ביום 16.6.2017 ניתן צו כינוס לנכסי החייב והוצא נגדו צו תשלומים חודשי בסך 150 ₪.

החייב יליד 1976, נשוי ולו ארבעה ילדים קטינים. החייב מתגורר בכפר ברא בשכירות יחד עם אשתו וילדיו. החייב עובד בחברת הנדסה בשכר של כ-5,000 ₪ בחודש. אשת החייב עיוורת ובעלת נכות מוכרת בשיעור 100% על ידי המל"ל. היא אינה עובדת ומתקיימת מקצבת נכות.

הסתבכותו הכלכלית של החייב מקורה מעסק נגרות רהיטים שהקים. לא נמצא חוסר תום לב ביצירת החובות.

החייב הצהיר על חובות בסך כ-900,000 ₪. הוגשו נגדו 7 תביעות חוב בסך שולל של כ-620,000 ₪, מתוכם חוב בסך כ-5,000 ₪ למל"ל בדין קדימה.

ביום 13.5.2019 הגיש הנאמן (אז מנהל מיוחד) דוח מסכם בו ציין, בין היתר, כי בבעלות החייב זכויות במגרש חקלאי שאינו מעובד (גוש 8866 חלקה 11), מכוח ירושת אביו המנוח, אותן מכר בשנת 2009 תמורת סך של 23,000 ₪. המנהל המיוחד הציע לתת לחייב הפטר מותנה בתכנית פירעון במסגרתה יוסיף החייב לקופת ההליך סל של 54,000 ₪ ב-36 חודשים, וכן ימציא להעתק של צו הירושה של אביו המנוח. בית המשפט (כב' השופטת ש' גלר) הורה לחייב להמציא למנהל המיוחד מסמכים כפי בקשתו והדיון בעניינו נדחה.

ביום 20.8.2020 הגיש המנהל הודעת עדכון ממנה עולה כי החייב הוכיח שמכר באופן אותנטי את זכויותיו כאמור בדוח המסכם בסכום נמוך, ומשחלפו עשר שנים מאותו מועד ניתן לאשר את תכנית הפירעון המוצעת בדוח המסכם.

בו ביום הכריז בית המשפט (כב' השופטת ש' גלר) על החייב פושט רגל ואישר את תכנית הפירעון המוסכמת ללא דיון (נוכח המצב ששרר בעקבות מגפת הקורונה). עם זה, נתנה לנושי החייב האפשרות להתנגד לתכנית ולהכרזת החייב.

הנושה המרכזי של החייב, בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן: הנושה), שהגיש תביעת חוב בסך של כ-477,000 ₪, הביע התנגדות לתכנית הפירעון שאושרה בעניינו של החייב. לעמדתו, התכנית פוגעת בנושים, החייב לא התנהל באופן תקין בהליך ולא ברור האם הומצאו לנאמן כלל הנתונים בנוגע לנכסי עזבון אביו המנוח, למשל ביחס לגוש 8890 חלקה 62. אשר על כן ביקש הנושה לבטל את תכנית הפירעון שנקבעה לחייב.

החייב השיב לבקשת הנושה. כך גם הנאמן. נמצא כי אין בסיס לטענות הנושה ביחס להתנהלות החייב בהליך ולזכויותיו בעיזבון אביו המנוח בנכס בגוש 8866 חלקה 11. הנאמן הסביר כי החייב ואחיו מכרו נכס מקרקעין זה, שמורכב משתי חלקות משנה, בשנים 2009 ו-2010, תמורת סכומים נמוכים והביע דעתו כי לא תהא כל תועלת בהמשך חקירה בעניין זה.

בנוגע לזכויות החייב בעיזבון אביו המנוח בגוש 8890 חלקה 62 נמצא כי החייב לא דיווח על זכויותיו במגרש חקלאי נוסף זה שהיה בבעלות האב המנוח. החייב המציא לנאמן צוואה לפיה האב המנוח הוריש את הזכויות במגרש זה לאחיו של החייב, לואי עאסי, אלא שלא הוגשה בקשה לקיום צוואה זו, ובמקום זאת בשנת 2009 ניתן צו ירושה לבקשת האח האמור, במסגרתו ירשו כל האחים את המגרש (בו היו לאב המנוח זכויות השיעור 3.5%), ולחייב 24% (78/320) בעיזבון אביו המנוח. בנסיבות אלו סבור הנאמן כי לא ניתן לקיים את הצוואה.

הנאמן הביע דעתו כי על החייב לפדות את זכויותיו בנכס. הוא בחן עסקאות דומות והעריך את שווי זכויות החייב במקרקעין בסך של 34,128 ₪. בהסכמת החייב הציע הנאמן כי החייב יפדה זכויות אלו בנוסף על תכנית הפירעון המאושרת.

בדיון שהתקיים היום בהתנגדות הנושה, הודיע הנאמן כי טרם הדיון הובאה לידיעתו עסקה נוספת שנערכה במקרקעין קרובים, ממנה עולה כי שווי הקרקע עשוי להיות כפול מהערכתו הקודמת. הנאמן הבהיר כי על פי הערכתו עסקאות מכר המקרקעין שבוצעו בשנים 2009 ו-2010 נעשו בתום לב ובתמורה הוגנת ואין בדעתו לנקוט פעולה כלשהי בנוגע להן. החייב ביקש לאמץ את ההסכמה אליה הגיע עם הנאמן. ב"כ כנ"ר הביע דעתו כי יש לשנות את תכנית הפירעון כך שתעמוד על סך כולל של 108,000 ₪, במקום 54,000 ₪.

הנושה הביע התנגדות לכל מתווה מוסכם. לעמדתו יש לבטל את תכנית הפירעון ולהעמיד את הנכס לבדיקת שמאי.

אחר ששמעתי את טענות הצדדים ונתתי דעתי למכלול הנתונים הרלבנטיים, באתי לכלל מסקנה כי אין הצדקה לבטל את תכנית הפירעון ולמנות שמאי שיעריך את שווי הנכס, אך יש מקום לשנות את תכנית הפירעון שנקבעה ברוח הצעת ב"כ כנ"ר.

כאשר מתגלה לבית המשפט בהליך של חדלות פירעון נתון מהותי חדש שלא עמד לפניו עת נתן לחייב הפטר מותנה, רשאי הוא, בהתאם לסעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל לשנות את תנאי ההפטר, הגם שמקובל כי פתיחה לעיון מחדש בהחלטה למתן הפטר מותנה, שהיא אבן דרך משמעותית במסגרת ההליך, דורשת סיבה כבדת משקל [ראו, למשל, רע"א 8036/19 זגריזק נ' הכונס הרשמי (20.2.2020)]. חשוב, עם זה, לזכור כי בענייננו ניתן ההפטר המותנה ללא דיון בו נשמעו עמדות הנושים, ועל כן אפשר לומר כי ההחלטה לשנות מתנאי ההפטר המותנה שניתן לחייב כאן אינה דורשת סיבה כבדת משקל.

אפתח ואומר כי תכנית הפירעון המקורית הייתה סבירה וראויה לשעתה. היא הביאה בחשבון את כלל נתוני החייב, את נכסיו הידועים ואת יכולת הפירעון שלו. היא הביאה בחשבון גם את זכויות וצרכי הנושים. בנסיבות העניין נמצא האיזון הראוי בקביעת תכנית פירעון צנועה שתאפשר גם לחייו להשתקם ולפתוח דף חדש בחייו.

הנתון המצדיק כעת את פתיחת תכנית הפירעון הוא אך ורק הזכויות שנמצא כי יש לחייב, כחלק מירושת אביו המנוח, במקרקעין הידועים כגוש 8890 חלקה 62. לא מצאתי ממש בטענות הנושה ביחס להתנהלות החייב בהליך והסברי הנאמן ביחס מכירת החלקה האחרת, באופן שאינו מאפשר ואינו מצדיק נקיטת צעד כלפי החייב, לא נסתרו בידי הנושה.

לאחר שעיינתי בנוסח הצוואה המקורי שהציג החייב במהלך הדיון השתכנעתי זכויותיו במקרקעין הידועים כגוש 8890 חלקה 62 לא היו ידועים לו בעת שניתן ההפטר המותנה, ועם זה אין להתעלם מהם בגיבוש תכנית פירעון בעניינו ויש לשנות את התכנית המקורית כך שהחייב יפדה את זכויותיו בנכס. אין זה מעשי בעיניי לפעול לפירוק השיתוף בנכס ולמכירת הקרקע, הן משום הזמן שהדבר עתיד לארוֹך הן משום העלות.

לעניין שווי הזכויות, אמנם לא מן הנמנע כי שמאות מסודרת תביא לדיוק נוסף בקביעתן, אולם כידוע שמאי מקרקעין מסתמכים בחוות דעתם גם על עסקאות קרובות ודומות, ובמכלול נסיבות העניין קשה לראות כיצד שמאות תביא לתוצאה שתהיה שונה בסדרי גודל מן התמונה שלפנינו כעת (לאחר שנתקבל מידע לפיו יתכן ששווי הנכס גבוה יותר מכפי שהעריך הנאמן לכתחילה). יש לזכור בהקשר זה כי שמאות אינה נעשית בחינם והנושה לא הסכים לממנה.

אשר על כן החלטתי לשנות את ההפטר המותנה שניתן לחייב, כך שיקבל הפטר לאחר שישלם לקופת ההליך סך של 112,000 ₪, באופן שתכנית הפירעון שלו תעמוד על תשלום של 2,000 ₪ למשך 56 חודשים (רטרואקטיבית למועד בו החל החייב לשלם על חשבון התכנית המקורית, בהתאם להחלטת כב' השופטת ש' גלר מיום 20.8.2020).

ניתן היום, כ' אייר תשפ"א, 02 מאי 2021, בהעדר הצדדים.