1. הצדדים הסמיכו אותי ליתן פסק־דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

2. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ויתר החומר המונח בתיק בית־המשפט, וכן לאחר ששקלתי את טענות באי־כוח הצדדים, ובעיקר לאור התרשמותי מהעדויות שנשמעו בפני בדיונים שהתקיימו בתיק וסבירותה של כל אחת מהעדויות בהינתן זירת התאונה ומוקדי הנזק ברכב התובע, כמו גם התרשמותי מתמונות הפוטו שהוצגו לעיוני, וכן בהביאי בחשבון את העובדה שלא הוצגו בפני קבלות / חשבוניות בגין התשלום עבור תיקון הנזק, אני פוסק כדלקמן:

א. הנתבעים ישלמו, ביחד ולחוד, לתובע סך של – 5,000 ₪.

ב. בנוסף לאמור לעיל, ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובע שכר טרחת עורך־דין בסך של – 1,500 ₪ (כולל מע"מ), וכן החזר הוצאות משפט בסכום כולל של – 1,000 ₪.

ג. הסכומים האמורים ישולמו לידי התובע, באמצעות בא כוחו, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק־דין זה במשרד ב"כ הנתבעים, שאם לא כן – יתווספו אליהם הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ד. בנסיבות העניין ונוכח הזמן השיפוטי שנחסך, ניתן פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

3. אף שאיני מחוייב לנמק פסק דיני מצאתי לנכון להעיר בקצרה ובמאמר מוסגר, אך מבלי למצות, כי עדות הנהג ברכב התובע לא הייתה מהימנה עלי ולא מצאתי לתת אימון בגרסתו לפיה התאונה אירעה לאחר שהוא כבר סיים נסיעתו אחורנית ולאחר שהתחיל להתקדם. גרסת עד התביעה לפיה התאונה אירעה "שניה" לאחר שהתחיל לנסוע לפנים (עמ' 4 לפרוטוקול, שור' 6) וכי חרף זאת הוא לא ראה את רכב הנתבע לפני התאונה (שם, שור' 8-7), פשוט אינה הגיונית בשים לב לזירת התאונה ולטווחי הראייה, ועל כן אני מעדיף גרסת הנתבע לפיה התאונה אירעה בעת שרכב התובע נסע אחורנית. לעניין אחריותו וחובותיו של הנוהג רכב אחורנית ראו פסק דיני בתיק תא"מ (שלום ביש"א) 7312-08-17 ש.א. ואחיו בע"מ נ' מאהר שקיר (פורסם במאגרים, 07.04.2018), פסקאות 19-17. עם זאת, אין בכך כדי לפטור כליל את הנתבע מכל אחריות.

המזכירות תמציא העתק מפסק דין זה לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ד' אב תשע"ח, 16 יולי 2018, בהעדר הצדדים.