<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד דן כהן

ב"כ הנאשם – עו"ד אבי כהן ועו"ד פרידה וול

ב"כ נפגע עבירה עו"ד בני שטיינברג

הנאשם הובא על ידי שב"ס

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:

לאחר הדיון האחרון בו נחקר הפסיכיאטר עורך חוות הדעת, ד"ר גרינשפן, ולאחר שקראנו את פרוטוקול הדיון ושמענו את הערות ההרכב הנכבד, הרי שחרף ספק מסוים שנותר בנו באשר לקביעת הפסיכיאטר בנוגע לשאלת הבנת הפסול במעשים או היכולת להימנע מעשיית המעשים הרי שאנחנו זוכרים שדי לנאשם בספק סביר בשאלה זו וכאשר בסופו של יום הזיכוי יהיה מהעבירה המצוינת בכתב האישום, קרי עבירת ניסיון רצח והחזקת סכין, הרי שאנחנו מודיעים שאנחנו, בכפוף לדברים אלה, נסכים לאמור בחוות הדעת ונבקש לזכות את הנאשם ולהורות על צו אשפוז, ולקבוע שהתקופה המירבית תהיה כקבוע בחוק, היינו 20 שנות מאסר.

ב"כ הנאשם:

אני מודה לב"כ המאשימה על דבריו. אין ספק לדעתי שלפי עדות הפסיכיאטר – דין הנאשם לצאת זכאי בדינו. אנחנו נודה בעשיית המעשים, ובתוצאות, אך לא נוכל להתייחס לנושא היסוד הנפשי, וזאת לנוכח מצבו הנפשי של הנאשם בעת ביצוע המעשים, מה שגרם לפטור מאחריות פלילית עקב מצבו הנפשי.

<#3#>

<#4#>

<#5#>

הכרעת דין

לנאשם יוחסה בכתב האישום שהוגש נגדו עבירה של ניסיון רצח וכן עבירה של החזקת סכין שלא כדין. המדובר באירוע ביום 9.8.17, בבית מגורים בגבעת שמואל, שבו דקר הנאשם את הקורבן שהוא שכנו מספר דקירות, וכתוצאה מכך הובהל הקורבן לבית חולים ואושפז, לאחר שנגרמו לו מספר פצעי דקירה ופצעי שיסוף כמפורט בכתב האישום.

הסוגיה שהתעוררה בפנינו היא האם זכאי הנאשם להגנה של אי שפיות הדעת, לפי סעיף 34ח לחוק העונשין. יצוין כי הסנגור אינו חולק על ביצוע המעשים עצמם כפי שפורטו בכתב האישום ועל תוצאות המעשים. הפסיכיאטר ד"ר גרינשפן שמונה על ידי הפסיכיאטרית המחוזית, הגיש חוות דעת לבית המשפט וגם העיד בפנינו, כי הנאשם זכאי להגנה זו עקב מחלת נפש שהשפיעה על מעשיו נשוא כתב האישום. יוער כי הפסיכיאטר סבור היה שהנאשם מסוגל לעמוד לדין אם כי הוא עדיין חולה וההמלצה היא לאשפזו.

ב"כ המאשימה הודיע לנו היום כי לאחר שקילה מעמיקה של הדברים, והגם שקיים אצל המאשימה ספק מסוים בנושא זה, הרי שברור לו כי יש לקבל את חוות הדעת הפסיכיאטרית, שלפיה זכאי הנאשם לפטור מאחריות פלילית כאמור.

גם אנחנו שמענו את דברי הפסיכיאטר, שקלנו אותם בכובד ראש, ומסקנתו מקובלת עלינו לחלוטין.

לפי הפסיקה המשמעות של העובדה שהנאשם זכאי להגנה של פטור מחמת אי שפיות הדעת – היא זיכויו של הנאשם.

לאור האמור לעיל, מזכים אנו את הנאשם מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

כפי שהערנו במהלך הדיון, אין אנו מתייחסים בהכרעת הדין לשאלה באיזו עבירה היה מקום להרשיע את הנאשם אלמלא הפטור שהוא זכאי לו, כאמור.

אשר על כן, מכוח סמכותנו לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א- 1991 אנו מורים על אשפוזו של הנאשם. לפי סעיף 15(ד1)(1) ו-(2) אנו קובעים כי תקופת האשפוז המרבית של הנאשם תעמוד על 20 שנה.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

המזכירות תעביר הכרעת הדין ללשכת הפסיכיאטרית המחוזית.

ניתנה והודעה היום ב' כסלו תשע"ח, 20/11/2017 במעמד הנוכחים.