רקע

1. בתאריך 23.7.17 הוגש כתב אישום נגד הנאשמים ובתאריך 15.5.18 תוקן כתב האישום. כתב אישום זה מייחס לנאשמים כי החל מתאריך 1.1.16, עסקו ושמשו כמנהלים בעסק המשמש כבית אבות וזאת בלא שיהיה להם רישיון עסק.

טיעוני הצדדים

1. ב"כ הנאשמים, עו"ד אביטל אופק, טען כי יש לבטל את כתב האישום בשל טענת "הגנה מן הצדק". וזאת מאחר והנאשמים לא נחקרו טרם הוגש כנגדם כתב אישום. כמו כן, מדובר בעסק שהיה בעל רישיון וכשפקע הרישיון העלתה המאשימה דרישות חדשות כשלא הייתה לה זכות חוקית לעשות זאת. במהלך דיון שהתקיים בפניי בתאריך 17.5.18 הוא העלה אף טענה כי המאשימה הנפיקה לנאשמים רישיון עסק לתקופה קצרה, בניגוד לחובתה להנפיק רישיון עסק לשלש שנים ואילו כל זה היה נעשה, לא היו הנאשמים עוברים את העבירה המיוחסת להם.
2. ב"כ המאשימה, עו"ד אפי יצחקי, הגיב וטען כי מדובר במתו רישיון זמני ולכן לא ניתן היה לתת רישיון לתקופה של שלש שנים, מאחר והרישיון הזמני היה מותנה בקבלת היתר לשימוש חורג. מעבר לכך הוא טוען כי גם אם היה מדובר ברישיון קבוע הרי שזכותה של המאשימה לתת אותו לתקופה הקצרה משלש שנים. עוד הוא טען כי מאחר ופקחי המאשימה אינם מוסמכים לבצע חקירות, הרי שגם אם נפל פגם בכך שלא בוצעה חקירה, הרי שלנוכח הנסיבות, אין מדובר בפגם המצדיק את ביטול כתב האישום.

דיון והכרעה

1. לא מצאתי ממש בטענות הנאשמים בדבר חובת המאשימה לתת רישיון עסק לשלש שנים. תקנה 25 לתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), תשס"א-2000, קובעת כי רשות הרישוי רשאית לקבוע את סיום תקופת הרישיון במועד מוקדם מזה הקבוע בתקנון ובלבד שלא תפחת משנה. סעיף 7 א (ג) לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968 קובע כי רשות רישוי רשאית לקבוע תקופת תוקף לרישיון עסק ובלבד שלא תפחת משנה.
2. גם טענת הנאשמים כי למאשימה אין זכות להוספת תנאים בעת חידוש הרישיון, עומדת בניגוד לאמור בסעיף 7(א) לחוק רישוי עסקים המתיר לרשות רישוי להתנות תנאים שכאלו.
3. בכל הנוגע לטענה בדבר אי ביצוע חקירה לנאשמים טרם הגשת כתב אישום, הרי ששאלה זו בדבר תוצאת אי ביצוע חקירה טרם הגשת כתב אישום עלתה בפני בתי המשפט השונים וניתנו פסיקות לכאן ולכאן.
4. במספר החלטות נקבע כי יש לראות באי ביצוע חקירה משום פגם היורד לשורשו של ההליך הפלילי ולכן נקבע כי כתב האישום יבוטל, למשל : תו"ב 15398-03-10 ועדה מקומית לתכנון ובנייה בקעת בית הכרם נ' מוחמד שיח' מוחמד. 1903-14 (מקומי ת"א) מדינת ישראל נ' רפאל סיינוב. 44015-04-12 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה נ' ואסם נאסר.
5. מנגד, ישנן החלטות בהן נקבע כי למרות אי ביצוע החקירה הרי שאין בכך על מנת להביא לביטולו של כתב האישום, למשל : רע"ס (כ"ס) 2607-04-14 שלמה שאבי נ' עיריית כפר סבא. עמ"ק 628-08 מועצה איזורית באר טוביה נ' בר ניר. עמ"ק (רמת השרון) 341-15 מדינת ישראל נ' עדנה- אבי נאמן בע"מ.
6. ככלל, יש מקום לבחון כל מקרה לגופו ולבדוק את מהות הפגם וההשלכות שיש לפגם זה על אפשרות קיומו של הליך הוגן לנאשם.
7. מן הכלל אל הפרט, הרי שבמקרה שבפניי אין ספק כי אירע פגם בהתנהלותה של המאשימה, באי חקירתם של הנאשמים טרם הגשת כתב אישום .
8. למרות האמור לעיל ובהתחשב בטיב העבירה בה מואשמים הנאשמים, הרי שאיני סבור שיש בפגם זה על מנת להצביע על פגיעה שאינה ניתנת לריפוי בנאשמים עד כדי שייגרם להם נזק או עיוות דין.
9. בהתאם לדוקטרינת הבטלות היחסית, ניתן לרפא את הפגם בכך שתתבצע חקירה עוד בטרם יתקיים דיון ההקראה ומבלי שיבוטל כתב האישום.
10. לפיכך אני קובע דיון לשם ביצוע הקראה של כתב האישום בתאריך 18.10.18 בשעה 8:30.
11. עד למועד זה תוכל המאשימה לזמן את הנאשמים לצורך ביצוע חקירה. לאחר החקירה תשקול המאשימה את עמדתה לנוכח גרסת הנאשמים, באם תסבור המאשימה כי יש לתקן את כתב האישום או לבטלו תודיע על כך לבית המשפט.
12. החלטתי תימסר לצדדים באמצעות המזכירות.
13. המזכירות תקבע את הדיון ביומן בית המשפט.

ניתנה היום, כ"ח סיוון תשע"ח, 11 יוני 2018, בהעדר הצדדים.