לפניי תובענה כספית, שעניינה תובענה על סכום קצוב שהוגשה במסגרת תיק מספר 0510734149, במסגרתה עותרת התובעת לחייב את הנתבע בתשלום אגרת טלוויזיה בגין מחצית שנייה של שנת 2010, וכן בעבור שנים 2011-2012.

להלן בקצרה טענות הצדדים;

לטענת התובעת – התקנות מחייבות כל אדם המוכר ו/או המעביר מקלט להודיע לרשות השידור בכתב על פרטיו של מקבל המקלט. במקרה הנדון לא עדכן הנתבע כי העביר את המקלט לאמו, ועל כן בנסיבות, החיוב בגין החזקת מקלט הטלוויזיה מוטל עליו. החוב הינו בגין המחצית שניה של שנת 2010, וכן בעבור שנת 2011-2012.

לטענת הנתבע – מקלט הטלוויזיה נשוא התובענה, נמצא בדירת גרושתו, אשר לה אינו נשוי משנת 2009. לדבריו, גרושתו שילמה כל חוב שהיה צריך לשלם בגין החזקת המקלט, ומכאן שדין התביעה להידחות.

דיון והכרעה;

בישיבה אשר התקיימה לפני ביום 27.12.17 , הודיעו הצדדים, על הסכמתם למתן פסק הדין לפי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט[נוסח משולב] התשמ"ד- 1984, לאחר הבאת ראיות ושמיעת סיכומים בעל-פה.

שמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם ובמוצגים שהגישו הצדדים ושקלתי את כלל השיקולים שבית המשפט רשאי לשקול בפוסקו לפי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט.

על יסוד כל אלה, ובהתאם להסכמת הצדדים כאמור לעיל, מצאתי כי דין התביעה להידחות במלואה וכך הנני מורה .

בהתאמה, מורה על סגירת תיק ההוצל"פ נשוא התביעה ומספרו 0510734149, וביטול כלל ההליכים שננקטו במסגרתו.

לפנים משורת הדין, אינני עושה צו להוצאות .

ככל וחלה מחצית שנייה של אגרה, לאור אופי ניהול ההליך ניתן פטור מתשלומה, וככל ושולמה הנני מורה על השבתה לידי ב"כ התובעת.

ניתן היום, י' טבת תשע"ח, 28 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.