לפניי בקשה למתן סעדים זמניים נגד המשיב, בגדרה עתרה המבקשת, העוסקת במתן שירותי מטבע, להורות למשיב להימנע מכל הגבלה על ניהול חשבונה של המבקשת, שלא הייתה קיימת בטרם הוטלה עליה וכן לאסור על המשיב להעביר את חשבונה של המבקשת מסניף מעלה אדומים לסניף בתל אביב.

תמצית העובדות

1. המבקשת הוקמה בשנת 1995 ועוסקת במתן שירותי מטבע כמשמעות הביטוי בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: "החוק"). המבקשת רשומה אצל רשם נותני שירותי מטבע ובעלת רישיון לשנת 2017.

2. המבקשת מנהלת את פעילותה העסקית באמצעות חשבונה אצל המשיב מזה כ-12 שנים. למבקשת שני סניפים הנמצאים במעלה אדומים. לפני למעלה משנתיים החליט המשיב להעביר את הטיפול בחשבונה של המבקשת מהסניף במעלה אדומים לסניף המרכזי בירושלים. עם זאת, המשיב אפשר למבקשת להפקיד שיקים ומזומנים וכן למשוך מזומנים (להלן: "הפעולות השוטפות") בסניף מעלה אדומים.

3. בחודש אפריל 2016 הועבר הטיפול בחשבון המבקשת אצל המשיב לסניף בתל אביב. המשיב הודיע למבקשת כי גם הפעולות השוטפות תתבצענה אך ורק בסניף בתל אביב.

4. על פי הבקשה, המבקשת ניסתה לנהל מגעים עם נציגי הבנק במסגרתם הועלתה הצעת המשיב, לפיה תועבר פעילות המבקשת לסניף עסקים בירושלים, אולם בחודש מרץ 2017 נסוג הבנק אף מהצעה זו. בנוסף, נטען בבקשה כי המשיב החליט לסרב לאפשר למבקשת להפקיד בחשבונה שיקים משורטטים "למוטב בלבד", כאשר מוטב השיק הינו המבקשת.

5. ביום 27.3.17 פנתה המבקשת לנציב תלונות הציבור אצל המשיב ופרסה בפניו את טענותיה. תשובת הלשכה לפניות הציבור מיום 3.4.17 מפרטת את עמדת המשיב: ראשית, נאמר בתשובה כי על פי מדיניות המשיב, הוחלט לנהל חשבונות נותני מטבע רק בסניפים מתמחים ולכן הועבר חשבון המבקשת לסניף קריית המלאכה בתל אביב המתמחה בתחום זה. שנית, נאמר במכתב כי המשיב החליט שנותן שירותי מטבע (להלן: "נש"מ") לא יפקיד בחשבונו, במסגרת עסקת ניכיון שיקים, שיקים לא סחירים המשוכים על החלק, אשר הנש"מ רשם את שמו עליהם כמוטב בשיק.

6. בתאריך 20.4.17 התקיימה פגישה בין הצדדים במהלכה סיפקה המבקשת הסברים למשיב בדבר מהות העסקאות המבוצעות על ידה לגבי השיקים המופקדים והועלתה אפשרות החזרת הפעילות בחשבון לסניף מעלה אדומים. ביום 8.5.17 פנתה המבקשת בכתב למשיב ותשובת המשיב נשלחה ביום 23.5.17. בתשובתו, חזר המשיב על עמדתו בדבר העברת החשבון לסניף המתמחה בחשבונות נש"מ והוסיף כי הדין לא מאפשר לבצע ניכיון לשיקים משורטטים למוטב בלבד.

7. ביום 14.6.17 השיבה המבקשת למכתבו האחרון של המשיב, כאשר למכתבה צרפה אישורים מבתי עסק שונים, המבהירים כי הפקדת השיקים בחשבונה נעשתה על דעתם ובהסכמתם, באופן המסיר כל חשש להלבנת הון. ביום 25.6.17 פנתה המבקשת למשיב פעם נוספת. ביום 12.7.17 שלח המשיב תשובה לפניות המבקשת ובעקבותיה, החליטה המבקשת להגיש תובענה נגד המשיב וכן בקשה זו.

תמצית טענות הצדדים

8. לטענת המבקשת, המשיב מפר את חובותיו על פי סעיף 2 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, לספק למבקשת שירותים ולאפשר לה לנהל את חשבונה באופן סדיר. נטען כי התנהגות המשיב אינה סבירה ואינה מושתתת על הוראות המפקח על הבנקים.

9. ביחס להעברת החשבון לתל אביב, טוענת המבקשת כי מדובר בהצבת תנאים בלתי סבירים למתן שירות, לאור המרחק ממעלה אדומים לתל אביב וההכרח להתייצב בסניף הבנק מספר פעמים בשבוע, כאשר הגבלה זו תגרום לנזק עצום.

10. ביחס להגבלה הנוגעת להפקדת שיקים "למוטב בלבד", נטען כי יש בה משום מניעת האפשרות להמשיך בניהול עסקי המבקשת, עד כדי קריסתם. בהקשר זה נטען כי אותם שיקים אינם קשורים להלבנת הון ויש לגביהם הסבר תמים. כך, למשל, נטען כי עובדים שאין להם חשבונות בנק, מקבלים מהמעביד שיק ("למוטב בלבד") פתוח, אותו הם מוסרים למבקשת תמורת קבלת סכום השיק במזומן. שמה של המבקשת נרשם כמוטב בשיק, בידיעת המעסיק. שלושת הצדדים לעסקה (מעביד-עובד- המבקשת) באים לידי ביטוי בחשבונית שמוציאה המבקשת ובידיעת המעביד.

11. לטענת המשיב, הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, המהווה עילה לדחייתה. נטען כי חשבון המבקשת הועבר לפני כשנה וארבעה חודשים לסניף בתל אביב. לפיכך, מדובר למעשה בבקשה לצו עשה זמני, להבדיל מבקשה לצו מניעה.

12. בכל הנוגע להעברת חשבון המבקשת לסניף היעודי, נטען כי הפסיקה הכירה והכשירה מדיניות זו ואף נקבע כי החובה ליתן שירות בנקאי אינה כוללת את הענקת השירות בסניף מסוים.

13. בכל הנוגע להפקדת שיקים "למוטב בלבד" בחשבון המבקשת, נטען כי הדבר מעלה חשש לביצוע פעולות אסורות בחשבון וכי המפקח על הבנקים הכיר בכך שהבנקים נוטלים סיכונים כאשר הם מאפשרים ניהול חשבון העשוי לשמש לצורך הלבנת הון ולפיכך, יש לאפשר להם לנהל את הסיכונים באופן רחב יחסית.

דיון והכרעה

14. בבקשתה עתרה המבקשת למתן "צו מניעה זמני בהול האוסר על המשיב להעביר" את חשבונה מסניף מעלה אדומים לסניף בתל אביב ובאופן חלופי, אם הועבר החשבון, "להורות למשיב להחזיר את ניהול החשבון" לסניף מעלה אדומים או ירושלים.

15. מתגובת המשיב עולה כי חשבון המבקשת הועבר לתל אביב לפני שנה וארבעה חודשים. מכאן שנוסח הבקשה (לאסור על העברת החשבון ואם הועבר החשבון, להורות על החזרתו) מיתמם ואינו מצייר עובדה ברורה שאינה שנויה במחלוקת בנוגע לעיתוי מעבר החשבון, דבר שהופך את הבקשה לצו עשה זמני, שאינו מבקש לשמר את המצב הקיים, אלא להביא לשינויו לאחר כ-16 חודשים. זאת ועוד, הבקשה נגועה בשיהוי ניכר, ביחס להעברת החשבון לתל אביב, דבר השומט את הקרקע מתחת לדחיפות הסעד הזמני. אף לגופו של עניין, מבחינת סיכויי התביעה, נראה כי אלה אינם גבוהים וספק רב אם בית המשפט יתערב בהחלטה להעביר החשבון לסניף ייעודי בתל אביב.

16. שונים הם פני הדברים ביחס להטלת המגבלה על הפקדת שיקים "למוטב בלבד" בחשבון המבקשת. מבחינת היבט השיהוי, אפשרתי חקירה קצרה של נציג המשיב במהלך הדיון, כאשר בעדותו אישר הנ"ל את טענת המבקשת, כי רק לפני כשבועיים, החל המשיב להגביל בפועל ובאופן ממשי, את הפקדת השיקים האמורים. מתברר כי למרות האמור במכתב לשכת פניות הציבור של המשיב מיום 3.4.17 ולמרות האמור במכתב המשיב לב"כ המבקשת מיום 23.5.17, בהם נכתב כי מדיניות הבנק אוסרת על קבלת שיקים "למוטב בלבד", המשיך המשיב לקבל בפועל שיקים מן הסוג הנ"ל ולאפשר הפקדתם בחשבון המבקשת. בנסיבות אלה, אין לקבל את טענת השיהוי. המבקשת עשתה מאמצים לשכנע את המשיב וכל עוד הסכים המשיב לביצוע ההפקדות בפועל, אין לראות שיהוי בהגשת הבקשה (ראו: בש"א (מחוזי- י-ם) 2001/08 בנימין נ' גריבה ואח', 9.4.08).

17. העובדה כי הבנק- המשיב אפשר את הפקדת השיקים האמורים בחשבון המבקשת במשך שנים רבות ואף מאז מכתבו מחודש מרץ 2017 ועד לסוף חודש יולי 2017 מלמדת כי אין לקבל את גישתו בדבר הסיכויים הנמוכים של התובענה.

18. כידוע, בבקשה למתן סעד זמני, שוקל בית המשפט שני שיקולים עיקריים. השיקול הראשון (סיכויי התובענה) משמעו, האם עולה מהתובענה שאלה רצינית המצריכה דיון, או שמא מדובר בתביעת סרק, חסרת סיכוי ממשי על פניה. השיקול השני (מאזן הנוחות), משמעו, האם הנזק שייגרם למבקש הסעד, אם בקשתו תדחה, גדול מן הנזק שייגרם למשיב, במקרה שיינתן הסעד המבוקש. בין שני השיקולים מתקיים יחס של "מקבילית כוחות" במובן זה, שככול שמאזן הנוחות נוטה לכיוון מבקש הסעד, כך הדרישה לקיומה של שאלה רצינית לדיון, מתמתנת וגם להיפך.

19. במקרה הנדון, מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקשת. במידה והבקשה תדחה (בנוגע לאפשרות הפקדת השיקים בחשבון) ייגרם לעסקה של המבקשת נזק חמור, הצפוי לצמצם את מתן השירותים על ידה בצורה משמעותית. לעומת זאת, במידה ויינתן הסעד הזמני, לא צפוי נזק משמעותי למשיב. הא ראיה, שהמשיב אפשר את הפקדת השיקים במשך שנים ואף בארבעת החודשים האחרונים, במקביל למשלוח מכתביו המודיעים על מדיניותו הסותרת את שנעשה בפועל. אין טענה בפי המשיב, כי הפקדת השיקים גרמה לנזק ממשי בפועל, פרט לכך שזו מנוגדת למדיניות ניהול הסיכונים של הבנק.

כאשר מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקשת ובקשתה אינה נגועה בשיהוי, הדרישה בדבר סיכויי התביעה מתמתנת ואין לומר כי מדובר בתביעת סרק חסרת סיכוי ממשי על פניה. בנסיבות אלה, יש הצדקה למתן סעד זמני.

סוף דבר

20. הבקשה למתן סעד זמני ביחס להעברת חשבון המבקשת ממעלה אדומים נדחית.

21. הבקשה לסעד זמני ביחס לאיסור הפקדת שיקים "למוטב בלבד" בחשבון המבקשת אצל המשיב, מתקבלת. המבקשת תפקיד עירבון בהתאם לתקנה 364(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות) על סך 10,000 ₪ וכן ערבות בהתאם לתקנה 364(א) לתקנות בסך של 20,000 ₪.

במידה והעירבון והערבות לא יופקדו עד ליום 27.8.17, יפקע הסעד הזמני.

22. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ט אב תשע"ז, 21 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.