1. בפני בקשת להורות על ביטול פסק הדין שניתן כנגד המבקש בתיק שבנדון בתאריך 30.11.17 בהיעדר התייצבות. הבקשה הוגשה בתאריך 18.2.18, בחלוף כחודשיים וחצי ממתן פסק הדין. בהיעדר מסמך המעיד על מועד המצאת פס"ד למבקש במערכת "נט המשפט", אתייחס לבקשה כאל בקשה שהוגשה במועד.

2. פסק הדין ניתן בהיעדרו של המבקש, משלא הוגש כתב הגנה ולאחר שהמבקש לא התייצב לדיון שהתקיים ביום 30.11.17, הגם שמצוי בתיק בית המשפט אישור מסירה חתום בשמו.

3. בבקשה טען המבקש באופן כללי כי לא קיבל לידיו את כתב התביעה ולא ידע אודות מועד הדיון. דא עקא, אין התייחסות בבקשה או בתצהיר שהוגש מטעם המבקש, לעובדה שבתיק בית המשפט קיים אישור מסירה חתום בשמו של המבקש. לא ברור מן הבקשה, האם המבקש טוען כי אדם אחר חתם בשמו, מי הוא אותו אדם ומה, לשיטת המבקש, עשה אותו אדם עם מסמכי התביעה והזימון שקיבל לידיו. לא נטען, כי הכתובת אליה נמסר הזימון הנה שגויה או כי נסיבה אובייקטיבית אחרת מנעה קבלת הזימון ע"י המבקש והתייצבותו לישיבה שהייתה קבועה בתאריך 30.11.17. לגופו של עניין, נטען כי סכום הכסף שקיבל המבקש לידיו מן המשיבה ניתן לו כשכר טרחה בגין טיפולו המשפטי בעניין בנה של המשיבה. המבקש טען כי אין חילוקי דעות בינו לבין בנה של המבקשת, ברם לא תמך גרסתו בעניין זה בראיה כלשהי או בתצהיר מטעם בנה של המבקשת.

4. בתאריך 13.6.18 התקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה שבנדון.

משהתבקש המבקש לספק לבית המשפט הסבר אודות חתימתו הנחזית על אישור המסירה הקיים בתיק בית המשפט, השיב: "ההזמנה אולי נמסרה להורים שלי" ( ע' 3 ש' 12 ). המבקש לא הכחיש כי הוא מתגורר בכתובת אליה נמסר הזימון לדיון, לא אמר בצורה ברורה מי חתם על אישור המסירה ולא הסביר מה עשו הוריו עם המסמכים שקבלו לידיהם, ככל שהם אלו שחתמו על אישור המסירה. לא נמסרה כל גרסה סדורה ונהירה באשר לסיבה בעטיה נמנע המבקש, עורך דין במקצועו, מלהגיש כתב הגנה ומלהתייצב לדיון אליו זומן כדין. לא צורפו מטעם המבקש ראיות כלשהן להצדקת היעדרותו מן הדיון.

לא למותר להוסיף בהקשר זה, כי על פי תקנה 481 לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד – 1984, מסירה שבוצעה לידי בן משפחה הנחזה להיות מעל גיל 18, היא כמסירה לידי הנתבע עצמו. בהמשך לזאת, אף לשיטת המבקש, הגורס כי ככל הנראה חתמו הוריו על אישור המסירה, יש לקבוע כי בוצעה המצאה כדין למבקש והיה עליו להתייצב לדיון ביום 30.11.17.

5. בבוא בית המשפט לבחון בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן במעמד צד אחד, עליו לתת דעתו לשתי סוגיות. ראשית, יש לבדוק את הטעם לאי התייצבות הצד הנתבע. שנית, על בית המשפט לבחון מהם סיכויי הגנתו של הנתבע.

ברע"א 2158/15 עיסא נ' סרסור ואח' ( 2.6.15, פורסם בנבו ) נקבעו בהקשר זה הדברים הבאים מפי כב' השופט עמית:

"ככלל, בבקשות לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה או אי התייצבות, הגישה היא ליברלית, תוך ריפוי הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד עקב המחדל הדיוני, בפסיקת הוצאות (ראו, לדוגמה, רע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלביזיה בבית אל על פ"ד נה(5) 43 (2001))".

וכן:

"מקום בו בוצעה ההמצאה כדין, אין מקום לבטלו מחמת הצדק עקב פגם בהליך, ויש לבחון ביטול פסק הדין מחמת שיקול דעת בית המשפט. לצורך כך, על בית המשפט לבחון האם למבקש קיימים סיכויי הצלחה בתביעה/הגנה אם יבוטל פסק הדין, וכן את הנימוק למחדל הדיוני, האם נבע כתוצאה מזלזול או שמא מתוך טעות בתום לב, אי הבנה או רשלנות, כאשר לטעם הראשון ניתן משקל רב יותר (רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ (29.10.2000); ע"א 3521/04 רוזנפלד נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (16.1.2005); רע"א 1119/05 גולדסיל נ' ביליה רוברט – נכסים ובניה בע"מ (27.2.2005); רע"א 706/15 המועצה המקומית באר יעקב נ' עו"ד מרדכי שלו – המנהל המיוחד של העמותה (22.4.2015))" ( סעיף 3 לפס"ד ).

6. בענייננו, לא הוצגו טעם מבורר או הצדקה לאי התייצבות המבקש לדיון ומצאתי כי בוצעה המצאה כדין. התנהלות המבקש הכוללת בחובה אי הגשת כתב הגנה ואי התייצבות לדיון, למרות זימונו כנדרש, איננה ראויה, בעיקר בשים לב לכך שמדובר בעורך דין אשר כללי סדר הדין האזרחי מוכרים לו. התנהגות המבקש והגשת הבקשה לביטול פסק הדין גרמו להוצאות מיותרות למשיבה ושומה על המבקש יהיה לשאת בהוצאות אלו, כתנאי לביטול פסק הדין.

7. באשר לסיכויי הגנתו של המבקש, יצוין כי לשיטת המבקש הכסף שהועבר לו ע"י המשיבה ניתן לו כשכר טרחה ולא לצורך הפקדתו בקופת הכונס הרשמי, כגרסת המשיבה. המבקש לא תמך, לעת הזו, את גרסתו בראיות של ממש, כדוגמת הסכם שכר הטרחה בינו לבין בנה של המשיבה או תצהיר מטעם בנה של המשיבה. יחד עם זאת, לא ניתן לומר שמדובר בטענת הגנה מופרכת אלא עסקינן בטענת הגנה אפשרית, שיש לאפשר את בירורה תוך הבאת ראיות ועדויות מטעם הצדדים.

8. נוכח האמור עד כה, מצאתי מקום להורות על ביטול פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה ביום 30.11.17, מתוקף שיקול דעת בית המשפט, כאשר תנאי לכך הוא נשיאת המבקש בהוצאות המשיבה בסך של 2,000 ₪ כולל מע"מ, ללא קשר לתוצאות בתיק העיקרי.

על המבקש להפקיד בקופת בית המשפט את הוצאות המשיבה בסך של 2000 ₪ כולל מע"מ, עד לתאריך 2.8.18.

מובהר למבקש כי ככל שלא יופקד בקופת בית המשפט, הסכום האמור עבור המשיבה, עד לתאריך 2.8.18, יוותר פסק הדין על כנו והבקשה תימחק.

9. המבקש יגיש כתב הגנה תוך 30 יום מקבלת החלטה זו לידיו.

10. המזכירות תעביר לבית המשפט הודעה בדבר הפקדת סכום ההוצאות מטעם המבקש ובהמשך לזאת ייקבע מועד מחודש לדיון בתביעה לגופה.

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

תזכורת פנימית 3.8.18.

ניתנה היום, י"ט תמוז תשע"ח, 02 יולי 2018, בהעדר הצדדים.