1. לפני בקשת הנאמנת לביטול ההליך וזאת בשל מחדליו של החייב טראד ספורי ת"ז 60625258
2. בפסק הדין מיום 10.2.20 הוכרז החייב פושט רגל ונקבעה בעניינו תוכנית פרעון שלפיה החייב יוסיף וישלם לקופת הכינוס, בנוסף לסך של כ-9,200 שכבר נצבר בקופת הכינוס, סך נוסף של 110,000 ₪, שישולם ב- 60 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך של 1,800 ₪ כל אחד, ולאחר מכן תשלום נוסף בסך של 2,000 ₪, והכל החל מחודש מרץ 2020. נקבע כי סכום תכנית הפירעון מגלם את זכויות החייב בבית המגורים שבו הוא מתגורר, וזאת על בסיס טענתו שלפיה בית המגורים נבנה לא על ידו אלא על ידי אביו לפני שנים רבות, והזכויות בבית המגורים אינן רשומות אף על שם אביו אלא על שם רשות הפיתוח. עוד נקבע כי בנוסף לסך האמור יעביר החייב לקופת הכינוס את כל הכספים הנזילים שאינם מוגנים הצבורים לטובתו בקופות השונות (ככל שקיימים כספים כאלה), וזאת על פי דוח מסלקה פנסיונית שימציא החייב לנאמנת, לא יאוחר מיום 15.3.20 וכן כי על החייב לסלק את מלוא חוב הפיגורים שנצבר לחובתו בתשלומים החודשיים (ככל שפיגור כאמור קיים), זאת עד ליום 28.2.20 (להלן-"תכנית הפרעון"). לתוכנית הפרעון כפי שאושרה על ידי ניתן תוקף של צו הפטר מותנה.
3. בנוסף לאמור לעיל, בסוף פסק הדין הוריתי לחייב להמציא לנאמנת, לא יאוחר מיום 31.3.20, אישור זכויות המתייחס לבית המגורים שבו הוא מתגורר וכן הסכם חכירה, ככל שקיים עם רשות מקרקעי ישראל, וכן תצהיר מגובה באסמכתאות, ככל שניתן, באשר למקורות המימון של בניית הבית, וקבעתי כי ככל שהנאמנת תסבור כי לאור המסמכים שהומצאו יש מקום לשינוי תכנית הפירעון שאושרה, תוגש על ידה בקשה לא יאוחר מ-30 יום ממועד המצאת המסמכים.
4. בהודעה מיום 18.6.20 הודיעה הנאמנת כי החייב לא המציא את אישורי מסירת פסק הדין ל- 3 נושים, לא המציא דו"ח מסלקה פנסיונית, אישור זכויות, הסכם חכירה ותצהיר כנדרש. כמו כן פורט כי החייב צבר חוב פיגורים בתשלומי תוכנית הפרעון בגין 3 תשלומים חודשיים בסך כולל שך 5,400 ₪.
5. בהחלטתי מיום 21.6.20 הוריתי לחייב להמציא את אישורי המסירה החסרים וכן את המסמכים להם נדרש על ידי הנאמנת והכל עד ליום 23.7.20 וכן הוריתי לחייב לסלק את חוב הפיגורים עד המועד האמור שאם לא כן יופעלו הסנקציות הקבועות בפסק הדין בגין הפרת תוכנית הפירעון.
6. ביום 9.8.20 הודיעה הנאמנת כי על אף ההחלטה מיום 21.6.20, החייב לא פעל להסרת מחדליו ובכלל זה לא המציא את אישורי המסירה החסרים, המסמכים להם נדרש בפסק הדין ולא סילק את חוב הפיגורים אף צבר חוב פיגורים בגין 4 חודשים נוספים. לאור האמור, עתרה הנאמנת להורות על מאסרו של החייב בהתאם לסעיף 179 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 ו/או סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט.
7. בהחלטתי מיום 15.9.20 נתתי לחייב ארכה להסרת מחדליו עד ליום 11.10.20 וקבעתי כי ככל שלא יעשה כן יבוטל ההליך, לרבות פסק ההכרזה, ללא דיון נוסף או אשקול הוצאת צו מאסר ככל שהנאמנת תשכנע אותי כי התקיימו התנאים הקבועים בפסיקה להוצאת צו מאסר בהתאם לסעיף 179 לפקודה וזאת חלף ביטול ההליך. כמו כן באותה החלטה ולמען הזהירות הוריתי לנאמנת לוודא כי ב"כ החייב מייצגו גם כיום וככל לא כך הדבר תמציא הנאמנת את הבקשה מיום 9.8.20 בצירוף החלטתי מיום 15.9.20 במישרין לחייב.
8. ביום 29.10.20 הודיעה הנאמנת כי יצרה קשר עם ב"כ החייב שאישר כי הוא מודע להחלטותיי הנ"ל ואולם לא הצליח ליצור קשר עם החייב ואף פנה לאחי החייב על מנת שיעדכן אותו ואלום טרם התקבלה הודעה מטעמו. באותה הודעה ציינה עוד הנאמנת כי על אף ההתראות החייב לא הסיר את מחדליו ואף צבר חוב פיגורים נוסף. לאור האמור עתרה הנאמנת שוב להורות על מאסרו של החייב וזאת בשים לב לכך שתוכנית הפרעון שנקבעה בעניינו מגלמת את זכויותיו של החייב בדירת המגורים.
9. בהחלטתי מיום 3.11.20 הוריתי לנאמנת להגיש מטעמה השלמת טיעון בשאלת התועלת שתצמח לנושים מהמשך ההליך חלף ביטולו לאור מחדלי החייב וזאת בהינתן נתוני הבית בו מתגורר החייב.
10. בהשלמת הטיעון מטעמה מיום 22.1.21 הנאמנת אכן סבורה כי בשים לב לנתוני דירת החייב ולאפשרויות מימוש הנכס לאור נתוניו ובהעדר שיתוף פעולה מצד החייב בהליך, לרבות המצאת המסמכים הקשורים לנכס ואשר נדרשו ממנו, אין תועלת בהמשך ההליך והיא עתרה לביטול ההליך.

1. לאור כל האמור לעיל, ולאחר שניתנו לחייב כל ההתראות הנדרשות ובא כוחו לא הצליח ליצור קשר איתו , ובהעדר שיתוף פעולה מצד החייב בהליך, אין מנוס אלא למחוק את הבקשה העיקרית בתיק להכרזת החייב כפושט רגל ולהורות על ביטול פסק ההכרזה מיום 10.2.20.
2. יובהר כי מחדלי החייב כאשר הוא חוסה תחת הגנתו של צו הכינוס אשר ניתן בתיק, מהווים התנהגות בחוסר תום לב של החייב אשר מחד גיסא נהנה מההטבות וההגנות הנכללות בצו הכינוס ומאידך אינו ממלא את הנדרש ממנו במסגרת הליך הפש"ר.
3. בעניין זה נאמר כבר על ידי בית המשפט העליון (כב' השופטת פרוקציה) כי:

"אחד האמצעים החשובים ליישוב בין המגמות המנוגדות הפועלות בהליכי פשיטת הרגל מתמקד בדרישה לתום לב של החייב לאורכם ולרוחבם של הליכים אלה. כדי לזכות את החייב ב"כרטיס כניסה" להליך פשיטת רגל, עליו להוכיח את תום ליבו. כדי לזכות ב"כרטיס יציאה" מהליך פשיטת הרגל, ולקבל פטור מחובות שנותרו לא משולמים, עליו להראות כי פעל בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ומילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליו בגדרו של הליך זה..."

ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, ניתן ביום 9.8.2009, דגשים שלי ש.מ).

1. החייב כאמור לעיל, לא מילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליו, וממילא אינו זכאי יותר להגנת ההליך.
2. אוסיף כי אמנם תוכנית הפרעון שנקבעה בעניינו של החייב מגלמת בתוכה את זכויותיו בדירה בה הוא מתגורר ואולם בשים לב לנתוני דירת החייב, כאשר היתר הבניה משנת 1993 רשום על שם אבי החייב, ובהעדר המסמכים שנדרש להם כבר בפסק הדין, איני סבור כי נקיטת הליך למימוש זכויות החייב בנכס, הכרוך בקשיים מעשיים ומשפטיים רבים, זאת גם אם יתברר לאחר חקירת החייב, כי לחייב זכויות הניתנות למימוש, יביא לתועלת כלשהי לנושים ואין אפוא כל הצדקה להורות על המשך ההליך חלף ביטולו לאור מחדלי החייב ויש להשיב את החייב להליכי הוצאה לפועל במסגרתם יוכל כל אחד מנושי החייב לשקול בעצמו את שאלת מימוש זכויות החייב בנכס.
3. לפיכך אני מורה על מחיקת הבקשה לפשיטת רגל על כל השלכותיה וכן על ביטול פסק הדין מיום 10.2.20.
4. בנסיבות אלו, כל ההגבלות שהוטלו בצו הכינוס מבוטלות, למעט צו עיכוב יציאה שיעמוד בתוקפו 90 יום נוספים.
5. כספים שייוותרו אם ייוותרו בקופת הכינוס ישמשו תחילה לכיסוי הוצאות ההליך על פי התקנות, ועל היתרה יחולו הוראות סעיף ג' לפסק הדין מיום 10.2.20 ובהתאם אני מורה כי יתרת הכספים בקופת הכינוס לאחר ניכוי הוצאות ההליך תחולק בין נושי החייב שתביעות החוב שלהם אושרו בהתאם לחלקם היחסי במצבת הנשייה המאושרת.
6. החייב יהיה רשאי להגיש בקשה לביטול פסק הדין בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק דין זה לידי ב"כ החייב, ואולם תנאי להגשת בקשה לביטול פסק הדין הינו צירוף אישור הנאמנת בדבר הסרת מחדלי החייב.
7. ככל שהחייב לא יגיש בקשה לביטול פסק הדין ויבקש להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, אני מורה כי הוא לא יהיה רשאי לעשות כן אלא בחלוף 18 חודשים ממועד פסק דין זה, וזאת לאור היקף מחדליו של החייב והתקופה הממושכת שבה נמשכו מחדלי החייב, ובהתאם להלכת בית המשפט העליון בע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו 2.4.14) והחייב יצרף פסק דין זה לכל בקשה חדשה שתוגש אם תוגש על ידו.

ניתן היום, כ"ה שבט תשפ"א, 07 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.