<#2#>

נוכחים:

ב"כ העותר עו"ד יהודה פריד

ב"כ המשיב עו"ד אוהד בוזי

פרוטוקול

ב"כ העותר: חוזר על העתירה.

ב"כ המשיב: מגיש התייחסות וג"ע ומב"ן.

העותר יצא ללוויה. החופשה אושרה לצורך יציאה להלוויה. אושר לו לבסוף 4 שעות כי לא היה לו מה לעשות 12 שעות בבית העלמין. העותר יצא להלוויה.

אם יבקש העותר, במסגרת השבעה, לצאת לחופשה של 12 שעות, בקשתו תיבחן. כרגע אין עמדה של וג"ע ומב"ן.

ב"כ העותר: העותר קיבל 12 שעות יציאה לחופשה. השבעה מתחילה לאחר ההלוויה. אני מבין כרגע מחברי ששב"ס אישר לו ללכת לאחר ההלוויה לשבעה ולהיות שם עוד 8 שעות.

מפנה לפקודה 04.40.00 בסעיף 2ז. אם מנהג הדת הוא 7 ימים, אז הפקודה מאפשרת חופשה של 7 ימים. במקרה זה אין 7 ימים. נותרו 4 ימים. אם הוא ייצא מחר בבוקר, יש לו עוד 4 ימים. אני עותר ליציאתו של העותר עד סוף השבעה.

אנו ידענו שסופה של אמו של העותר קרוב. הגשנו בקשה לאפשר לעותר לראות את אמו לפני שהיא הולכת לעולמה, דחו את העותר יום שלם בטרם נתנו תשובות, ולמחרת היא נפטרה. גם את הזכות הזו העותר לא קיבל, למרות שהמסמכים הוגשו בזמן.

העותר נמצא בסבב חופשות. העותר עבר טיפול ייעודי במב"ן.

מפנה להחלטה שבה מדובר בעצור, שלא נמצא בסבב חופשות. אותו עצור יצא לבקר את בנו שגסס, בנו נפטר, הוא הורשה לצאת להלוויה ולשבעה. במקרה זה מדובר בעצור עד תום ההליכים שפגע באחייניות שלו, שאושר לו לראות את בנו, לצאת להלוייה ולשבעה, לפחות ביום הראשון.

במקרה שלנו מדובר בעותר שגם את זכותו לראות את אמו לפני מותה לא נתנו לו, למרות שהוגשו בקשות בזמן. העותר יצא רק ל-4 שעות להלוויה. הוא נמצא בסבב חופשות, הוא מצדיק את האמון שנותנים בו. אנו מדברים על שבעה בתוך בית שבו יש רק אנשים מבוגרים.

העותר יוצא לחופשות של 12 שעות. באותו בית יושבים שלושה אנשים שאושרו כמפקחים שלו, אשתו, אחותו ואח. השבעה אמורה להסתיים ביום שלישי בבוקר.

אני מבקש לאפשר לעותר לצאת לחופשה בשבת או לצאת ליום אחד וכן לעלייה לקבר.

ב"כ המשיב: העותר יוצא לחופשות של 12 שעות בהתאם לחוות דעת של מב"ן ווג"ע. להלוויה ספציפית אושרו רק 4 שעות.

אם בית המשפט יאפשר חופשה של 12 שעות, כשאני מדגיש שמי שיושב שבעה לא יכול לפקח כי הוא צריך לבוא איתו לבית הסוהר ולתחנת המשטרה, ולכן כדאי שנתון זה יובא בחשבון.

אם בית המשפט יאפשר חופשה, אני מבקש שהחופשה תהיה רק של 12 שעות בהתאם להמלצת וג"ע ומב"ן.

במקרה זה יש באופן מובהק אמירה של וג"ע ומב"ן באשר לשעות החופשה, כאשר הם הגורמים המקצועיים שיודעים להעריך את המסוכנות. אני סבור שלא נכון להוציא את העותר מעבר ל-12 שעות.

תנאי החופשה הם שהייה במקום אחד. אני לא יודע אם יש הגבלה לגבי שהות העותר בקרבת קטינים.

ב"כ העותר: בנותיו של המשיב לא נמצאות במקום האבלים אלא בבית חמותו של העותר.

<#3#>

החלטה

העותר מרצה 10 שנות מאסר בגין עבירות מין והוא מבקש לצאת לשבעה על מות אמו שנפטרה ביום 26.7.17 ועד לתום השבעה ועליה לקבר ביום 1.8.17 בבוקר.

העותר הורשה לצאת ללוויית אמו שהייתה אתמול למשך 4 שעות ולא הורשה לצאת לבית החולים שבו שהתה עד מותה.

המשיב מתנגד להוצאת העותר לחופשה החריגה הנ"ל ומציג בפניי את עמדת וג"ע ומב"ן לפיה הן ממליצות לאשר לעותר לצאת לחופשה בת 12 שעות, הוא הזמן שבו הוא מורשה לצאת לחופשה בדרך כלל, שכן איננו מנוע חופשות.

לאחר שעיינתי בחוות דעת הגורמים המקצועיים, מב"ן ווג"ע, שאינני מתעלם מהן, נראה לי כי מטרת החופשה החריגה מצדיקה הארכת משך החופשה ל-24 שעות שתחילתה ביום 31.7.17 בשעה 11:00 וסיומה ביום 1.8.17 בשעה 11:00.

תנאי החופשה החריגה יהיו כתנאי החופשה הרגילה למעט הוצאתו של העותר ממתקן הכליאה והחזרתו אליו יהיו בליווי אשתו, מירי צארו.

במהלך החופשה החריגה לא ישהה העותר בחברת קטינים, למעט בנותיו, כאשר הן תמצאנה בחברת המפקחים על העותר.

יתר תנאי החופשה החריגה יהיו כתנאי החופשה הרגילה.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ד' אב תשע"ז, 27/07/2017 במעמד ב"כ הצדדים.