בפני בקשת הנתבעת ממנה עולה כי לא ידעה לדבריה על ההליך.

מדובר בעניין שנדון לפני כשנתיים וחצי.

לפי החומר שבתיק, נמסר כתב התביעה לנתבעת ב-3/9/17, תוך שהדוור מציין "נמסר לידי הנמען הרשום".

הנתבעת לא הגישה כתב הגנה, ממילא לא ביררה מה קורה עם המשפט, ולא התייצבה לדיון שהתקיים לאחר מכן.

ביום 28/3/18, נדונה הנתבעת בהעדרה.

פסק הדין הומצא לה ביום 11/4/18 כעולה מאישור המסירה המצוי בתיק, וגם מאז, שקטה הנתבעת על שמריה, ולא פנתה לבית המשפט.

כיום, עם נקיטת הליכי הוצאה לפועל, פונה הנתבעת וטוענת כי לא ידעה על ההליך.

יש קושי לקבל טענותיה אלה, נוכח האמור לעיל.

הקושי מתעצם נוכח העובדה, שמסמכי ההוצאה לפועל נשלחו בדיוק לאותה כתובת, אליה נשלחה התביעה וההזמנה לדין.

תמוה ביותר, כיצד את ההזמנה לדין טוענת הנתבעת שלא קיבלה, ואילו את מסמכי הוצאה לפועל היא קיבלה.

מכל מקום, הנתבעת לא סתרה את חזקת המסירה, העולה מהמסמכים שבפני בית המשפט, ועל כן, אין מקום לשקול את ביטול את פסק הדין.

יצוין, כי בדיון הבהיר התובע, כי פנה טלפונית לנהג מטעם הנתבעת, נוכח הנזק שנגרם לרכב שלו, וזה התעלם מפניותיו.

לפנים משורת הדין, וככל שתפקיד הנתבעת את מלוא סכום התביעה, כפי שהוא עומד כיום בלשכת ההוצאה לפועל, בצירוף 2,000 ש"ח הוצאות משפט, בקופת בית המשפט, בתוך 7 ימים מהיום, אשקול בחיוב את ביטול פסק הדין, על מנת לקיים דיון במעמד הצדדים.

מובהר, כי ככל שלא תבוצע ההפקדה הנ"ל בתוך 7 ימים, יוותר פסק הדין על כנו, ואראה בכך את זניחת הבקשה לביטול פסק הדין.

המזכירות תעביר עותק מכתב התביעה + פסק הדין + החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ח' שבט תשפ"א, 21 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.