בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בבאר שבע (כב' השופט רון סולקין) מיום 26.7.17 בת"א 60530-07-17 ולפיה נדחתה בקשה למתן צו מניעה ארעי במעמד צד אחד המונע מהמשיבה 1 לממש ערבות בנקאית שהונפקה בידי המשיב 2 לבקשת המבקשת.

לאחר עיון בבקשה ונספחיה ובתיק ביהמ"ש קמא, מצאתי מקום לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 406א לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 ואני מורה על קבלת הבקשה כפי שיפורט להלן.

כעולה מהבקשה, ברקע הדברים, מכרז שפרסמה המשיבה 1 לבנייה וגמר מבנה המועצה ומרכז מבקרים בנאות חובב. במכרז השתתפה וזכתה המבקשת. בהתאם לתנאי המכרז מסרה המבקשת ערבות ביצוע, על סך 1,985,000 ₪. העבודות בפרויקט החלו, אלא שבשלב מסוים המשיבה 1 נעתרה לפניית המבקשת להפסקת המשך העבודות. לשיטת המבקשת בשלב זה היה על המשיבה 1 להשיב לה את הערבות הבנקאית. בין הצדדים התגלעו חילוקי דעות בהתחשבנות שבין הצדדים. נטען כי המשיבה 1 דרשה במפתיעה את מימוש הערבות הבנקאית. נטען כי המו"מ לא עלה יפה. טוענת המבקשת כי היא כיום פועלת לבנייה של 3 בתי ספר בתקציב של 7 מיליון ₪ לכל בית ספר אולם למרות זמן התשלום שנקבע בתוך 45 יום, התשלום בפועל עומד על 120 יום והחברה מצויה ביתרות חובה. טוענת המבקשת כי אם תיפרע הערבות הבנקאית קרוב לוודאי שהחברה המבקשת לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה, לא תוכל לשלם לספקים ולקבלני משנה, דבר שעשוי להביא לקריסתה.

במסגרת החלטת בית המשפט קמא נקבע כי בהתאם להלכות שעניינן מימוש ערבות מסוג ערבות אוטונומית, לא עלה בידי המבקשת להרים ולו לכאורה את הנטל הנדרש למניעת מימושה. הוסיף בית המשפט קמא כי ככלל לא ינתן צו מניעה כאשר מדובר בסעד כספי וכאשר המשיבים איתנים כלכלית ומימוש הערבות הינו מהלך הפיך.

במסגרת נימוקי הבקשה הפנתה המבקשת לכך שכבר בבית המשפט קמא, טענה לתחולת החריג שנקבע בהלכת רע"א 1221/10 ארנסון נ' מע"צ, (השופט (כתוארו אז) גרוניס, 13.12.10). בהתאם לחריג שנקבע בהלכת ארנסון, כאשר חברה מצהירה על עצמה כמי שתהיה חדלת פירעון אם לא ינתן צו מניעה למימוש ערבות בנקאית, על כל ההשלכות של הצהרה שכזו, מדובר בחריג שיכול להביא לצו ולפיו יעוכב ביצוע מימוש ערבות בנקאית.

מצאתי שיש ממש בטענה זו של המבקשת, שהרי כפי שעלה בהלכת ארנסון גם בענייננו, ישנה הצהרה אודות אפשרות קריסת החברה, ובוודאי שניתן לבחון הצהרה זו במעמד הצדדים. מכל מקום, למרות הכלל שהוזכר בצורה נכונה בהחלטה קמא, ולפיו רק במקרים חריגים ונדירים, ניתן לעכב מימוש ערבות בנקאית אוטונומית, בענייננו, ולצורך השאלה האם יש מקום למתן צו ארעי עד לדיון במעמד הצדדים, עומדת המבקשת בנטל הנדרש למקרה החריג לכלל ויש מקום למתן צו מניעה במעמד צד אחד. למען הסר ספק אדגיש כי עניינה של בקשה זו הינו בשאלת מתן הצו הארעי עד לשמיעת הצדדים ובית המשפט קמא יעשה כחוכמתו לאחר שישמע את המשיבים ולאחר שישמע את הצדדים בדיון שיקיים בפניו.

לפיכך, אני מורה על מתן צו מניעה ארעי ולפיו נאסר על המשיבים לפעול למימוש הערבות הבנקאית נשוא התיק קמא. תוקפו של צו המניעה יהיה בהגשת התחייבות ללא הגבלת סכום וכן בהפקדת עירבון בסך 15,000 ₪ שיופקדו בתיק בית המשפט קמא. התיק העיקרי יוגש בתוך 7 ימים. בית המשפט קמא יקבע התיק לדיון בפניו לתקופה הקרובה למועד שיהיה בין 7-15 יום מהיום. המשיבים יגישו תגובותיהם עד 24 שעות לפני הדיון שיקבע בבית המשפט קמא. הבקשה והחלטה זו יומצאו למשיבים על ידי המבקשת בתוך 48 שעות.

לפיכך ובכפוף לאמור מתקבלת בקשת רשות הערעור.

ניתן היום, ד' אב תשע"ז, 27 יולי 2017, בהעדר הצדדים.