1. כללי

המערערת, החייבת בתיק הוצל"פ מס' 505895-11-14 מערערת על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ גב' מרים סגל מיום 4.7.17 לפיה נדחתה בקשת המערערת בטענת "פרעתי". כמו כן הורתה כב' הרשמת בהחלטתה כי המערערת תישא בהוצאות ע"ס 1,500 ₪ לטובת המשיבה (הזוכה בתיק ההוצל"פ, האמור לעיל) וכן על שפעול הליכים וביטול עיכוב כספים בתיק.

2. ביום 9.11.14 נפתח תיק ההוצל"פ ע"י המשיבה כנגד המערערת לצורך ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בת"א, אשר ניתן בהעדר הגנה ולפיו חוייבה המערערת בתשלום סך של 29,953 ₪ לטובת המשיבה.

3. ביום 8.9.16 הגישה המערערת בקשה בטענת "פרעתי" ללשכת ההוצל"פ בת"א.

ביום 26.3.17 התקיים דיון בבקשה בטענת "פרעתי" בפני כב' רשמת ההוצל"פ.

הצדדים הגישו את סיכומיהם וביום 4.7.17 ניתנה החלטת כב' רשמת ההוצל"פ לפיה נדחתה בקשת המערערת בטענת "פרעתי", כאמור לעיל, ומכאן הערעור שלפנינו.

4. המערערת טוענת כי שגתה כב' רשמת ההוצל"פ עת קבעה כי התשלומים שבוצעו ע"י המערערת לטובת המשיבה, לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ ע"ס 21,555 ₪ ושלא במסגרת תיק ההוצל"פ – לא ייזקפו לטובת החוב בתיק ההוצל"פ. לטענת המערערת כספים אלו שולמו למשיבה על חשבון כתב התביעה.

טענות הצדדים

5. המערערת טוענת כי על אף התשלומים השונים שביצעה לטובת המשיבה כולל סך של 20,000 ₪ אשר שולם למשיבה בחודש דצמבר 2014 – לא ביצעה המשיבה כל הקטנת חוב בתיק ההוצל"פ. לטענת המערערת, המשיבה ביצעה הקטנת חוב בתיק ההוצל"פ, לראשונה במהלך שנת 2016 – כשנתיים לאחר שבוצעו התשלומים לעיל.

6. המשיבה טוענת כי המערערת שילמה את מרבית החוב נשוא תיק ההוצל"פ. לטענת המשיבה יתרת החוב בתיק ההוצל"פ נובעת מהוצאות ושכ"ט פסוקים ואין כל מקום לבטל הוצאות ושכ"ט שניתנו במסגרת פסק דין חלוט. לטענת המשיבה, המערערת אינה מעלה טענה כלשהי ביחס להוצאות ושכר הטרחה שנפסקו.

7. המשיבה טוענת כי טענת המערערת לפיה הסכום ששילמה בחודש דצמבר 2014 יש בו כדי להביא לסגירת תיק ההוצל"פ – הינה טענה שאין לה על מה שתסמוך. לטענת המשיבה, ביום 9.2.15 נשלח למנהל המערערת סכום חוב לפיו המערערת חבה בסך של 28,700 ₪ לטובת המשיבה נכון לחודש פברואר 2015.

8. המשיבה טוענת כי המערערת ביקשה לפזר סך של 20,000 ₪ לטובת שני עובדים (חווה ליברט וחן קליין). לטענת המשיבה, בסיכום החוב שנערך ביום 9.2.15 ניתן לראות כי אכן הופחת מסך החוב – הסכום שיועד לשני העובדים הנ"ל.

9. המשיבה טוענת כי הסכום ששילמה המערערת בסך של 20,000 ₪ לא התייחס ברובו לתקופת החוב בתביעה ולפיכך שלא היה מקום לבצע הקטנת חוב בתיק ההוצל"פ. בנוסף, טוענת המשיבה כי בחודש דצמבר 2015 הוסכם לפנים משורת הדין, לבטל את הליכי ההוצל"פ כנגד המערערת וזאת לאור תלונות שהגישה המערערת למחלקת תלונות הציבור בחב' מגדל, אך הובהר למערערת כי קיימת יתרת חוב בתיק ההוצל"פ אותו על המערערת להסדיר. בשלב זה לא היה מקום להקטנת קרן החוב בתיק, מאחר ולא היה ברור כי הכספים שהעבירה המערערת מתייחסים לחוב בתיק ההוצל"פ.

10. המשיבה טוענת כי לאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמות, חודשו הליכי ההוצל"פ כנגד המערערת בחודש אפריל 2016. לטענת המשיבה בחודש אפריל 2016 הוגשה בקשה להקטנת חוב, לאור מסמכים והבהרות שהעבירה המערערת ביחס לחוב ולא לאור תשלום שבוצע בתיק ההוצל"פ.

מתווה להסדר

11. בתאריך 19.12.17 התקיים דיון בערעור ובמסגרתו גובש בין הצדדים הסדר לבדיקת חיוביה של המערערת למשיבה, מעבר לחיובים שעפ"י פסק הדין ובהתייחס לעובדים השונים לגביהם בוצעו ההפרשות למשיבה.

כמו כן, סוכם על בדיקת התשלומים שהעבירה המערערת למשיבה וכספים שגבתה המשיבה באמצעות הליכי גבייה בהוצל"פ.

יצויין כי הצדדים טרחו בהוצאתו לפועל של המתווה, צרפו מסמכים לתמיכה בעמדתם ואולם בסופו של יום לא הושג הסדר והתרשמתי שלא ניתן לפתור את הסכסוך כולו, אגב דיון בערעור, בשל המחלוקות המשפטיות והחשבונאיות שאינן פשוטות ודורשות מומחיות.

במצב דברים זה, יש להכריע בערעור המתייחס להחלטת הרשמת על בסיס טענות הצדדים, בהתייחס לערעור.

דיון והכרעה

12. בראשית דבריי אומר כי לאחר שנדרשתי לכתבי טענות הצדדים ונספחיהם, מצאתי כי המערערת מעלה בכתב טענותיה סוגיות וטענות אשר מקומם היה להתברר בבית הדין לעבודה, אשר נתן את פסק הדין נשוא תיק ההוצל"פ, ולא במסגרת ההוצל"פ, לרבות טענות ביחס לתשלומים עבור כל עובד, לתקופת עבודתם של העובדים אצל החייבת וכו'.

הסוגיה שלפנינו מצטמצמת לשאלה: האם יש לזקוף את תשלום הסך 21,555 ₪ אשר אין חולק כי המערערת שילמה למשיבה לטובת החוב בתיק ההוצל"פ או לטובת חובות אחרים אשר המערערת חבה בהם לטובת המשיבה?

ביום 18.12.14 נשלחה הודעת מייל (נספח 8 להודעת הערעור) בה מורה המערערת על העברת סך של 20,000 ₪ למשיבה ומבקשת כי הסך הנ"ל יחולק בין שני עובדים ספציפיים (חווה ליברט וחן קליין) כפי המפורט בהודעה.

13. ביום 9.2.15 נערך סיכום חוב בתיק ע"י המשיבה או אישר מנהל המערערת לפיו החוב בתיק ההוצל"פ עומד על 28,714 +שכ"ט עו"ד ואגרה בגין פתיחת תיק הוצל"פ. עפ"י תצהירו של מר אורן טחן, כפי שהוגש בלשכת ההוצל"פ, חלק מסך 21,555 ₪ ששולם ע"י המערערת למשיבה, חולק בגין פוליסה לעובדים כאמור לעיל, וחלק נותר "בפנדינג" לטובת המערערת. מכיוון שכאמור לעיל, החוב בתיק ההוצל"פ היה גבוה יותר, הוגשה בקשה להקטנת החוב בתיק ע"ס 8,600 ₪.

יצויין, משלא הודיעה המערערת למשיבה בגין מה התשלום, זכות המשיבה לזקוף את התשלום לחוב לפי בחירתה. ראה סעיף 50 לחוק החוזים (חלק כללי). המשיבה זקפה חלק מהסכום המועבר ע"ח החוב בתיק ההוצל"פ בגין חלקם של שני העובדים הנ"ל ואפילו בסכום גבוה יותר ואת יתרת הסכום לגביו לא ניתנה הוראה, פיזרה בין עובדים שלא נכללו בתביעה ו/או לתקופה שמעבר לתקופת התביעה ובהתאם לשיקול דעתה.

ביום 8.2.15 בוצעוהליכי ההוצל"פ כנגד המערערת וזאת כפי המתואר לעיל. בחודש אפריל 2016 חודשו הליכי ההוצל"פ לאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמות. מכאן, שאין לקבל את טענות המערערת לעניין הקטנות בתיק ההוצל"פ, כפי שהובהר לעיל לא היה ניתן לבצע הקטנות, זאת מאחר ולא היה ברור בשלב זה האם הסכום ששולם, שולם במסגרת תיק ההוצל"פ.

יש לציין כי החיובים אצל המשיבה מופרדים לכל עובד של המערערת בנפרד בהתאם לשכרו ולתקופת עבודתו ובתיק ההוצל"פ מבוצע פסק דין לגבי חלק מהעובדים ולתקופה שעד פברואר 2014 בלבד, כאשר החיובים נמשכים עד לקבלת הודעה מהמערערת על הפסקת עבודה.

14. מעיון בחומר עולה כי המערערת לא הרימה הנטל עפ"י סעיף 19 לחוק להוכחת הפרעון בתשלום שהעבירה ישירות למשיבה, כפי שציינה בצדק רב הרשמת הנכבדה.

נראה כי המשיבה לא הייתה מודעת לאופן החישוב והחיוב אצל המשיבה וכאשר ציינה סכום מסויים לעובד מסויים, פעלה המשיבה בהתאם כאשר זיכתה בתיק ההוצל"פ את החלק היחסי של אותם עובדים והיתרה נזקפה לעובדים אלו לתקופות שמעבר לתקופת התביעה. יתרת הסכום רשאית הייתה המשיבה לזקוף בגין חובות של עובדים אחרים, עפ"י שיקול דעתה ומשלא הודיעה לה המערערת אחרת.

סיכום

15. אשר על כן נדחה בזאת הערעור.

בנסיבות לא מצאתי לפסוק הוצאות בערעור.

המזכירות תחזיר לב"כ המערערת את הפקדון בסך 5,000 ₪ שהפקידה בתיק.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, י"ד סיוון תשע"ח, 28 מאי 2018, בהעדר הצדדים.