<#1#>

נוכחים:

העותרת ובאת כוחה – עו"ד עינב יטח

ב"כ המשיבים – עו"ד מצדה מועלם

פרוטוקול

ב"כ הצדדים:

נסכים לדיון מאוחד בשלושת העתירות שבכותרת.

<#2#>

החלטה

כמבוקש.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ה' חשוון תשע"ח, 25/10/2017 במעמד הנוכחים.

פרוטוקול בעתירה 14609-08-17

ב"כ העותרת:

לא הוגן להעלות טענה בשלב הזה לאי מיצוי ההליך. מדובר בארוע משלהי חודש יולי עת יצאה העותרת לחופשה וחזרה ממנה ואז הודע לה שנטען שהיא שבה עם בגדים חדשים שונים מאלה שהיא יצאה איתם. בתחילת חודש אוגוסט היה דיון בנושא זה עם סגנית מפקדת האגף והוחלט לא להעלות אותה לדין משמעתי אך לשלול ממנה פריבלגיה וכך נשללו ממנה חופשות למשך חודשיים. מייד לאחר מכן היא יצרה עמי קשר ואמרה שהיא שוחחה ארוכות בדיון עם הסגנית והסבירה לה שלא היה ולא נברא ושטחה טיעוניה באופן מפורט והמחשבה היתה להזדרז להגיש עתירה לביהמ"ש שכן נשללת ממנה זכות וכן היה אמור להיות בעניינה דיון בוועדת השיקום שבוטל עקב השלילה שקיבלה.

כשפנינו לביהמ"ש עם עתירה דחופה זו ביהמ"ש ביקש תגובה מיידית משב"ס עד ליום 20.8.17 וניתנה תגובה אשר פירטה לגופו של עניין מדוע היה מקום לשלול את הפריבילגיות ולא היתה טענה לגבי כך שהעותרת לא השיגה באשר להחלטת השלילה.

ב"כ המשיבים:

תחילה אבקש מביהמ"ש למחוק את העתירה וזאת מכיוון שהעותרת לא מיצתה את ההליך המנהלי. העובדה שטענה זו לא עלתה קודם אין בה כדי לגרוע מהעובדה שההליך המנהלי לא מוצה לפי הפקודה.

ב"כ העותרת:

אני עדיין טוענת כי ההשלכות של שלילת הפריבילגיות הן רוחביות. העתירה הוגשה בדחיפות בגלל הנזק שהפריבלגיות גורמות ולא בגלל הפריבלגיות עצמן. שללו ממנה את ההשתתפות בדיון בוועדת השיקום. אם ביהמ"ש ישמע את טענותינו ויקבע שלא היה מקום לשלול ממנה פריבילגיות, היה זה שונה בפני וועדת השיקום. היום לא דנים בה בגלל זה.

<#4#>

החלטה

עם כל הרצון הטוב לקבל החלטה בעתירה זו בזמן אמת, הדיון נדחה להיום ולמעשה, הפך לתיאורטי. המדובר בעתירה הקשורה בשלילית פריבילגיות שהסתיימה ביום 22.9.17.

תוך שימור טענות העותרת, אין לי אלא למחוק את העתירה.

אבהיר כי מעת שהסתיימה תקופת שלילת הפריבילגיות, הסתיימה היכולת של המשיב להסתמך על נתון זה גם בכל הקשור לוועדת שיקום. ככל שעולה מדברי הסניגורית כי אכן מ- 22.9.17 ועד כה לא דנים בעניינה של העותרת בוועדת השיקום משום שלילת הפריבילגיות, חזקה על המשיב כי יסדיר הקשר זה לאלתר.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ה' חשוון תשע"ח, 25/10/2017 במעמד הנוכחים.

ב"כ המשיבים:

פקודת השיקום קובעת שעל מנת שניתן יהיה לדון באסיר לצורך קבלתו לוועדת שיקום נדרש ממנו לחזור מ- 4 חופשות ללא תקלה. העותרת כאן חזרה מחופשה עם ציוד אסור זאת לפי שלילת פריבילגיות שנשפטה על ידי סגנית מפקדת בית הסוהר, לא הגישה השגה על החלטה זו ומשום כך צריכה לחזור לסבב חופשות ולחזור מ- 4 חופשות ללא תקלה.

ב"כ העותרת:

מאחר וכך יש משמעות לשלילת פריבילגיות.

<#8#>

החלטה

שמורה זכותה של העותרת למצות את ההליך המנהלי בנושא למול המשיב.

ככל שתפנה העותרת למשיב, יושלם ההליך בתוך 7 ימים לאחר קבלת פניית העותרת. חזקה על המשיב כי יתחשב בטענות העותרת.

שמורה זכותה של העותרת לשוב ולפנות לביהמ"ש בנושא זה במסגרת עתירה חדשה, שאם תוגש בקשה להקדמת מועד דיון, הדיון ייקבע מחוץ לתור הדיונים הרגיל. אציע לצדדים, מבלי לחייבם ומבלי לגבש את דעתי, לפעול לקראת בחינת שילוב העותרת באגף השיקום בתחילת שנת 2018 על מנת שתיוותר מסגרת התייחסות הולמת לוועדת שחרורים העתידה להתכנס במאי 2018. טווח הזמנים אף יאפשר למשיב לבחון את התנהלות העותרת בחופשות הקרובות. נחזה כי יש צורך לקבל החלטה מנהלית באשר לשיבה לשיקום עד לחודש ינואר 2018.

בשלב זה, העתירה נמחקת והדיון בה הסתיים.

<#9#>

ניתנה והודעה היום ה' חשוון תשע"ח, 25/10/2017 במעמד הנוכחים.

פרוטוקול בעתירה 33870-03-17:

ב"כ העותרת:

העותרת ביקשה מספר פעמים להוריד ערב צמוד שכן אינה עומדת בתנאי זה שהערבים כולם יהיו צמודים אליה במהלך החופשה. במענה הקודם היה סירוב לאקוני ללא הסבר. כעת התקבלה תשובה בגלל יתרת מאסר ושיחלוף זמן לאחר שתצא למספר חופשות. העותרת יצאו ל- 11 חופשות והערבים איתה מהתחלה עד הסוף ולא היתה כל הפרות. פרט לפעם אחת כשהתקשרה והודיעה שהיא בפקק תנועה עקב תאונה ואיחרה למשך 7 דקות. לעותרת היום יש 4 ערבים כאשר בפועל הם מוכנים לבוא לקחת אותה ובפועל הם במשך 3 ימים לא מגיעים לעבודה. לאחת מהערבות היא משלמת את יום העבודה שהיא לא עובדת. אציין כי אחת הערבות היא גב' יערי, שהיא מנחה קבוצות טיפוליות וכך הכירה אותה העותרת. היא גם עוזרת לה בנושא הטיפולי שיקומי ואף מהווה ערבה צמודה שלה. אנו מוכנים להתחייב שכאשר היא יוצאת עם ערב צמוד זו תהיה הגב' יערי שמוכרת לשב"ס.

ב"כ המשיבים:

בניגוד לטענת חברתי, מדובר באסירה שהפרה פעמיים את תנאי חופשתה, וזאת כששבה באיחור מחופשה וכששבה עם ציוד אסיר. מדובר באסירת עולם שמרצה את מאסרה בגין רצח, ויתרת מאסרה עד 2026, ותנאי חופשותיה נועדו על מנת לשמור על פיקוח הדוק בעת חופשות. אנו סבורים כי מעבר לסגירה, בהתחשב בנסיבות והנתונים של העותרת, אשר לא הוכיחה כי ניתן לתת בה אמון מוחלט. לענין הערבה שאושרה על ידי המשטרה, לעותרת יש ארבעה ערבים מאושרים לפי הרישום כאשר היא חייבת כי שניים בלבד ילוו אותה על פי תנאי החופשה.

ב"כ העותרת:

אם היא יוצאת אך ורק עם שתיים, כשהאחרים לא מוכנים לבוא לקחת אותה בגלל שהם חייבים להיות מפקחים צמודים. נושא האיחור הוא משהו אנושי ויכול ויקרה. מעבר לכך ההתנהגות בחופשה היא תקינה ולא היתה הפרה של התנאים או ביצוע עבירות. לענין הציוד האסור טענו לגבי כך ולא היה דבר בכך.

אבקש כי אותה עבירה שאושרה על ידי המשטרה ושב"ס שמטפלת באסירים יכולה לפקח עליה כערבה צמודה בעת החופשות ומקום שלא תוכל לפקח יהיו שני ערבים.

<#10#>

החלטה

העותרת מרצה עונש מאסר בן 25 שנים בגין עבירת רצח. היא צפויה לרצות את מאסרה המלא ביום 15.9.26 והיא מסווגת תחת קטיגוריה ב1.

העותרת טוענת כי אין סבירות בהחלטת המשיב שלא לשנות את תנאי חופשתה על דרך הפחתת ערב צמוד אחד מבין שניים. העותרת מדגישה קושי לצאת לחופשות במסגרת התנאים הקיימת בהעדר מספר ערבים מספיק ותשלום מטעמה לאחד מהם בגין הפסד ימי עבודתו. לגישת העותרת, די בערבה אחת, יוצאת שב"ס, שתפקח עליה באופן הדוק.

המשיב, מצידו, נסמך על עמדת משטרת ישראל במסגרת וועדת קטיגוריות שהתקיימה ביום 16.10.17 ולפיה, לאור חומרת העבירות ויתרת המאסר הארוכה, אין להסיר ערב צמוד אחד מבין שניים, שכן יש לוודא פיקוח צמוד על העותרת.

לאחר עיון בטענות הצדדים התרשמתי כי החלטת המשיב הנסמכת על עמדת וועדת קטיגוריות היא החלטה סבירה ואין מקום להתערב בה לעת זו.

וועדת קטגוריות לא התייחסה רק ליתרת המאסר הארוכה אלא גם לחומרת העבירה ולצורך בפיקוח הדוק על העותרת.

העותרת יצאה עד כה ל- 11 חופשות וטרם בשלה העת להגדיר בעניינה מידה כה גבוהה של אמון על מנת שניתן יהיה להסתפק בערב צמוד אחד. חזקה על וועדת קטיגוריות הקרובה שתתכנס בעוד 6 חודשים, כי תבחן את מכלול הנסיבות ובכלל זה את מידת האמון שיש לייחס לעוררת ואת שילובה הצפוי באגף השיקום.

ככל שלא תתקבל עמדת העותרת בוועדת הקטיגוריות הבאה, שמורה זכותה לפנות לביהמ"ש בעתירה חדשה.

העתירה נדחית.

<#11#>

ניתנה והודעה היום ה' חשוון תשע"ח, 25/10/2017 במעמד הנוכחים.

פרוטוקול בעתירה 61745-07-17 :

ב"כ העותרת:

לעניין שילוב באגף השיקום ואגב החלטה קודמת שניתנה, כשאני מפנה לעניינה של אסירת עולם, שם נשללו לה פריבילגיות למשך חודשיים בגין סיפור דומה על הברחת שתי חולצות לבעלה במהלך ההתייחדויות. ביהמ"ש המחוזי קבע כי נכון שהיא שילמה והיתה צריכה לשלם, שכן העותרת הודתה שהא הפרה את האמון ואת הנהלים אך לטענתה מאחר ושילמה באופן שנשללו לה הפריבילגיה. (מצטטת מההחלטה שם). ביהמ"ש השיב אותה לשיקום ואמר כי נכון שהיא טעתה אך אין מקום לפגוע בה פגיעה אנושה וקשה והורה על השבתה לאגף השיקום. אני סבורה כי גם במקום בו היה נכון בטענה זו, הרי לא היה מקום לא לבטל את הדיון בעניינה בוועדת השיקום. בשלב הזה במקום להיות באגף הטיפולי בו שהתה עד כה.

ב"כ המשיבים:

יש פה עותרת שאומרת כמו אסירים אחרים "לא עשיתי" ומצד שני יש מזכר והליך בו נשאלה העותרת אם יש לה מה לומר והיא השיבה כי אין לה מה לומר.

ב"כ העותרת:

נכון שהא חתמה אך אציין כי העותרת אינה דוברת עברית והיא ביקשה ממנהל האגף להקריא לה ונאמר לה שזה מה שהיה בדיון המשמעתי. בנוסף העותרת הסבירה להם שוב ושוב על הנושא.

<#12#>

החלטה

עניינה של עתירה זו שילובה של העותרת באגף השיקום.

נשמרות זכויות העותרת כפי שנקבע בעתירה 14609-08-17, סבורני כי האיזון המוצע בה, בכל הקשור לציפיה להחזרת העותרת לאגף השיקום בתחילת שנת 2018, ראוי גם לעתירה זו.

בשתי העתירות מתיחסת העותרת לשלילת פריבילגיות בגין דין משמעתי הקשור בכניסתה לבית המאסר עם בגדים לא מורשים. לגישתה, לא היו דברים מעולם ושלילת הפריבילגיות מנעה אותה מהמשך השתלבות באגף השיקום.

המשיב, מצידו, מפנה לטופסי ההליך המנהלי שם נחזה כי כל שטענה העותרת היה "אין לי מה להגיד".

העותרת מכחישה את עצם המעשה והמשיב טוען כי קיים קושי לסמוך עליה באופן מוחלט וכי אמון הוא תנאי נדרש לשילוב באגף השיקום. בניגוד לאסמכתא אליה הפנתה ב"כ העותרת (עת"א 20312-05-16), שם הושב עותר בנסיבות דומות לאגף השיקום, העותר קיבל אחריות על מעשיו מושא הדיון המשמעתי בניגוד לעותרת כאן. יכול שהתנהלות זו מקשה על המשיב לגבש את מידת האמון בעותרת.

המשיב טוען כי יש צורך להתרשם מארבע חופשות אליהן תצא העותרת טרם שייערך דיון לעניין השבתה לאגף השיקום. ככל שלא תתקבל ההצעה מושא החלטה בעתירה האחרת, שמורה זכות העותרת לשוב ולפנות לבית המשפט.

בנסיבות אלו, הדיון בעתירה הסתיים.

<#14#>

ניתנה והודעה היום ה' חשוון תשע"ח, 25/10/2017 במעמד הנוכחים.