1. לפני בקשה מטעם חברת מקסימוס קרדיט בע"מ (להלן – מקסימוס), שאינה בעלת דין בתביעה, לביטול החלטה מיום 15.3.2018.

2. אעמוד על קורותיה של תביעה קטנה זו. ביום 14.8.2017 הגישה התובעת, נילי חן, נגד הנתבעת, דה וינצ'י ארט סקול בע"מ (להלן – הנתבעת), תביעה קטנה על סך 12,780 ש"ח, להשבת כספים ששילמה לשם השתתפות בקורס שערכה הנתבעת ולפיצוי בגין נזקיה. בכתב התביעה נטען שלאחר ההרשמה לקורס התחרטה התובעת וביקשה לבטל את העסקה. התובעת טוענת שחרף הסכמת הנתבעת לבטל את העסקה, התשלומים עבור הקורס נגבו ממנה. בתביעה נתבעת השבה של עלות הקורס בסך 4,500 ש"ח, ויתר סכום התביעה מתייחס לפיצוי בגין אובדן זמן ועוגמת נפש.

3. ביום 3.1.2018 התקיים דיון בתביעה. לדיון התייצבה התובעת בלבד. בדיון הוסבר לתובעת שאין אישור מסירה ברור של כתב התביעה והזימון לדיון לידי הנתבעת, ונאמר לתובעת שעליה לפעול לביצוע מסירה אישית. לאחר מהלכים שונים לגבי ביצוע המסירה שאין צורך לפרטם, ביום 12.2.2018 ביקשה התובעת להוסיף לתביעה נתבעת נוספת, והיא גב' ענת ביטון שלפי הנטען היא בעלת מניות בנתבעת. בהחלטה מאותו יום נעתרתי לבקשה זו. ביום 21.2.2018 הגישה התובעת בקשה לצרף נתבעת שלישית לתביעה, גב' אוריה ג'ני איסקוב, בטענה שהיא הייתה בעלת מניות בחברה בתקופה הרלוונטית. בהחלטה מאותו יום נעתרתי גם לבקשה זו.

4. ביום 14.3.2018 התקיים דיון שני בתביעה. גם לדיון זה התייצבה התובעת בלבד. בפתח הדיון הציגה התובעת הסכם פשרה שהושג בינה לבין הנתבעת. באותו יום גם הגישה התובעת הודעה בכתב לגבי הסכם הפשרה. בהודעה זו נכתב כי התובעת והנתבעת הגיעו לכדי פשרה שלפיה הנתבעת תשלם לתובעת 4,500 ש"ח. התובעת הוסיפה באותה הודעה, כי "בית המשפט הנכבד מתבקש להורות לנתבעת להפקיד את כספי הפשרה בסך 4500 ש"ח שהציעה הנתבעת לקופת בית המשפט הנכבד לטובת התובעת ורק לאחר מכן שבית המשפט ייעתר וייתן פסק דין שלא בפני הצדדים בגין פשרה זו". כן נכתב בהודעת התובעת כי היא מבקשת להמשיך ולתבוע את יתרת סכום התביעה מגב' ביטון. להודעת התובעת צורפה "הודעה על הסכם פשרה ובקשה ליתן להסכם פשרה תוקף של פסק דין". בהודעה זו נכתב כי הצדדים מסכימים שיינתן פסק דין נגד הנתבעת לתשלום סך של 4,500 ש"ח. כן נכתב באותה הודעה כי מוסכם כי יינתן צו המורה למקסימוס, "המחזיקה כספים השייכים לנתבעת" (בלשון ההודעה), להעביר את סכום הפשרה עבור התובעת לחשבון נאמנות של עורכת-דין בשם אמירה נהיר, וכי עו"ד נהיר תעביר את הכספים שיתקבלו אצלה לתובעת. כן הוגשה פסיקתה לחתימה, שבה מבוקש ליתן צו המורה למקסימוס להעביר את סכום הפשרה לידי חשבון הנאמנות האמור. חזרה לדיון, לאחר שהציגה התובעת את הסכם הפשרה בינה לבין הנתבעת, ניתנה החלטה שלפיה הפסיקתה האמורה תוגש לחתימה, ולאחר מכן "תינתן שהות לתובעת להודיע האם היא קיבלה לידיה את סכום הפשרה מידי הנתבעת 1 והאם היא עומדת על המשך בירור ההליך כלפי יתר הנתבעים". ביום 15.3.2018 ניתנה החלטה שבה נחתמה הפסיקתה כמבוקש. כן נקבע באותה החלטה כי התובעת תגיש עד יום 26.4.2018 הודעה בדבר המשך בירור ההליך.

5. ביום 8.4.2018 הגישה התובעת "בקשה לביטול תביעה נגד גב' אוריה ג'ין איסקוב וענת ביטון". בבקשה נכתב כי התובעת "מבטלת בזאת את התביעה כנגד נתבעות 2 ו-3". כן נכתב בבקשה זו, כי "הנתבעת [צ"ל התובעת, א.ו.] ממתינה ליישום הסכם הפשרה עם נתבעת מס' 1". בהחלטה מאותו יום התביעה נגד הנתבעות 2 ו-3 נמחקה כמבוקש וכן הוריתי על סגירת התיק. ביום 15.4.2018 הגישה התובעת בקשה שבה הובהר כי עמדתה היא שעל התביעה נגד הנתבעת להיוותר תלויה ועומדת עד ליישום הסכם הפשרה ביניהן. בהחלטה מיום 16.4.2018 נקבע כי לבקשת התובעת התיק יוותר "פתוח" עד לקבלת הודעה בדבר יישום הפשרה בין התובעת לבין הנתבעת.

6. ביום 10.6.2018 הגישה התובעת בקשה שבה הודיעה כי לא קיבלה לידיה את כספי הפשרה, ועל כן מבוקש ליתן פסק-דין על מלוא סכום התביעה. ביום 13.6.2018 הגישה הנתבעת תשובה לבקשה, שבה טענה כי ניתן פסק-דין על-פי הסכמת הצדדים, וכי משניתן פסק-הדין בית המשפט סיים את מלאכתו ונעדר סמכות לבטלו. הנתבעת טענה כי ככל שפסק-הדין אינו מבוצע באמצעות כספי הנתבעת המופקדים אצל מקסימוס, התובעת רשאית לפעול לאוכפו בהוצאה לפועל. בהחלטה מיום 25.6.2018 נקבע דיון בבקשת התובעת. בטיעון נוסף שהגישה התובעת ביום 5.7.2018 טענה היא כי הסכמתה להסכם הפשרה נעשתה לפנים משורת הדין תוך שעמדה על כך שהתיק יוותר תלוי ועומד עד לווידוא שסכום הפשרה משולם.

לשלמות התמונה יצוין כי ביום 5.7.2018 ניתן היתר לנתבעת להיות מיוצגת על-ידי עו"ד אמירה נהיר, וזאת לאור הטענה שמצבו הרפואי של בעל המניות בנתבעת אינו מאפשר לו לייצג את הנתבעת בעצמו. כן יצוין כי מועד הדיון נדחה פעמיים לבקשת הנתבעת ובהעדר התנגדות התובעת.

7. ביום 5.8.2018 הגישה מקסימוס את הבקשה שלפניי. מקסימוס היא חברה העוסקת בין היתר במתן שירותי סליקת כרטיסי אשראי. בבקשה נטען כי בהתאם להסכם שבין מקסימוס לבין הנתבעת, רשאית מקסימוס לעכב את העברת כספיה של הנתבעת המופקדים אצלה במקרה שבו למקסימוס יהיה חשש כי הנתבעת תהיה חייבת לה כספים, למשל, במקרה שבו תבוטל עסקה שבוצעה באשראי או לא יתקבלו כספים מחברת האשראי. נטען כי על-פי ההסכם בין מקסימוס לבין הנתבעת, הכספים שמחזיקה מקסימוס בפיקדון עבור הנתבעת יועברו לידי הנתבעת עם חלוף חצי שנה ממועד פירעון מלוא תיק האשראי של הנתבעת או לפי שיקול דעתה של מקסימוס אם זו תסבור שהנתבעת עדיין עשויה לחוב לה כספים, לפי המאוחר. כן נטען בבקשה שמתבררת תביעה למתן סעד הצהרתי שהגישה גב' ביטון, שבה ביקשה להצהיר כי הכספים המופקדים אצל מקסימוס שייכים לה עצמה. בהליך שיזמה גב' ביטון ניתן סעד זמני בהסכמה שלפיו לא יועברו כספי הפיקדון שאצל מקסימוס לגורמים אחרים אלא אם הדבר יידרש מכוח החלטה שיפוטית.

בבקשה נטען כי הפסיקתה ניתנה ללא שניתנה למקסימוס הזדמנות למסור את עמדתה קודם לכן. כן מצוין בבקשה כי אין זו הפעם הראשונה שבה פונה הנתבעת לבית המשפט למתן צווים כלפי מקסימוס במסגרת הסכמי פשרה בתביעות המוגשות נגד הנתבעת, וכי מקסימוס מוצאת עצמה מתמודדת עם הליכים אלו ונאלצת להתנגד למתן הצווים. בבקשה התבקש בית המשפט לבטל את "פסק-הדין" שניתן ביום 15.3.2018. לחלופין התבקש בית המשפט לתקן את הפסיקתה כך שביצוע הצו ידחה בחצי שנה, על מנת שמקסימוס תוכל לשוב ולבחון לאחר חלוף פרק זמן זה האם מהכספים שהופקדו אצלה קיימת יתרה שהיא מסכימה להעבירה לזכות התובעת.

8. ביום 6.8.2018 הוריתי על הגשת תשובות לבקשה. חרף החלטתי לא הוגשו התשובות. יצוין כי עיון בנט-המשפט מעלה כי הנתבעת צפתה בהחלטה זו ביום 7.8.2018, וכי התובעת ביקשה ארכה להגשת תשובתה כך שהיא מודעת לחובתה להגישה.

דיון והכרעה

9. דין בקשת מקסימוס לבטל את ההחלטה מיום 15.3.2018, שבה ניתן צו המורה לה להעביר כספים לזכות התובעת, להתקבל. מקסימוס אינה בעלת דין בהליך. פשיטא שאין מקום ליתן צו כלפי צד זר להליך שלא בהסכמתו. משכך, דין ההחלטה להתבטל ומכוח חובת הצדק.

10. זאת ועוד, מבקשתה של מקסימוס עולה, ובהעדר תשובה המכחישה את הדברים, כי נפל פגם בהתנהלות הנתבעת. ההודעה על הסכם הפשרה והפסיקתה כפי שהוגשו יוצרות מצג כלפי הצד שכנגד ואף כלפי בית המשפט כי אין מניעה מיוחדת ליתן את הצו שהתבקש. בהודעה על הסכם הפשרה נרשם כי מקסימוס "מחזיקה כספים השייכים לנתבעת", והרושם העולה מכך הוא שהדברים נעשים על דעתה של מקסימוס ולא יעוררו קושי מיוחד. אלא שמסתבר שלא כך הם פני הדברים ושמקסימוס מלאה טענות כרימון באשר להעברת הכספים.

11. חזרה ליחסים שבין התובעת לבין הנתבעת, התביעה עודנה תלויה ועומדת. יושם אל לב מהשתלשלות העניינים שתוארה לעיל, כי לא ניתן תוקף של פסק-דין להסכם הפשרה בין התובעת לבין הנתבעת. ביום 15.3.2018 ניתנה החלטה שבגדרה ניתן הצו המבוקש כלפי מקסימוס, והחלטה זו מבוטלת מחובת הצדק כאמור. על כן, ובאשר להתנגדות הנתבעת לביטול "פסק-הדין" המאשר את הסכם הפשרה בין התובעת לבין הנתבעת ולטענתה שבית המשפט סיים את מלאכתו, הרי שפסק-דין שכזה לא ניתן (יוער כי ביום 10.4.2018 ניתנה החלטה המורה על מחיקת הנתבעות 3-2 ובשל כך היא הוכתרה בכותרת פסק-דין, אולם הדבר אינו נוגע ליחסים שבין התובעת לבין הנתבעת; כן יצוין כי "סגירת התיק" באותה החלטה ו"פתיחת התיק" בהחלטה מיום 16.4.2018 אינם אלא עניין טכני שאינו משנה מהעובדה המהותית כי לא ניתן תוקף של פסק-דין להסכם הפשרה). כך או אחרת, נושא זה התייתר לאור קבלת בקשתה של מקסימוס לבטל את ההחלטה שניתנה לגבי הסכם הפשרה.

מובן שיתכן שבפי הנתבעת טענה במישור החוזי, שלפיה התובעת הסכימה להסכם הפשרה וכפופה להסכמה זו. התובעת טוענת מנגד כי הסכמתה ניתנה על בסיס ההנחה שהסכם הפשרה יבוצע באמצעות הכספים המופקדים אצל מקסימוס, והסתבר שלא כך הדבר. לשיטת התובעת סכום הפשרה הוא אומנם במלוא עלות הקורס אולם היא עומדת על קבלת פיצוי נוסף כנתבע בכתב התביעה. מדובר בטענות חוזיות, ועליהן להתברר בגדר הדיון בתביעה. מובהר שטענות אלו שמורות לנתבעת במלואן.

12. אשר על כן, להלן הוראות בדבר המשך בירור ההליך והבאתו ל"קו הסיום":

א. ההחלטה מיום 15.3.2018 מבוטלת.

ב. על הנתבעת להגיש כתב הגנה מטעמה. כתב ההגנה יוגש עד יום 10.10.2018.

ג. דיון בתביעה יתקיים ביום 26.11.2018, שעה 9:00. בדיון תתברר התביעה לגופה.

ד. תשומת לב התובעת להיתר הייצוג על-ידי עורך-דין שניתן לנתבעת. ככל שלאור זאת התובעת מעוניינת בייצוג על-ידי עורך-דין, ועל מנת לשמור על השוויון בין הצדדים, רשאית התובעת להגיש בקשה מתאימה.

ה. לאור הערותיי לעיל יש לחייב את הנתבעת בהוצאות משפט לטובת מקסימוס. הנתבעת תשלם למקסימוס הוצאות משפט בסך 750 ש"ח.

מזכירות בית המשפט תמציא החלטה זו לידי מקסימוס קרדיט בע"מ, ותוודא את ההמצאה אליה ואל בעלי הדין באמצעות הטלפון.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ח, 03 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.