1. לפני תביעה לתשלום זכויות סוציאליות.

2.        במסגרת הדיון שהתקיים בפניי ביום 3/5/18 הודיעו הצדדים כדלקמן:

           "אנחנו מסכימים שיינתן בתיק פסק דין לפשרה, לפי סעיף 31(ג) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, ללא נימוקים.

אנו מבינים מבית הדין שבמסגרת סמכותו של בית הדין בהתאם לסעיף האמור, בית הדין יכול לפסוק כל סכום אשר ייראה בעיניו כצודק, הכל בהסתמך על כתבי בי–דין שהוגשו בתיק, המסמכים שהוצגו בפני בית הדין והדברים שנאמרו היום.

אנו מבינים שסיכויי ערעור על פסק דין לפשרה הינם קלושים מאשר בערעור על פסק דין הניתן בדרך הרגילה.

עם מתן פסק הדין לא יהיה לצד טענה כלשהי כנגד משנהו בגין תקופת העבודה וסיומה".

             להודעה זו של הצדדים ניתן תוקף של החלטה.

3.      לפיכך, לאור הסכמת הצדדים כי אפסוק לפשרה ולאחר שעיינתי בכל החומר שבתיק, ובהתאם לסמכותי לפסוק לפשרה בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך כולל של 8,000 ₪, וזאת בנוסף לכספים הצבורים לזכות התובע בקופה.

הסכום הנקוב לעיל ישולם לתובע תוך שלושים ימים מיום קבלת פסק הדין, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, זאת החל מיום קבלת פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.

4.         במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה, עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ח אייר תשע"ח, (13 מאי 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.