1. התובעים הגישו תביעה קטנה כנגד הנתבעים ע"ס 13,800 ₪.

2. התובעים טענו בתביעתם כי ביום 16/9/16 נערך ונחתם בינם לבין הנתבעים הסכם שכירות לפיו הם שכרו דירה מהנתבעים ל- 12 חודשים .

3. התובעים טענו כי הנתבעים הבטיחו להם לגדר מסביב לבניין ודלת כניסה מברזל בכניסה אשר תישאר נעולה ובנוסף הנתבעים הבטיחו לתובעים לבצע תיקונים לחלונות.

התובעים הוסיפו כי הופיעו בדירה סדקים בשלושה חדרים מתוך 4 והסבירו לנתבעים כי קיים במטבח סדק מתרחב אשר גודל כל יום, וכי המים התחילו להיכנס דרכו ולא ניתן לחמם את הדירה.

4. התובעת מס' 1 העידה כי תמורת 10,000 ₪ הנתבעים היו יכולים לחזק את הקירות על מנת שהסדקים לא יתרחבו וטענה כי הנתבעים עשו שיפוץ לסדק באמצעות טייח, דבר שאינו מספיק.

התובעת מס' 1 העידה כי הם עזבו את הדירה ביום 14/7/17 לפני תום תקופת השכירות שהיתה אמורה להסתיים ביום 16/9/17 וזאת עפ"י הסכמה שהושגה עם הנתבעים.

5. הנתבעת מס' 2 העידה כי סוכם בין הצדדים שהתובעים יפנו את הדירה ביום 1/8/17 וכי בפועל הם פינוי את הדירה ביום 22/7/17.

הנתבעת מס' 2 טענה כי הנתבעים החזירו לתובעים את כל השיקים שהיו בחזקתם, למעט שיק אחרון ומאחר והתובעים לא שילמו להם דמי שכירות עבור המחצית השניה של חודש 7/17, הם פרעו את השיק ע"ס 2,600 ₪.

6. הנתבעת מס' 2 טענה בעדותה שטענות התובעים שהדירה אינה ראויה למגורים צצו רק אחרי הפינוי והפנתה לחוות הדעת של המומחה שאול דיטל שהעתק ממנה צורף לכתב ההגנה, אשר לפיה נקבע שהמבנה גמור ללא פגם, פרט לסדק ליד כניסה בקומה א' וכי לא נמצאו ליקויים כלשהם במבנה, וכי המבנה ראוי לשימוש וללא פגם הנראה לעין.

דיון והכרעה:

7. ביהמ"ש נותן אימון לעדותה של הנתבעת מס' 2 וקובע שהדירה לא היתה צריכה שיפוץ יסודי בתחילת השכירות, כפי שנטען ע"י התובעים.

אמנם בחודש 1/17 התגלה סדק במטבח, אולם, הוא נסתם באמצעות טייח לקראת חודש 3/17.

במידה והדירה היתה במצב קשה לא ברור מדוע התובעים הסכימו לשכור אותה ומדוע לא עזבוהו בהקדם והמתינו עד לחודש יולי 17!

8. לאור הנטען בחוו"ד המהנדס דיטל ביהמ"ש דוחה את טענת התובעים שהבניין עמד להתמוטט.

9. ביהמ"ש מאמין לגרסת הנתבעת מס' 2 כי סוכם שהתובעים יפנו את הדירה ביום 1/8/17 וכי התובעים לא יהיו חייבים לשאת בדמי שכירות ובהוצאות השוטפות של הדירה החל מהתאריך הנ"ל.

10. זה שהתובעים עזבו את הדירה ביום 14/716 והחזירו את החזקה בה ביום 22/7/16 אינו מעלה ואינו מוריד מאחר וחובתם לשאת בדמי השכירות הינה עד ליום 1/8/16, כפי שסוכם.

11. הנתבעים פרעו את השיק שהושאר בחזקתם ע"ס 2,600 ₪ על מנת לגבות מהנתבעים דמי שכירות בגין מחצית חודש ע"ס 1,300 ₪.

12. יוצא כי הנתבעים גבו מהתובעים סך של 1,300 ₪ ביתר.

13. בנסיבות אלה, אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, את הסכומים המפורטים להלן:

א. סך של 1,300 ₪ כפי שנקבע בסעיף 11 לעיל.

ב. סך של 138 ₪ בגין אגרת משפט ששולמה.

התביעה לראשי נזק נוספים נדחית.

הסכומים שנפסקו ישולמו לתובעים או למי מהם תוך 40 יום מהיום, שאם לא כן, הם ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק מפסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, ל' סיוון תשע"ח, 13 יוני 2018, בהעדר הצדדים.