עם תום הדיון הציע בית המשפט לצדדים: "...להסמיך את בית המשפט לפסוק סכום הפחתה לפי סעיף 79 א' ללא הנמקה מהסכום שנפסק על ידי הבורר בין הגבולות 100,000 ₪ ל – 250,000 ₪. במקרה כזה פסק הבורר יאושר בכפוף לאותה הפחתה".

בית המשפט הוסיף והציע כי במידה וההצעה תידחה, אזי "המבקשת תחזור בה מבקשת הביטול אך תעתור לעיכוב אישור פסק הבוררות עד למתן פסק דין בערעור שהוגש על החלטת הרשם מאור".

ב"כ מבקשת האישור הודיע כי הוא מקבל את ההצעה לפסיקה לפי סעיף 79א, אך בה בעת הצהיר כי באם ההצעה תידחה על ידי מבקשי האישור, ובקשת הביטול תידחה - יתנגד לעיכוב אישורו של פסק הבוררות.

ב"כ מבקשי האישור ביקש ארכה לצורך קבלת אישור מטעם מרשיו.

בהודעה שהוגשה למערכת נט-המשפט על ידי ב"כ מבקשי האישור היום בשעה 15:01 נאמר כי ההצעה לפסיקה לפי סעיף 79א – מקובלת על מרשיו. ב"כ מבקשי הביטול הוסיף וביקש, בחריגה מהמוצע ובחריגה מההסכמה שניתנה על ידי ב"כ מבקשת האישור, כי סכום החיוב שיוותר לאחר ההפחתה ישולם ב-5 תשלומים ולחלופין – תוך 45 יום.

לאחר שנתתי את דעתי לכל המכלול אני פוסקת כדלקמן –

פסק הבוררות שניתן על ידי כבוד הבורר עו"ד יצחק קשלס ביום 15.02.2017 מאושר בזאת, בכפוף לכך שחלף הסכום הסופי המופיע בסעיף 38 לפסק הבוררות תחת הכותרת "סוף דבר" – 631,766 ₪ - יבוא הסכום 430,000 ₪.

אין שינוי ביתר הוראות פסק הבוררות.

באם הסכום לא ישולם בתוך 30 יום מהיום תהא רשאית מבקשת האישור לנקוט בהליך גבייה נגד המבקשים.

בהליך שבפני יישא כל צד בהוצאותיו.

לא אוכל להיענות לבקשה להשבת אגרת המשפט בתיק הביטול, משהאגרה שולמה לפי תקנה 3 לתקנות האגרות, שאינה כוללת הוראת החזר.

באשר לעתירה למחיקת הערעור ללא צו להוצאות – אף שהדבר לא צוין במפורש בהצעת בית המשפט, זו אכן הייתה הכוונה, אלא שיש להגיש את הבקשה, כמו גם העתירה להשבת אגרת הערעור, לתיק הערעור ולמותב המתאים.

ניתן היום, ט"ז אייר תשע"ח, 01 מאי 2018, בהעדר הצדדים.