המחלוקת בין הצדדים הינן לעניין האחריות לתאונה העצמית שנגרמה לרכב התובע 2 ביום 14.4.16 ללא מגע עם רכב הנתבע 1 (להלן: הנתבע), ולעניין הכיסוי הביטוחי של הנתבע ע"י הנתבעת 2 (להלן: המבטחת).

לעניין נסיבות התאונה והאחריות לה, אני מקבלת את גרסת התובע והעד הנייטרלי שנהג במשאית מאחוריו, כי בעת שהתובע נסע בנתיב הימני בכביש בינעירוני במהירות המותרת של 90 קמ"ש, הבחין ברכב הנתבע כשהוא עומד על אי תנועה בימין הדרך, ולפתע החל הרכב לסטות שמאלה לתוך הכביש כשהוא במרחק קצר מאד מרכב התובע. כדי להימנע מהתנגשות חזיתית, סטה התובע שמאלה, אך בשל המהירות וחדות הטיית ההגה, הסתחרר הרכב ופגע במעקה הבטיחות משמאל. הנתבע בעדותו אישר את העמידה על אי התנועה בימין הדרך כדי להחליף עדשות ראיה במשקפיים וכי החל בסטיה שמאלה לכביש מבלי להבחין ברכב התובע המתקרב מאחוריו בנתיב הימני.

לפיכך אני קובעת כי לנתבע אחריות מלאה לתאונה.

לעניין הכיסוי הביטוחי, נטען על ידי המבטחת כי הנתבע קיבל בפברואר 2014 הודעה ממשרד הרישוי על התליית רשיון הנהיגה שלו עקב הצטברות נקודות. הנתבע טען כי לא קיבל את ההודעה על השלילה וכי הדואר הרשום בו נשלחה ההודעה לא נמסר לו.

המבטחת הציגה תדפיס של רשות הדואר ממנו עולה כי דבר דואר שמספרו 512720305 נשלח ב-2.2.14 מירושלים ונמסר בירושלים ב-13.2.14. פלט נוסף שמתייחס למסלול אותו דבר דואר מפרט כי המכתב שוייך לאזור 89, מוין, הופק ונמסר ע"י דוור בשם יצחק מועלם. עם זאת לא ברור מהתדפיס אם מדובר במסירה לנמען או מסירה למרכז דוורים, שכן בעמודת האירוע מופיע "נמסר ע"י יצחק מועלם", באתר מופיע "מ"ר דוורים", ובשם המבצע רשום "חמוס שיראל" או "אמנון גואלי" - כך שלא מובן מהתדפיס מי מסר למי, היכן והאם המכתב הגיע ליעדו הסופי. כדי להבהיר זאת היה צורך בשמירת אישור המסירה עליו הוחתם מקבל הדואר, או לחילופין בתעודת עובד ציבור או עדות של אחד מהדוורים המוזכרים בתדפיס, כדי להבהיר את משמעותו של המסמך והאם ניתן ללמוד ממנו כי המכתב נתקבל ע"י הנמען. כמו כן, לא הוכח מקובץ המסמכים שהוצג, כי דבר הדואר דנן הוא שהכיל את הודעת ההתליה.

כמו כן, אין חולק כי הנתבע לא הפקיד את רשיונו בשנת 2014, והדעת נותנת כי היה על משרד הרישוי לשלוח לו את ההודעה פעם נוספת או לפעול בדרך אחרת לאכיפת ההתליה והפקדת הרשיון ככל שהיתה בידיה ראיה על כך שהנתבע קיבל את ההודעה – אך דבר לא נעשה במשך שנתיים עד אפריל 2016, מועד קרות התאונה.

לפיכך אני קובעת כי לא הוכח שהנתבע קיבל את הודעת ההתליה, וכי על המבטחת לשאת בכיסוי הביטוחי.

אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד בתשלום סכום התביעה בצירוף אגרה ושכ"ט עו"ד בסך 17.55%. כמו כן מתקבלת הודעת צד ג', והמבטחת תישא בהוצאות הנתבע בסך 5,000 ₪.

ניתן היום, כ"ה אדר א' תשע"ט, 02 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.