בפני תביעה כספית בסך 3,146 ₪ בגין נזקי רכוש (פח).

הרקע ותמצית טענות הצדדים

1. בין הצדדים מחלוקת בשאלת האחריות לתאונת דרכים מיום 18.7.16, בין רכב התובעת בו נהג מר יעקב סנסולו (להלן: "מר סנסולו") לבין רכב הנתבעת 2, בו נהג הנתבע 1, המבוטח על ידי הנתבעת 3.
2. לטענת התובעת עת עמד רכבה מאחורי רכב הנתבעת 2 בשל עומס תנועה, הידרדר רכב הנתבעת 2 ופגע ברכב התובעת.

מנגד, הנתבעים טענו, כי נהג רכב התובעת פגע ברכב הנתבעת 2 מאחור זאת תוך כדי נסיעה בפקק במהירות של כ-10 קמ"ש.

1. ביום הדיון, 25.4.18, הוצגו תמונות מטעם הנתבעים בהם ניתן לראות את רכב התובעת עומד מאחורי רכב הנתבעת 2 כשהרכבים צמודים זה לזה.

דיון והכרעה

1. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם ושמעתי את העדויות, הגעתי למסקנה, כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה, בשים לב לרמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי, לשכנע כי יש להעדיף את גרסתה, כי האחריות לקרות התאונה מוטלת הנתבע 1, ועל כן דין התביעה להידחות.
2. מבין שתי הגרסאות מצאתי את גרסתו של הנתבע 1 סבירה יותר ומצאתי לה תימוכין בחומר הראיות.

בטופס ההודעה ציין הנתבע 1, כי רכב התובעת פגע בחלקו האחורי של רכב הנתבעת 2 תוך כדי נסיעה בפקק במהירות מקסימלית של 10 קמ"ש.

על גרסה זו חזר בפני והדגיש, כי נסע ולפתע חש במכה ברכבו מאחורה (עמ' 3 שורות 13-15). בהמשך אישר, כי לרכבו תיבת הילוכים ידנית, וכי במצב של הילוך לא אמור רכבו להידרדר. התמונות שהציג צולמו מיד לאחר קרות התאונה וניתן לראות, כי מדובר בכביש ישר ללא שיפוע. העד אישר, כי היה עומס תנועה במקום טרם התאונה.

1. בגרסתו של מר סנסולו מצאתי קשיים שלא אפשרו לי להעדיפה על פני זו של הנתבע 1.

בטופס ההודעה מסר, כי רכב שעמד לפניו הדרדר לאחור ופגע ברכבו עם וו הגרירה. בעדותו בפני הוסיף, כי עת החל רכב הנתבעת 2 להידרדר הוא צפר לנתבע 1, "צפצפתי והוא לא שמע, עד שהוא דפק לי את האוטו. לאחר מכן יצא מרכבו עם אוזניות של פלאפון, הוא לא שמע אותי בכלל..." (עמ' 1 שורות 18-19). בהמשך טען כי היה עד לאירוע, אותו לא זימן למתן עדות מאחר ועברו שנתיים מאז קרות התאונה, בינתים העד עבר שני צנתורים ואינו זוכר דבר. בחקירתו הנגדית טען, כי מסר בדיווח לחברת הביטוח שצפר לנתבע 1 טרם קרות התאונה, הדיווח נמסר עוד ביום התאונה (עמ' 2 שורות 16-17), אך לא נתן הסבר להיעדרות עניין זה מטופס ההודעה.

בהעדר הסבר המניח את הדעת, אין זה סביר, כי רכב הנתבעת 2 ידרדר לאחור במהלך נסיעה בכביש ישר ללא מהמורות. גם מר סנסולו התקשה לתת לכך הסבר (עמ' 2 שורה 26) ואישר כאמור שמדובר בכביש ישר (עמ' 2 שורה 23).

1. לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה. התובעת תישא בשכרו של הנתבע 1 בסך 400 ₪, וזאת תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישא התשלום הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית משפט המחוזי מרכז – לוד.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ח אייר תשע"ח, 13 מאי 2018, בהעדר הצדדים.