1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 15/5/17 ("הוועדה"), אשר קבעה למערער נכות יציבה בשיעור 0% מיום 1/11/14 ("ההחלטה").

רקע עובדתי

2. המערער יליד 1948, נהג טרקטור במקצועו. המערער נפגע ביום 27/8/14, באירוע אשר הוכר על-ידי המשיב כתאונת עבודה כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995. הפגימה שהוכרה היא שבר יד ימין.

3. ועדה רפואית לעררים מיום 28/3/16 קבעה למערער נכות יציבה בשיעור 0% מיום 1/11/14. המערער הגיש ערעור לבית דין זה כנגד החלטת הוועדה הרפואית לעררים (ב"ל 42620-04-16). בית הדין אישר את הסכמת הצדדים לפיה "יוחזר עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים, באותו הרכב, על מנת שתתייחס לחוות דעתו של ד"ר מאג'ד גנאים מיום 28/1/16, ותנמק האם יש בחוות הדעת כדי לשנות מקביעתה.

כמו כן, הוועדה תעיין בסיכום ביקור רופאה מומחית ברפואה תעסוקתית ד"ר רפופורט, מיום 27/5/15, ותשקול האם יש באמור בו כדי להקנות למערער נכויות זמניות.

הוועדה תתייחס גם לצילום רנטגן מיום 26/11/15, נוכח טענת המערער לפיה הוועדה ציטטה בצורה שגויה את ממצאי הצילום.

המערער יזומן להופיע בפני הוועדה, גם באמצעות באי כוחו.

החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת" ("פסק הדין המחזיר").

החלטת הוועדה

4. הוועדה התכנסה מכוח פסק דין המחזיר ביום 1/2/17, הקשיבה לטענות ב"כ המערער ועיינה בחוות הדעת של ד"ר גנאים מיום 28/1/16. הוועדה ציינה, כי ד"ר גנאים מצא הגבלת תנועה ביישור, בכפיפה ובסיבוב של האמה. הוועדה השוותה את הממצאים שתוארו בחוות הדעת לממצאים שמצאה בבדיקתה מיום 28/3/16, והדגישה, כי בבדיקתה לא נמצאה כל הגבלה, התנועות נמצאו מלאות, תקינות וזהות דו צדדית, ביישור, בכפיפה ובתנועות סיבוביות.

הוועדה הוסיפה ועיינה במכתב הרופאה המומחית לרפואה תעסוקתית מיום 27/5/15, והדגישה, כי אין מדובר במומחה בתחום האורטופדיה; המערער לא נבדק והמכתב הרפואי אינו כולל בדיקה קלינית, והוא חסר משמעות מבחינת קביעת הנכות.

מאחר שלא הוצגו לוועדה צילומי הרנטגן, התבקש ב"כ המערער להמציאם לעיון הוועדה. בהתאם, שבה הוועדה והתכנסה ביום 15/5/17, ובסעיף 10 לפרוטוקול פירטה התייחסותה בנוגע לצילומי רנטגן מיום 24/7/16 ומיום 26/11/15. הוועדה ציינה, כי "בשני הצילומים נראה שבר תוך מפרקי של ראש עצם הרדיוס ללא תזוזה שהתחבר היטב ובעמדה תקינה. שטח הפנים המפרקי נראה שמור". על יסוד כל האמור, הגיעה הוועדה למסקנה, כי אין שינוי בהחלטתה ודרגת נכותו היציבה של המערער נותרה בשיעור 0%.

דיון והכרעה

5. לאחר שעיינתי בפרוטוקולים של הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובעל פה, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות.

6. על פי הוראות פסק הדין המחזיר, הונחתה הוועדה לשוב ולעיין בחוות הדעת של ד"ר גנאים, ולשקול האם יש בחוות הדעת כדי לשנות מקביעתה. מפרוטוקול הוועדה עולה, כי היא עיינה בחוות הדעת, והסבירה מדוע מסקנתה שונה ממסקנתו של המומחה מטעם המערער. בעוד שד"ר גנאים תיאר בחוות דעתו הגבלה בתנועות האמה, ביישור, בכיפוף ובסיבוב, הרי שהוועדה לא מצאה הגבלת תנועות כלשהי, ובממצאי הבדיקה בפרוטוקול מיום 28/3/16 תוארו טווחי תנועה מלאים ותקינים דו צדדית. דין הוא , כי ממצאים שונים מהווים הנמקה ברורה והתייחסות מספקת לחוות דעת או לקביעה רפואית שונה מזו של הוועדה. נוכח שוני בממצאים הקליניים שתיארה הוועדה, הרי שיצאה ידי חובת ההתייחסות ונימקה מדוע מסקנתה שונה ממסקנתו של ד"ר גנאים.

7. פסק הדין המחזיר הורה לוועדה לעיין בסיכום ביקור רופאה מומחית ברפואה תעסוקתית מיום 27/5/17, ולשקול האם יש באמור במסמך זה כדי להעניק למערער נכות זמנית. הוועדה עיינה במסמך והסבירה, כי לא תוארו בה ממצאים קליניים והרופאה התעסוקתית לא ערכה למערער בדיקה גופנית. הוועדה גם לא מצאה מקום לייחס משקל למסמך זה מהטעם שלא מדובר במסמך רפואי של רופא מומחה באורטופדיה. מכאן, ששוכנעתי, כי הוועדה מילאה אחר פסק הדין והסבירה את התייחסותה למסמך האמור. בנסיבות אלה, לא מצאתי מקום להתערבות בית הדין בקביעת הוועדה, שהיא קביעה רפואית מנומקת ונהירה.

8. לסיום הונחתה הוועדה להתייחס לצילום רנטגן מיום 26/11/15, וכעולה מהחלטת הוועדה, היא התייחסה לשני צילומים שונים, והסבירה, כי השבר התחבר היטב, בעמדה תקינה, בשטח הפנים המפרקי שמור. מדובר גם בעניין זה בקביעה רפואית מנומקת וסבירה, שאין לבית הדין סמכות להתערב בה.

9. נדחית טענת הערעור הנוגעת לאופן עריכת הבדיקה. הלכה פסוקה היא, כי משהוחזר ע"י בית הדין עניינו של מבוטח לוועדה לעררים עם הוראות, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בפסק הדין, ואל לה לוועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו בו. במקרה דנן, פסק הדין החזיר את עניינו של המערער לוועדה על מנת שתשקול בשנית את עמדתה באשר למסמך הרופאה התעסוקתית, צילום רנטגן, ועל מנת שתתייחס לחוות הדעת של ד"ר גנאים. אין בפסק הדין הוראה לערוך בדיקה קלינית חדשה, ולכן אין מקום לטענת ערעור זו.

10. כללם של דברים: שוכנעתי שהוועדה מילאה אחר כל הוראות פסק הדין, ונימקה את החלטתה ביחס לפגימה ביד ימין. הוועדה התייחסה לתלונות המערער, וקבעה את מסקנותיה באופן ברור המאפשר מעקב אחר הלך מחשבתה, תוך עיגון מסקנותיה בממצאים הקליניים שמצאה בבדיקתה, אשר נתמכו בבדיקות הדימות ובתיעוד הרפואי.

סוף דבר

11. לאור כל האמור, הערעור נדחה.

12. אין צו להוצאות.

13. לצדדים מוקנית זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום כ"ג שבט תשע"ח, 08 פברואר 2018 בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.