאחר המועד החוזי ואילך.

(ב) הפיצויים הקבועים בסעיף זה ישולמו בתום כל חודש בעד אותו חודש; הפיצויים בעד שישים הימים שתחילתם במועד החוזי ישולמו בתום שישים הימים האמורים.

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), הצדדים לחוזה המכר רשאים להסכים כי הסעיפים הקטנים האמורים לא יחולו על איחור במסירה שנגרם כתוצאה מנסיבות שאינן בשליטת המוכר ושהסיכון להתרחשותן ולתוצאותיהן אינו מוטל עליו."

1. לטענת התובע בכתב התביעה, על הנתבעת לפצות אותו בגין תקופת האיחור לפי דמי שכירות חודשיים בסך של 7,000 ₪, וזאת לפי הוראות החוק.
2. להוכחת טענתו צרף התובע לתצהירו את חוות דעתו של שמאי המקרקעין אלי סידאוי שקבע, כי דמי השכירות הראויים עבור הדירה הינם בסך של 7,200 ₪ לחודש.
3. השמאי נחקר בחקירה נגדית, ממנה עלה כי דירת התובע הינה דירת 5 חדרים במקורה, ששונתה לדירת 4 חדרים, כאשר לפי דעת המומחה, אין בשינוי מספר החדרים כדי לשנות את חוות דעתו מאחר, שלדבריו, דמי השכירות של הדירה נקבעים על פי שטחה ולא על פי מספר החדרים.
4. כאמור, לטענת ב"כ הנתבעים בסיכומיו, דמי השכירות הראויים לחודש עבור הדירה הינם 6,000 ₪, כאשר טענה זו לא נתמכה בחוות דעת או בראיה כלשהי.
5. מוכן אני לקבל את טענת הנתבעת לפיה יש מקום להפחית את דמי השכירות החודשיים במידת מה, עקב הפיכת הדירה לדירת 4 חדרים, במקום 5 חדרים. ולפיכך אני קובע, על דרך האומדנה, כי דמי השכירות החודשיים הראויים עבור דירת 4 חדרים בשטח של דירת 5 חדרים, כדוגמת הדירה הנדונה, הינם בסך של 6,700 ₪ לחודש.
6. תחשיב סכום הפיצוי בגין האיחור במסירת החזרה בדירה הינו כדלקמן:
   1. 6,700 ₪ X 8 X 1.5 = 80,400 ש"ח
   2. סכום הפיצוי עבור 27 ימים בחודש מרץ 2017:

בחודש מרץ 2017 יש 31 ימים כך שדמי שכירות ליום הינם בסך 216.12 ₪

216.12 X 27 ימים =5,835.48 ₪ X 1.25 = 7,294 ₪.

• 1. סך הפיצוי בגין תקופת האיחור 80,400 ₪ + 7,294 ₪ =87,694 ש"ח

טענות הקיזוז של הנתבעת

1. בכתב ההגנה העלתה הנתבעת טענת קיזוז סתמית ובלתי מפורטת בעליל, ולפיה התובע גרם לנתבעת נזק של 740,000 ₪ בשל העיכוב שהוא גרם בהוצאת טופס 4 לדירתו ולדירות האחרות בבניין. טענה מסוג זה, שנטענה בעלמא, אין להתייחס אליה בכל צורה שהיא. מה גם, שהטענה לפיה התובע הוא האחראי לעיכוב נדחתה על ידי לעיל.
2. הנתבעת העלתה טענת קיזוז נוספת, ולפיה, התובע לא שילם את התשלום האחרון במועד וכי לפיכך על התובע לשלם לנתבעת הפרשי הצמדה וריבית בגין האיחור בתשלום. לטענת הנתבעת, סכום זה שפורט בדף החשבון, נספח ז' לתצהיר הנתבעת, יש לקזז מכל סכום שלו יהיה זכאי התובע.
3. גם טענה זו מוטב לה שלא היתה מועלית כלל, בהיותה משוללת יסוד.
4. טענה זו לא רק שלא הוכחה על ידי הנתבעת, אלא שהיא הופרכה באמצעות מסמכים שיצאו תחת ידי הנתבעת עצמה.
5. טופס גמר חשבון לרוכש, נספח ו' לתצהיר הנתבעת, לפיו נערך גמר חשבון לתובע, מעלה בבירור כי לא היתה כל יתרת חוב או יתרת פיגורים לתובע במועד עריכת החשבון, דבר המשמיט את הקרקע תחת טענת הנתבעת בעניין זה.
6. זאת ועוד, אם לא די באמור בטופס גמר החשבון לרוכש, הרי שבטופס ההפניה לקבלת דירה שנמסר על ידי הנתבעת לתובע ביום 27.3.17, (חלק מנספח ו') נרשם במפורש: "הרוכשים הנ"ל פרעו את כל התשלומים בגין רכישת הדירה. נא למסור לרוכשים הנ"ל את הדירה ולהחתים אותם על כל טופסי קבלת הדירה המצורפים ולהחזירם חתומים למשרדינו".
7. יתרה מכך, במהלך ההתחשבנות הסופית, זוכה התובע בסכומי כסף, בגין אביזרים שלא התקין בדירתו, זיכוי שמן הסתם לא היה נעשה אילו היה התובע מפגר בתשלומים או חייב לנתבעת סכומים כלשהם.
8. מנהל הנתבעת נשאל בעמ' 18 לפרוטוקול והשיב החל מש' 17:

ש. אני מבין שאתה טוען שהתובע איחר בתשלום התמורה שלו ?

ת. כן הוא היה צריך לשלם ב6/16 גמר חשבון.

ש. אני מציג לך את נספח התמורה כנספח לכתב ההגנה, נספח ה' - סעיף 1 ח' - היתרה תשולם במועד מסירת הדירה לקונה או העמדתה לקונה לפי המוקדם

ת. מצויין. אני מכיר. אני מפנה לסעיף 3 בהסכם שתוך 7 ימים מיום שבו מודיעים לו טופס 4. משמע ב21.2. טופס 4. הוא הגיע ב27.3. לסגור חשבון. הוא היה צריך להגיע בפברואר. הוא הפר את החוזה. ואם לקח לו מ28.2 שבו לפי סעיף 3 היה אמור לקבל את הדירה ושילם רק ב27.3. משמע חודש פיגור. הנה הפרת הסכם.

ש. במועד השלמת התשלום ומסירת הדירה, אתם לא דרשתם תשלום על איחור

ת. דרשו ממנו ריבית. ואמרו לו נוותר לך על הריבית תנאי שלא תתבע.

ש. אתה נפגשת איתו?

ת. מנהלת החשבונות מירי טרבלסי ועדכנה אותי.

ש. אתה דיברת עם התובע באופן אישי?

ת. יש שלוחים שלי שמבצעים הוראות שלי. מירי עובדת אצלי 25 שנה.

ש. המסמכים שצרפתם לתיק המוצגים - מ27.3.17 נרשם הרוכשים פרעו את כל התשלומים בגין רכישת הדירה נא למסור לרושים הנל את הדירה ?

ת. בחודש פיגור בניגוד לסעיף 3 להסכם והפרה יתרה של חודש ימים לאחר שהוא היה צריך לקבל. היא מנהלת חשבונות. בחוזה שאני חתום מול הלקוח הוא בהפרת הסכם. לפי תנאי החוזה ובסעיף 3 ובסעיף התשלומים הוא מפר את ההסכם.

ש. נכון שבמועד מסירת הדירה זיכיתם אותו בגין זיכויים המגיעים לו

ת. מה שמגיע מגיע. יש לו רשימת שינויים. היו לו שינויים גדולים וזיכויים גדולים.

ש. אני מפנה לדוח זיכויים בדירה

ת. כן. הוא עשה הרבה שינויים.

ש. אני מפנה אותך לדוח זיכויים - במועד המסירה - בסכום של אלפי שח שאתם זכיכיתם אותו

ת. אנו חברה הגונה. מה שמגיע אנו מחזירים.

בית המשפט:

ש. למה לא קיזזתם ?

ת. היא סיכמה איתו שהיא לא מחייבת אותו על ריבית אך בתנאי שהוא לא תובע. זה אני יודע מידיעה אישית שהיא עדכנה אותי.

1. טענת מנהל הנתבעת, לפיה הנתבעת הסכימה לוותר לתובע על ריבית בתנאי שהתובע לא יגיש נגדה תביעה, הועלתה לראשונה ע"י מנהל הנתבעת בחקירתו הנגדית, ולא היה זכר לטענה זו בכתב ההגנה או בתצהיר שהוגש מטעמו.
2. זאת ועוד, טענתו של מנהל הנתבעת לפיה הוסכם עם התובע כי הנתבעת תוותר על ריבית כנגד ויתור התובע על תביעתו, מסתמכת לכאורה על דברי מנהלת החשבונות של הנתבעת, מירי טרבלסי, שלדברי מנהל הנתבעת, נאמרו לו על ידה, ולפיכך עדות זו מהווה עדות בלתי קבילה מפי השמועה.
3. אציין כי לא האמנתי לעדותו של מנהל הנתבעת בעניין זה כמו בעניינים רבים אחרים. מנהל הנתבעת העיד עדות מגמתית, מתחמקת ומתפתלת, תוך שהוא זוכר אירועים בצורה סלקטיבית ובלתי אמינה. עוד אציין, כי אין זה סביר כי התובע יסכים לוותר על תביעה גדולה נגד הנתבעת, בגין איחור במסירת חזקה של 9 חודשים כנגד וויתור על ריבית בסכום זניח, סכום שלא נטען ולא הוכח בכל צורה שהיא, נראה כי מדובר בטענת סרק כוזבת שהומצאה ע"י מנהל הנתבעת לראשונה בעת חקירתו הנגדית.
4. אילו היתה אמת בטענת מנהל הנתבעת לעניין ויתורו של התובע על תביעתו, מן הסתם היה מעלה טענה זו כטענה מהותית בהגנת הנתבעת, ובמקרה כזה, בוודאי שניתן היה לצפות ממנו כי יזמן לעדות כעדה חיונית, את הגב' טרבלסי, שלטענתו הגיעה להסכמה עם התובע.
5. חרף חשיבות עדותה של גב' טרבלסי לתמיכה בגירסת הנתבעת, גירסה שלא הובאו כל עדים כדי לתמוך בה, לא הובאה גב' טרבלסי לעדות, ובעניין זה נקבע בע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו, פ"ד מה(4) 651 בעמוד 658:

"אי-הבאתו של עד רלוואנטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד. בע"א 240/77 [3], בעמ' 705, אומרת השופטת (כתוארה אז) בן-פורת, כי "אי הזמנתם להעיד (של עדים רלוואנטיים - א' ג') יוצרת הנחה שאילו הובאו היתה עדותם סותרת את גרסת המשיבה....וכי "על הכלל שאי הבאתו של עד רלבנטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו, עמד בית-משפט זה בע"פ 112/52 בע' 254 מול האותיות ב-ג, מפי השופט זוסמן (כתוארו אז), ובע"א 373/54, גם הוא מפי השופט זוסמן" (שם). וכן ראה דברי השופטת בן-פורת בע"פ 437/82 [4], בעמ' 97-98, כי:" הלכה פסוקה היא, שהימנעות מהזמנה לעדות של עד הגנה, אשר לפי תכתיב השכל הישר עשוי היה לתרום לגילוי האמת, יוצרת הנחה, שדבריו היו פועלים לחיזוק הגרסה המפלילה, בה דוגלת התביעה..."

1. אשר על כן, אני דוחה את טענת הקיזוז הסתמית שהעלתה הנתבעת.

סוף דבר:

1. העולה מהמקובץ הוא שאני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 87,694 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.
2. כן, אני מחייב את הנתבעת בתשלום האגרה כפי ששולמה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלומה.
3. בנוסף תשלם הנתבעת את השכר ששולם ע"י התובע למומחה מטעמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלומו, ובתוספת שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪.

ניתן היום, כ"ז אדר ב' תשע"ט, 03 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.