ניתן ביום 19 מאי 2019

סגן הנשיאה אילן איטח

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי ירושלים (השופט (כתוארו אז) כאמל אבו קאעוד; ב"ל 4219-10-16), שבו נמחק על הסף, מחמת התיישנות, ערעור שהגיש המבקש על החלטת ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 18.5.16.
2. בהחלטה מיום 3.4.19 הציע בית הדין לצדדים כי עניינו של המבקש יוחזר לבית הדין האזורי שידון ויכריע בשאלת הארכת המועד להגשת הערעור וזאת לנוכח העובדה כי לאחר מתן פסק דינו של בית הדין האזורי ניתן על ידי בית דין זה פסק הדין בעניין דולאני (עב"ל (ארצי) 33351-11-12 דולאני – המוסד לביטוח לאומי (26.9.2017)), שבו נקבע כי לבית הדין סמכות להאריך מועד הקבוע בחיקוק, מכוח תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991.
3. המבקש הודיע כי הוא מסכים להצעה. המוסד הודיע כי הוא משאיר את הענין לשיקול דעתו של בית הדין אך ביקש כי עמדתו כפי שהוגשה לבית דין זה בענין הארכת המועד תעמוד בפני בית הדין האזורי.
4. לאור האמור ניתן תוקף של פסק דין להצעה המפורטת בסעיף 2 לעיל. עניינו של המבקש יוחזר לבית הדין אשר ידון ויכריע בשאלת הארכת המועד להגשת הערעור. עמדת המוסד בשאלת הארכת המועד תוגש לבית הדין האזורי. למען הסר ספק, בית הדין האזורי יורה לצדדים כיצד יוגשו טענותיהם טרם שיכריע בבקשה להארכת המועד.
5. אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ד אייר תשע"ט (19 מאי 2019) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.