לאחר שעיינתי בתחשיבי הנזק ובתיעוד שהוגש, מצאתי לנכון להציע הצעת פשרה על פי המפורט להלן:

המנוח יליד 1938.

תאונת הדרכים אירעה ביום 28.7.15.

בסיס שכר של המנוח -7,097 (גמלה בסך 5,437+קצבה בסך 1660)

בסיס שכר של האלמנה – 10,686.

תביעת העזבון:

חישוב הפסדי השתכרות:

תקופה 1: עד יולי 2018- אין הפסדים (על פי הצדדים, האלמנה המשיכה לקבל תגמולים).

תקופה 2: מיולי 2018-היום- קופה משותפת: 17,783

מספר ידות- 4 . שווי כל ידה 4,445.

הפסד חודשי - 2,652

הפסד לתקופה: 47,736 (הפסדי ל 18 חודשים).

תקופה 3- עד 29.1.2025 _מתוך הנחה כי המנוח היה חי כ- 10 שנים לאחר התאונה: 146,032.

נזק לא ממוני: 43,861 ( מוסכם).

הוצאות קבורה ומצבה- 15,000 ₪.

תביעת התלויים:

הפסדי תמיכה:

תקופה 1: אין הפסדים.

תקופה 2: מיום 28.7.18 ועד יום 28.1.20- 21,060 (הפסד של 1,170 לחודש)

תקופה 3- 64,426.

אובדן שירותים- 30,000 ₪.

יש לנכות את הפסדי התמיכה מהפסדי ההשתכרות של העזבון.

למותר לציין כי האלמנה /התובעת תהיה זכאית לחלקה בהפסדי העזבון על פי חלקה בעזבונו של המנוח.

מהסכום המתקבל יש לנכות את תגמולי המל"ל שהתקבלו אצל התובעת.

הצדדים יבהירו עמדתם באשר להצעת הפשרה תוך 30 ימים.

ניתנה היום, כ"ג טבת תש"פ, 20 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.