15 אפריל 2018

1. התובע מבוטח בכללית מושלם.

במשך שנים, מאז שנת 2001 לפחות, פעל כך שאחת לשנה היה משלם מראש דמי חבר לכללית מושלם, לכיסוי התקופה העתידית.

כפי שכתב בכתב התביעה "כשנגמר הכסף" היה משלם סכום נוסף וכך הלאה.

לטענת התובע, קודם להגשת התביעה, כאשר ביקש להפקיד סכום כסף כפי שפעם בעבר, סרבו לקבל את התשלום ואף החזירו לו שיק שנשלח בדואר.

התובע טוען, כי פנה למשרד הבריאות וזה השיב לו שהנתבעת פועלת על פי תקנון כללית מושלם.

לטענתו, יש לבטל את הוראת התקנון, משני טעמים:

נימוקי עקרוני – ההילך החוקי בישראל הוא מטבע השקל, ואלו כל שאר אופני התשלום נתונים להסכמת הצדדים.

נימוקי מנהלי – אין הצדקה שלא לפעול כפי שפעל התובע מול הקופה בעבר.

2. בכתב ההגנה נטען כי הכללית היא קופת חולים כהגדרת מונח זה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד – 1994, וכי מכח סעיף 10 לחוק היא מפעילה שירותי בריאות נוספים (שב"ן) המכונה "כללית מושלם".

בהתאם לחוק, פרסמה הנתבעת תקנון לחבריה, לפיו נקבע כי דמי ההשתתפות, שהם דמי חבר בתוכנית שב"ן, ייגבו אחת לחודש, אחת לחודשיים, או אחת לשלושה חודשים, וזאת במחצית הראשונה של החודש הראשון לכל התקופה.

נטען כי מאחורי הדרישה עומדים שיקולי יעילות וסדר, שכן מדובר במערכת של מיליוני עמיתים.

הובהר כי בעבר, אפשרו לקומץ ניכר של עמיתים, לשלם את דמי החבר באמצעים אחרים, אך לאחר תקלות שהתגלו ואשר בעקבותיהן הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית, הוחלט להסדיר את התחום ולהתאים את הגביה להוראות תקנון תכנית שב"ן.

עוד נטען כי לתובע אין זכאות קנייה להמשיך את ההסדר כפי שנהג.

3. התובע ביקש לזמן לעדות את מנכ"ל שירותי בריאות.

בהחלטות שניתנו נקבע כי הבקשה תתברר בדיון. במסגרת הדיון לא חזר התובע על בקשתו.

4. בישיבת 19.3.18 הוצע לתובע, כי ההסדר שהוגש עימו בדרך של תשלום בכרטיס אשראי אחת לחודש, ימשך, וכי התביעה תמחק.

התובע סירב להצעה.

5. לאור סירובו, ניתן בזאת פסק הדין להלן.

6. בתקנה 2 (א) לתקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה (התשנ"ט- 1998) נקבע:

"עם אישורה לראשונה של תכנית לשירותי בריאות נוספים, כאמור בסעיף 10 (א) לחוק, תפרסם קופת חולים את מסמך הזכויות החובות של העמיתים בנוסח שאושר; המסמך -יינתן חינם לחברי קופה, בכל אחד מסניפיה, לפי דרישתם".

סעיף 9.3 לתקנות תוכנית שב"ן קובע:

"דמי ההשתתפות ישולמו בהוראת קבע בנקאית שימסור העמית לשירותי בריאות כללית בתחילת תקופת הזכאות. הכללית תגבה את דמי ההשתתפות מראש אחת לחודש, או אחת לחודשיים או אחת לשלושה חודשים במחצית הראשונה של החודש הראשון של כל תקופה כאמור. התוכנית לשירותי בריאות נוספים וכל שינוי בה יפורסמו בכפוף להוראות החוק".

7. מדובר בהוראת תקנון ברורה ומפורשת. התקנון חל על כל החברים בתוכנית כללית מושלם, לרבות של התובע.

הנתבעת הסבירה בכתב ההגנה את הרציונל שעומד מאחורי הוראות התקנון – ליצור סדר ואחידות בגביית דמי חבר.

כפי שנאמר לתובע בדיון, מדובר במספר רב של מבוטחים. אין היגיון לאפשר לכל אחד מהם לבחור את אופן התשלום דמי הבטוח.

על פי גישת התובע, יכול מבוטח לשלם את דמי הביטוח במטבעות של 10 אגורות, שהם הילך חוקי במדינת ישראל. ברי שאין להתיר זאת.

תשלום בדרך של הוראת קבע, אחת לחודש או אחת לחודשיים או שלושה, הוא אמצעי תשלום מקובל וסביר במדינת ישראל.

הוראת התקנון המאפשרת תשלום דמי חבר באופן שכזה, היא הוראה סבירה ביותר, המביאה בחשבון שיקולים של יעילות והתייעלות וכן קביעת מנגנון תשלום אחיד לכל המבוטחים.

8. ברי שלא ניתן להמשיך באופן שבו התנהלו הצדדים משנת 2001, כפי שטען התובע. לשיטתו, הפקיד מידי שנה סכום כסף, וכאשר "נגמר הסכום" הפקיד סכום נוסף. משמעות הדבר כי התובע שילם מראש דמי חבר לשנה. ומה היה קורה אם לא היה נזקק לשירותים במשך שנה שלימה. ומה היה קורה לו דמי החבר היו פחותים ונמצא ששילם יותר. כל אלה מצריכים מנגנון מיוחד אצל הנתבעת, וכח אדם שיבדוק את ההפקדות, את שיעורי התשלום וכיו"ב.

בנוסף, אופן התנהלות זה חושף את הנתבעת לתביעות, בכלל זאת תביעות ייצוגיות, כפי שציינה בכתב ההגנה.

9. נציין עוד, כי בשל חששו של התובע מהוראת קבע, הוסכם באופן חריג ומיוחד בעניינו, שישלם את דמי החבר בכרטיס אשראי מידי חודש.

לטעמנו, לאור הסכמה זו היה על התובע למחוק את התביעה.

10. משהתובע עמד על ההליך ועל מתן פסק דין, ולאאור דברינו לעיל, אנו קובעים כי הוראות הסעיף בתקנון השב"ן היא הוראה סבירה וכי אין כל מקום לבטלה או לשנותה.

11. דין התביעה להידחות וכך אנו מורים.

התובע ישא בהוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

ניתן היום, ל' ניסן תשע"ח, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

קלדנית: אתי קובה