לפני בקשה להארכת מועד להישפט.

ביום 25.1.17 נרשם למבקש (לאחר הסבה) דוח שעניינו אי ציות לאור אדום ברמזור. על פי הדוח היה המבקש רשאי להודיע עד 15.3.17 על רצונו להישפט. המבקש פנה, במסגרת התקופה למסירת הודעה על כוונה להישפט, למפנ"א בבקשה להסב את הדוח ע"ש מר יעקב חמו שנהג, ע"פ הנטען, ברכב בעת העבירה (להלן: "הנהג"). לבקשה לא צורף צילום רישיון הנהיגה של הנהג אך צורפה בקשה בה צוין מספר רישיון נהיגה זה. מפנ"א דחה את בקשת ההסבה בשל היעדר צילום רישיון נהיגה תקף. לאחר מכן שילמה רעיית המבקש, בטעות, את הקנס. ב"כ המבקש פנה שוב למפנ"א וביקש להסב את ההרשעה ע"ש הנהג בנימוק כי בנספחי בקשתו המקורית להסבת הדוח היה מצוין מספר הרישיון של הנהג כך שמפנ"א היה יכול בנקל לברר את דבר קיומו או אי קיומו של רישיון נהיגה תקף. מפנ"א סירב, שוב, לבצע את ההסבה בנימוק כי לא צורף צילום רישיון נהיגה תקף והעיר כי הנהג יכול לדאוג להנפיק רישיון נהיגה. לטענת ב"כ המבקש כאשר פנה לאתר את הנהג על מנת להשלים את הנדרש ממנו התברר כי לא ניתן לאתרו ומכאן הבקשה.

המשיבה טוענת כי יש לדחות את הבקשה הן בשל כך שהמבקש הוא שבחר לא לצרף לבקשתו מסמכים נחוצים לצורך ההסבה והן בשל העובדה שהקנס הנקוב בדוח שולם.

דיון והכרעה

לטעמי השיקול של תשלום הקנס אינו בעל משקל רב והא ראיה שגם מפנ"א היה נכון לשקול הסבת ההרשעה (לאחר תשלום הקנס) בהינתן המסמכים המתאימים, שלא הומצאו. אשר לאי המצאת צילום רישיון נהיגה תקף: מסכים אני כי חובתו של ב"כ המבקש הייתה לצרף לבקשתו עותק רישיון נהיגה תקף של הנהג ולא להסתפק בצילום מסמך בו נקוב מספר רישיון הנהיגה בלבד. עם זאת, נראה כי ההתעקשות לקבל צילום כזה לא הייתה במקומה בשים לב ליכולתו של מפנ"א לברר בקלות רבה דבר קיומו או אי קיומו של רישיון נהיגה בר תוקף לנהג. גילוי גמישות ראויה בנסיבות מקרה זה הייתה יכולה להביא להסבה מוצלחת של הדוח כבר "בסיבוב הראשון" כל התכתובת בין ב"כ המבקש למפנ"א ללא צורך בהסתבכות המאוחרת שנבעה מתשלום הקנס. יתר על כן, מחדל ב"כ המבקש בצירוף צילום הדוח אינו יכול להצדיק תוצאה לפיה המבקש יורשע וייתן את הדין על עבירה שעבר אדם אחר.

לאור האמור אני מקבל את הבקשה ומאריך את המועד לצורך הסבת הדוח ע"ש הנהג.

ניתנה היום, ט"ז אלול תשע"ז, 07 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.