<#2#>

נוכחים:

ב"כ מדינת ישראל: עו"ד פקד יחיאל גינסברג

ב"כ קשת נתיבים בע"מ: עו"ד גלית בלו

מטעם קשת נתיבים בע"מ – מר עבד ג'וברין

פרוטוקול

עו"ד בלו:

לטענת התביעה יש להשבית גם את הגרור, ואנו טוענים את שטענו בפני בית משפט קמא כי אין ראיות לכאורה לעניין חריגה במשקל של הגרור, אין תעודת שקילה.

עו"ד גינסברג:

אנו מבקשים שההחלטה של כב' השופטת רות רז בבית המשפט קמא לעניין הגורר תישאר על כנה. אין מקום לביסוס לטעמנו להודעת הערר של ההגנה על גורר, ואנו מבקשים כי בית המשפט יחיל את ההשבתה גם על הגרור כפי שסברנו מלכתחילה.

במדינת ישראל מקום המדינה נהרגו קרוב ל-33,000 איש בעבירות תעבורה בכבישים. בעשור בין 2000 ל-2010 נהרגו 4,785 איש. בשנת 2015 נהרגו 357 איש. בשנת 2016 נהרגו 373 איש. בשנת 2017 בה אנו מצויים, בחציון הראשון נהרגו 198 אנשים. נתון נוסף גם של מבקר המדינה וגופים אחרים שמאושרים, נפצעים מעל 30 אלף איש בשנה, כאשר פצוע קשה איננו מוגדר כקטוע, הוא מוגדר כפצוע בינוני.

בית המשפט המחוזי בע"פ 2595/07 אשר הוגש לבית המשפט קמא לא קיבל כל התייחסות על ידי בית משפט קמא, אומר כך, בסעיף 8, ידיעה שיפוטית היא ואין צורך בחוו"ד מומחים כי מגבלות המשקל נקבעות על מנת להבטיח שליטה מלאה בכלי הרכב, חריגה ממגבלות המשקל שנקבעו לכלי הרכב עלול לפגוע ביכולת הבלמים לבלום את הרכב, ביכולת ההיגוי, לפגוע במכלולי היציבות של כלי הרכב, הובלת מטען עודף אף פוגעת בתשתית הכבישים שכן כלי הרכב המוביל משקל עודף פועל כפטיש כבד המכה בעוצמה רבה על פני הכביש וגורם לו לבלאי מואץ. הובלת מטען עודף מסכנת אפוא את הנוהג ברכב כמו גם את המשתמשים האחרים בכביש, שכן מדובר במסה כבדה מאוד, שנדרש כוח רב לשלוט בה, וקיים חשש ממשי שמכלול כלי הרכב שתוכננו לספק את הכוחות הדרושים לשם שליטה במשקלו המתוכנן יהיו מועטים מדי לצורך השליטה בכלי הרכב, כאשר הוא עמוס במשקל, וכו'.

זה אחת משתי פסיקות של בית המשפט המחוזי.

אני לא ציטטתי את פסק הדין בשביל הרושם אלא בשביל עניין מהותי מאוד ואגש ישר לנקודה.

בית המשפט פה קובע בסעיף 9, הרי אפילו אניח כי העגלה הנגררת הייתה ריקה ממטען, לצורך העניין במקרה שלנו גרור שאם יוכח ואני טוען שלא, שגם הוא חורג אבל גם אם היה ריק ממטען, הרי די היה במטען העודף במשאית הגוררת עצמה כדי ליצור את הפגיעה ביכולת השליטה וההיגוי של כלי הרכב, ולסכן את המשתמשים בדרך.

פה מדובר על ערר שהיו בו טענות דומות למה שאנו מעלים כאן, בטענה שלנו על הגרור.

אפילו לפי שיטת חברתי זה עובר את הגבול. אנו טוענים שאין צורך במסמך שקילה כי זה מכלול אחד.

בית המשפט המחוזי בהחלטה שגם הוגשה לבית המשפט קמא ולא קיבלה התייחסות כלל, כב' השופטת ברקאי, בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ע"פ 7434/06 קובעת באופן ברור "אך נכון היה לאסור את השימוש בכלי הרכב מבלי לעשות כל הפרדה בין המשאית לבין הנגרר". על שתי ההחלטות האלה של בית המשפט המחוזי לא הוגשה עתירה. שני עררים נדחו, של ההגנה, ולא הוגש כל הליך נוסף לביהמ"ש העליון.

אסביר למה בעצם הגרור הוא אד הוק ביחד באופן בלתי נפרד לעבירה שלנו פה.

לגבי הודעת הערר של חברתי, אנחנו למעשה שוללים מכל וכל את כל החלק הסופי של הודעת הערר. בסעיף 1 אומרת חברתי שעל פי תעודת שקילה, וזה מסמך שהוגש לבית המשפט, משקל שני כלי הרכב הוא 61.600. תעודת השקילה שצירפה כתוב 61.240. זה לא העניין. אני בא לכוון שה-61.240 הוא מעל ה-59, תעודת השקילה שצורפה היא עצמה לבד, אם מסתכלים בשקילה של הגורר והגרור, ביחד, אני לא יודע, אני רואה תעודת שקילה נפרדת, 31.580 ו-29.660, ביחד זה יוצא 61.240. שקילה נפרדת של גורר וגרור.

אם בית המשפט יראה ברישיון הרכב ובשונה ממה שנקבע בהחלטת בית המשפט קמא, לא נכון, הוצגו רישיונות הרכב של הגורר והגרור. אני הייתי בדיון הקודם עם חברתי.

לשיטתנו, גם אם הגרור לא נשקל בתעודת השקילה, יש להשבית את שני החלקים, הן את הגורר, המשאית, והן את הגרור, היינו, העגלה, באופן חד וברור זה עולה מ-85 א' 5, זה עולה מסעיף 57, מהפקודה מסעיף 1, זה עולה מההגדרה של רכב, מההגדרה של רכב מסחרי.

אף לפי שיטתה שלה ששני כלי הרכב שנשקלו, אפילו אם נלך למשקל הנמוך של מה שהציגה לבית המשפט, גם הוא עובר את ה-27 של הגרור, ב-10%. זה אפילו אם אנחנו הולכים על המשקל הכולל ולא על המשקל המותר, אם נלך על המשקל הכולל של ה-27 ונלך לשיטת המקל שהמשקל הנמוך הוא של הגרור, ולא בטוח שזה כך, גם אז יש חריגה לא מועטה שמצטברת לגורר שהוא מעל 20% כדת וכדין לכל דבר ועניין.

לאחר הפסקה:

ב"כ הצדדים:

בהמשך להערות בית המשפט ובלא שיהיה בכך כדי להצביע על נכונות טיעוניו של מי מהצדדים – כל צד ימשוך את עררו.

<#3#>

החלטה

כמבוקש.

החלטת בית המשפט קמא תיוותר על כנה.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ז אב תשע"ז, 09/08/2017 במעמד הנוכחים.