נוכחים:

התובעת עו"ד שירלי ברזילי ועו"ד שרית כץ

הנאשם הוא על ידי השב"ס

ב"כ הנאשם עו"ד יוסי בקר

מבוא

1. הנאשם הורשע בשלושה כתבי אישום שצורפו, כדלקמן.
2. בהכרעת דין בת"פ 14842-05-17 מיום 20.11.17 , הורשע הנאשם, לפי הודאתו בעובדות כתב האישום, בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין (להלן – "כתב האישום הראשון").
3. לפי כתב האישום, ביום 17.1.17 התקשר הנאשם לאמו ואמר לה: "אני רוצה שתשלמו את החובות שלי, אם לא אני אשרוף לך את הבית". בהמשך, התקשר לאביו ואמר לו: "אני אשרוף לך את כל הבית".
4. בהכרעת דין בפ"ל 1121-05-17 מיום 20.11.17 , הורשע הנאשם, לפי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן – "כתב האישום השני").
5. לפי כתב האישום המתוקן, ביום 2.2.17 נהג הנאשם ברכב, כשהוא שיכור, ובבדיקת שתן שנלקחה ממנו נמצאו שרידי סם מסוג קנביס.
6. במסגרתו של הסדר הטיעון בתיק זה בלבד, הסכימו הצדדים כי הם יעתרו במשותף לעונש של פסילה בפועל למשך 12 חודשים אשר תצטרף לכל פסילה אחרת, פסילה על תנאי, קנס, ומאסר על תנאי מרתיע.
7. בהכרעת דין בת"פ 33547-08-17 מיום 2.10.17, הורשע הנאשם, לפי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בחמישה אישומים (להלן – "כתב האישום השלישי").

• באישום הראשון, הורשע הנאשם בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977; ובעבירה של נהיגה ברכב ללא ביטוח, לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970.

לפי האישום הראשון, ביום 24.2.17 ביקש הנאשם מאביו לנהוג ברכבו לאירוע שבת חתן בנתניה. משסירב אביו בהסבירו כי זהו רכב עבודה ואין לרכב ביטוח מזה מספר חודשים, השיבו הנאשם כי "יעשה לו שבת שחורה וישבור את כל הבית". לאחר מכן, נטל הנאשם את מפתחות רכב המאזדה, הניעו, נסע לכיוון רכב הרנו, התנגש בו במתכוון, ונסע מהמקום.

• באישום השני, הורשע הנאשם בריבוי עבירות של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין; בעבירה של היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין; ובעבירה של החזקת נכס חשוד כגנוב, לפי סעיף 413 לחוק העונשין.

לפי האישום השני, בצהרי יום 11.5.17 התקשר הנאשם לאמו וביקש ממנה 300 ₪ אך זו סירבה. בהמשך היום הגיע הנאשם לבית הוריו, ריסק על הרצפה טלפון נייד חדש מסוג "אייפון 7" שהיה ברשותו, וביקש מאמו שתקנה עבורו מכשיר חדש. אמו סירבה ונתנה לו את הטלפון הנייד שהיה ברשותה. בערבו של יום זה, ביקש הנאשם גם מאביו שיקנה לו מכשיר חדש, אך זה סירב, ובתגובה קילל הנאשם את אמו ואמר לאביו ואמו שישבור את הבית והחלונות. בהמשך, יצא הנאשם מהבית ברכב המאזדה, וכששב עמו, בעט בדלת הנהג וגרם לעיקום הפח ושוב נסע במהירות מהמקום.

למחרת, ביום 15.5.17, ביקש הנאשם פעם נוספת מאביו שירכוש עבורו מכשיר טלפון נייד חדש, ומשזה עמד בסירובו, נכנס הנאשם לחדרו, דפק על חפצים שונים בחדרו, בעודו מקלל את הוריו. לאחר מכן, ניגש אל חלון חדר השינה של הוריו, מחלקו החיצוני, ובאמצעות ידיו עקר את רשת החלון וכן את התריסים. בהמשך היום, החל הנאשם לשלוח לאביו עשרות הודעות בהן הוא מאיים להמשיך ולשבור את כל הבית ולהסב נזק לרכב, עומד על רצונו בטלפון חדש, מקלל את הוריו, ומביע את היעדר חששו מפניית הוריו למשטרה, ממעצרו ומהוצאת צו בית משפט כנגדו. בהמשך, התקשר לאביו ודרש טלפון נייד חדש, שאם לא כן הוא ישבור את הרכב ו"יכנס בעמודים". במהלך אירועים אלה, אף עקר הנאשם את מערכת השמע של הרכב ממקומה, וכן גרם נזק לשלדת הרכב. לבסוף, בשעות הערב המאוחרות, שב הנאשם לבית הוריו, עמד מצדו החיצוני של הבית, ובעודו מחזיק בחפץ כלשהו, אמר לאביו כי אם לא ייתן לו 200 ₪, הוא ינפץ את החלון.

• באישום השלישי, הורשע הנאשם בריבוי עבירות של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין; בריבוי עבירות של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין; בעבירה של היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין; ובעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק, לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.

לפי האישום השלישי, בעקבות המתואר באישום הקודם, נעצר הנאשם ושוחרר בערובה, תוך שנאסר עליו ליצור קשר עם הוריו או להיכנס לבית לתקופה של 7 ימים. אולם, בשעה 23:00, שב הנאשם לבית הוריו, אמר להוריו שהמשטרה צחקה עליהם, ונותר לאכול בביתו. לאחר מכן, יצא מהבית, והשליך אבנים על חלון פינת האוכל. בהמשך הלילה, שלח הנאשם לאביו הודעות רבות ובהן כתב כי פניית האב למשטרה לא מפחידה אותו, כי הוא יעשה לו חיים קשים ושחורים, כי זה הסוף שלו וכי הוא יסב נזקים לרכב. כמו-כן, שלח הנאשם לאביו תמונה של דלת הרכב בה ניתן לראות כי הדלת התעקמה וכתב כי דלת אחת עומדת להתפרק, וכי אם האב רוצה, כך יחזור כל הרכב. בהמשך, שלח הנאשם לאביו תמונה נוספת של דלת הרכב, והמשיך באיומיו כי אם יפנה למשטרה, הוא ישוב הביתה וישבור אותו. בסמוך לכך, התקשר הנאשם לאביו ואמר לו כי בכוונתו לחלוף עם הרכב ברמזורים אדומים, וכתוצאה מכך הרכב יצולם והאב יקבל דו"חות תנועה. בהמשך לכל אלו, הגיעו שוטרים אל הבית, ומשהבחינו בנאשם זורק אבן לכיוון חלון הבית, החלו לרדוף אחריו, והנאשם נכנס במהירות אל הרכב ונמלט מהמקום. כעשר דקות לאחר מכן, שב הנאשם אל המקום, והחל לזרוק אבנים על חלונות הבית, אך משראה את השוטרים, הצליח לחמוק שוב מהמקום. בחצות הליל, החל הנאשם שוב לשלוח הודעות רבות לאביו ובהן הביע כי אין הוא חושש מהמשטרה, כי לא יהיו לאביו חיים שקטים, כי הוא יבכה כל החיים, וכי הוא מבטיח לו שהרכב יהיה מושבת. בתוך כך, גם שלח לאביו תמונה של מערכת המולטימדיה ברכב כשהיא שבורה, וכתב לאביו כי הוא ינפץ את חלונות הבית, וכן שאל אותו האם בכוונתו לקנות לו פלאפון חדש, שאם לא כן הוא ישבור גם את הטלפון הזה. בשעה 1:30 נכנס הנאשם אל הבית, השליך את מכשיר הטלפון של אמו לכיוון אביו, הטלפון פגע בדלת הכניסה ומסכו נשבר.

• באישום החמישי, הורשע הנאשם בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

לפי האישום החמישי, ביום 25.7.17 שוחח הנאשם עם הוריו לאורך היום וביקש כי יקנו עבורו כרטיס טיסה לתאילנד. משסירבו, בין היתר משום שלנאשם חובות רבים ואין באפשרותם לממן לו כרטיס טיסה, התקשר הנאשם לאמו, אמר לה כי עשה קניות וכי בכוונתו לזרקן לזבל. מששבה האם הביתה, הבחינה כי אוכל זרוק בכיור ועל רצפת הבית. הנאשם המשיך לבקש מהוריו כי יממנו לו כרטיס טיסה לתאילנד, ואף שלח לאביו את ההודעות הבאות: "אתה מתתת אל תדאג", "אתה תחכה מה שיהיה לך אני אשלח אותך לאשפוז יא שרמוטה...", "כמה שיותר מהר אתה תהיה בין המצוות אל תדאג".

• באישום השישי, הורשע הנאשם בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין; ובעבירה של היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

לפי האישום השישי, ביום 13.8.17 דרש הנאשם מהוריו שיתנו לו סכום של כ-2,000 ₪. משסירבו, שלח הנאשם לאביו עשרות הודעות ובהן כתב לו כי הוא ישב עליו 7 ימים, כי הוא לא מפחד מאף אחד, כי הוא יעשה לו חיים שחורים, וכי הוא "יזיין אותו". בהמשך, שבר הנאשם את תריסי החלון בחדר הוריו, וכן שבר את מסך הטלוויזיה והניחו על רצפת הסלון. לאחר מכן, אמר הנאשם לאמו: "אני נותן לך עד הבוקר להביא לי 2000 שקל אם לא זה הסוף שלך והסוף שלו ויהיה לכם בלגאן". משהגיעו שוטרים לעכב את הנאשם, אמר להם: "אני אשב עליו שבעה, אני אבנה עליו סוכת אבלים פה בחוץ".

1. בהתאם להסדר הטיעון, נשלח הנאשם לשירות המבחן.
2. תסקיר שירות המבחן
3. מתסקיר שירות המבחן מיום 9.11.17, עולה כי הנאשם בן 22, סיים 11 שנות לימוד, מתגורר בבית הוריו, אובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז. הנאשם גויס בעברו לצבא במסגרת נערי מקא"מ, אולם שוחרר לאחר תקופה קצרה עקב קשיי הסתגלות. הנאשם נעדר הרשעות קודמות, בעל התמכרות להימורים, במסגרתם צבר חובות רבים, ונוטה להשתמש בקנאביס באופן מזדמן. כן ציין שירות המבחן, כי הנאשם סובל מהפרעת התפרצות לסירוגין, והומלץ לו על טיפול תרופתי מייצב כמו גם על המשך טיפול במרפאה לתחלואה כפולה, אך הוא נמנע מליישם ההמלצות. להתרשמות שירות המבחן, הנאשם מצמצם מחומרת מעשיו, ומתקשה לווסת את התנהלותו. הנאשם שלל נכונות להשתלב במסגרת טיפולית, ולפיכך לא בא שירות המבחן בהמלצה שיקומית בעניינו.
4. בהמשך לתסקיר הראשוני, הוגשו שלושה תסקירים משלימים, במסגרתם נעשה ניסיון לבחון את התאמת הנאשם להליך טיפולי. לאחר שנדחתה קבלתו של הנאשם לקהילה הטיפולית "הדרך" בשל אי בשלותו, שב הנאשם לנקוט קו לא עקבי באשר לנכונותו להשתלב במסגרת טיפולית סגורה, עד שלבסוף שלל אפשרות זאת. לאור האמור, שירות המבחן לא בא בהמלצה שיקומית. בד בבד העריך שירות המבחן, כי להימשכות מעצרו של הנאשם עלולה להיות השפעה שלילית. כן המליץ להטיל על הנאשם עונש של מאסר על תנאי מרתיע.
5. עדויות לעונש
6. אמו של הנאשם, המתלוננת, מסרה בעדותה כי הנאשם אובחן כסובל מבעיות קשב וריכוז, קשיים בלימודים ובצה"ל אולם היא לא טיפלה בו כנדרש. כן הוסיפה, כי הנאשם הוא ילד טוב, לא פגע בהוריו, אולם נקלע להימורים וסבל מאיומים מצד עבריינים, והלחצים שאלו הפעילו עליו באו לידי ביטוי בהתנהגותו.
7. כן העיד אביו של הנאשם ומסר, כי הנאשם נקלע למצב לא טוב, מודה בעבירות שביצע ומצטער. לדבריו, הוא ואשתו דואגים לטיפול פרטי שבזכותו יצא הנאשם לדרך חדשה. כן מסר כי הוא מוחל לנאשם.
8. טענות הצדדים לעונש
9. לטענת באת כוח התביעה, כתוצאה מביצוע העבירות נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על שלמות גופם, בטחונם ושלוות נפשם של הורי הנאשם. כן נפגעה ההגנה על משתמשי הדרך, הגנה על רשויות אכיפת החוק והסדר הציבורי. לטענתה, מנסיבות ביצוע העבירות עולה כי הנאשם בא בדרישות מרובות להוריו, איים עליהם פעמים רבות איומים שאינם בעלמה, כפי שניתן ללמוד מיישום האיומים הלכה למעשה, ובכך השרה הנאשם אווירת טרור ופחד. הנאשם גם לא נרתע מהחוק ומהמשטרה, ואף כתב להוריו שאינו חושש ממעצרו. הנאשם אף איים על אביו בפני שוטרים, והפר את התנאים המגבילים שהוטלו עליו. הנאשם גרם לנזקים רכושיים רבים, ואף לנזקים נפשיים, והנזקים הפוטנציאלים אף רבים וגדולים. לטענתה, נסיבות ביצוע העבירות מלמדות על פגיעה בערכים המוגנים ברף גבוה.
10. עוד טענה, כי יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות, אשר אינן קשורות בביצוע העבירות: הנאשם בן 23, הודה במיוחס לו, ונעדר עבר פלילי; לחובתו עבר תעבורתי; מתסקירי שירות המבחן עולה, כי לנאשם נטייה להתפרצויות זעם וונדליזם, הנאשם לא יישם המלצות הפסיכיאטר, הנאשם צבר חובות כבדים. עוד עולה, כי הנאשם שלל השתלבות במסגרת טיפולית ומכאן כי שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית. כן צוין, כי ההורים עודם מגוננים על הנאשם.
11. לאור האמור עתרה באת כוח התביעה, להטיל על הנאשם בגין כתב האישום הראשון והשלישי מאסר כולל לתקופה של 18 חודשים, מאסר על תנאי, קנס ופיצויים. כן ציינה כי הנאשם עצור מיום 14.8.17. בגין כתב האישום השני, הציגה התביעה עתירה עונשית משותפת, לפיה, יוטל על הנאשם עונש של פסילה בפועל לתקופה של 12 חודשים במצטבר לכל פסילה אחרת, פסילה על תנאי, מאסר על תנאי וקנס.
12. בא כוח הנאשם טען, כי יש לקחת בחשבון את הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות: כל העבירות בוצעו על פני מספר חודשים והן חלק ממסכת אחת ואירוע אחד; הנאשם ביצע את העבירות כלפי הוריו על רקע הסתבכותו בהימורים וחובות לגורמים עבריינים; במשך כל התקופה, המשטרה עצרה את הנאשם ושחררה אותו מפעם לפעם.
13. לטענתו, לאור מדיניות הפסיקה, יש לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של מספר חודשים.
14. עוד טען, כי יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות, אשר אינן קשורות בביצוע העבירות: מדובר בהסתבכותו הראשונה של הנאשם עם רשויות אכיפת החוק והוא נעדר הרשעות; הנאשם הודה במיוחס לו ונטל אחריות על מעשיו; הנאשם סובל מבעיות קשב וריכוז ומכור להימורים והוא זקוק לטיפול ולגמילה (ענ/2); הנאשם מבקש להשתלב בתכנית טיפול פרטית, ולאחרונה נפגש לראשונה עם מטפל (ענ/3); הנאשם ביצע העבירות בהיותו בגיר – צעיר, בן כ-22. מהתסקירים עולה כי הנאשם ילדותי וסובל מלקויות; הנאשם נתון במעצר כבר חצי שנה ומדובר בענישה של ממש.
15. מכאן עתר להטיל על הנאשם מאסר כתקופת מעצרו ומאסר על תנאי.
16. הנאשם בדברו האחרון מסר כי הוא מצר על מעשיו, כי בכוונתו לטפל בעצמו וביקש להתחשב בו.
17. דיון והכרעה
18. כתב האישום הראשון והשלישי מגלה מסכת עובדתית אחת, שבמסגרתה הנאשם נהג כלפי הוריו בבריונות, הכוללת עבירות רבות של איומים ופגיעות ברכוש. כל העבירות בוצעו במהלך מספר חודשים, והם כוונו כלפי הוריו של הנאשם. מכאן, כי יש לקבוע מתחם עונש אחד בגין העבירות מושא כתב האישום הראשון והשלישי.
19. בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשה העבירה אותה ביצע הנאשם יתחשב בית המשפט בערך החברתי הנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
20. הנאשם פגע בערכים החברתיים מוגנים של שמירה על שלוות הנפש ותחושת הביטחון של הפרט, שמירה על קניינו ורכושו של הפרט, וזאת לצד ההגנה על האוטונומיה של הפרט שלא יופנה נגדו מלל מאיים. מנסיבות ביצוע העבירה, עולה כי הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף גבוה. הנסיבות המתוארות בכתבי האישום מלמדות, כי החל מחודש ינואר 2017 ומשך כמעט כשנה נהג הנאשם בבריונות ובאלימות מילולית כלפי הוריו. הנאשם התנהג בדרשנות ובכוחנות, תוך שימוש באיומים מרובים, שבצדם מעשי וונדליזם ופגיעה ברכושם של ההורים. מעשי הבריונות הלכו ותכפו, הלכו והתעצמו, עד שההורים נאלצו לערב את המשטרה. אולם, גם לאחר שנקראה המשטרה, הנאשם לא נרגע ולא פסק מאיומיו, ומהתנהגותו הכוחנית, תוך שמסר כי אינו חושש כלל מהמשטרה וממעצר. בד בבד סיכן הנאשם את משתמשי הדרך, תוך שנהג תחת השפעת משקאות משכרים וללא ביטוח.
21. מטבע הדברים, כאשר עסקינן בנאשם המטיל על הוריו אימה ופחד משך חודשים רבים, תוך השמעת איומים חוזרים ונשנים ושימוש במעשי וונדליזם, כל מקרה ונסיבותיו, כל מקרה והעונש הראוי לו. עם זאת, ניתן ללמוד על מדיניות הענישה מתוך הפסיקה שלהלן:
22. ת"פ (רח') 60759-08-16 מדינת ישראל נגד טרנה (10.1.18): בית המשפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו בעובדות שני כתבי אישום מתוקנים שצורפו, במגוון עבירות שביצע הנאשם כלפי אמו. בין היתר הורשע הנאשם בעבירות של היזק לרכוש בכך שהשליך חפצים על רצפת הבית וחתך באמצעות סכין חוטי חשמל; בעבירות של איומים, בכך שאמר לאמו שישרוף אותה ואת הבית, חלקן אף בנוכחות שוטרים; ובעבירות של הפרת הוראה חוקית, בכך שהגיע לבית אמו למרות שנאסר עליו לעשות כן. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, ופיצויים.
23. ת"פ (ב"ש) 4948-09-15 מדינת ישראל נ' אלהוזייל (11.4.16): בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו בכתבי אישום מתוקנים שצורפו, בעבירה של איומים בכך שאיים על אביו שישרוף את רכביו ואת ביתו; בעבירות של היזק לרכוש בכך ששבר חפצים שונים ורבים בבית בשתי הזדמנויות וכן את חלון המטבח; בעבירות של תקיפה, בכך שהכה את אחותו משום שסירבה לתת לו את מכשיר הפלאפון שלה, והשליך לעבר אמו מגב מעץ שפגע בה; וכן בעבירה של הלנת תושב זר השוהה בישראל שלא כדין. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 6 חודשים, בדרך של עבודות שירות, ומאסר על תנאי.
24. ת"פ (ב"ש) 15417-02-16 מדינת ישראל נ' טרחובסקי (29.3.16): בית המשפט הרשיע את הנאשמת, לפי הודאתה בכתבי אישום מתוקנים שצורפו, בשתי עבירות של איומים בכך שאיימה בשתי הזדמנויות על אמה, כי תהרוג אותה, ואף עשתה זאת בנוכחות שוטרים; ובעבירה של היזק לרכוש, בכך ששברה חפצים שונים בבית אמה. הנאשמת הורשעה גם בעבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו ותקיפת שוטר. בית המשפט הטיל על הנאשמת עונש של מאסר לתקופה של 8 חודשים, והפעיל בחופף מאסר על תנאי.
25. ת"פ (ראשל"צ) 21898-04-15 מדינת ישראל נ' אייזנברג (26.5.15): בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו בעובדות כתבי אישום מתוקנים, במספר עבירות של איומים, בכך שאיים על אביו כי ישבור את פניו, ידקור אותו ויחתוך אותו, ואף התרה בו לבל יתלונן במשטרה; ובמספר עבירות של היזק לרכוש, בכך שהסב נזק למערכת החשמל של בית הוריו וחתך את חוט מצלמת הביטחון בבית, הסב נזק לרכב המשפחה לאחר שדפק עליו בפח, שבר את מצלמות אבטחת הבית, וכן שבר את דלת האמבטיה בבית. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של חודש אחד, והפעיל במצטבר מאסר על תנאי לתקופה של שלושה חודשים.
26. ת"פ (ראשל"צ) 17349-08-10 מדינת ישראל נגד ענסי (25.11.10): בית המשפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירה של הפרת הוראה חוקית בכך ששב לבית אמו, בו הוא דר, ויצר עמה קשר על אף שנאסר לעשות כן; בשתי עבירות של היזק לרכוש בזדון, בכך ששבר בבית אמו, מאוורר, ארון בגדים, מראה, מדפים, שולחן מחשב, השליך כיסאות ושבר את דלת המקפיא של המקרר. הנאשם הורשע גם בחמש עבירות של איומים, בכך שאיים על אמו, כי יהרוס את הבית אם תסרב לתת לו כסף לרכישת סמים. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 7 חודשים ומאסר על תנאי.
27. ת"פ (פ"ת) 3269-08מדינת ישראל נגד חבני (3.3.09): בית המשפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בשלושה תיקים שצורפו הכוללים מנעד רחב של עבירות ובהן הפרת הוראות חוקיות; החזקת סכין; החזקת סמים לצריכה עצמית מסוג חשיש בכמות קטנה; היזק לרכוש ואיומים כלפי אחרים; וכן בשורת עבירות כלפי אמו וכלפי אחיו הכוללת הפרת הוראה חוקית האוסרת להגיע אל בית האם בו הוא דר; איומים כלפי האם; היזק לרכוש, בכך ששבר תריס חלון והשליך אבנים על חלונות הבית; איומים ברצח ותקיפת האח, בכך שירק בפניו וסטר לו, בנוכחות שוטרים. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 8 חודשים ומאסר על תנאי.
28. הואיל ובמקרה דנן הנאשם ביצע עבירות מרובות של איומים והיזק לרכוש במזיד על פני תקופה ממושכת, תוך הטלת אימה ופחד על הוריו, והטרדתם באופן מאיים, יש לקבוע מתחם עונש הולם חמור יותר מהמפורט בפסיקה שהוצגה לעיל, שיש בו כדי לבטא את צירוף העבירות וחומרתן. מתחם העונש ההולם שלו עתר בא כוח הנאשם, עניינו בנסיבות מקלות בהרבה, ומכאן שאינו מתאים לנסיבות העניין.
29. מכאן, כי מתחם העונש ההולם את כתבי האישום הראשון והשלישי נע בין מאסר לתקופה של מספר חודשים, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות, ובין מאסר לתקופה של 24 חודשים.
30. בקביעת העונש ההולם בתוך המתחם, לקחתי בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות:
31. לזכותו של הנאשם עומדים גילו הצעיר, הודאתו במיוחס לו, והיעדר עבר פלילי. הנאשם סובל מבעיות קשב וריכוז ומכור להימורים (ענ/2); הנאשם נתון במעצר מזה כחצי שנה לראשונה בחייו.
32. לחובתו של הנאשם עומד עברו התעבורתי; יתר על כן, מתסקירי שירות המבחן עולה, כי לנאשם נטייה להתפרצויות זעם וונדליזם. למרות שלהערכת שירות המבחן, הנאשם מכור להימורים, וזקוק לטיפול פסיכיאטרי, הנאשם לא יישם המלצות הפסיכיאטר, ואף שלל השתלבות במסגרת טיפולית. מכאן כי שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית. גם אני התרשמתי, כשירות המבחן, כי הוריו של הנאשם עודם מגוננים על הנאשם, כפי שבא לידי ביטוי בעדויותיהם לפניי, והדבר נמצא בעוכריו ובעוכריהם. יתר על כן, טענת הנאשם כי בדעתו להשתלב בתכנית טיפול פרטית (ענ/3), היא בשלב זה, בגדר תכנית תיאורטית בלבד.
33. לאור האמור, יש להטיל על הנאשם עונש שהוא מעט מתחת למחצית מתחם העונש ההולם, והוא כולל מאסר בפועל ומאסר על תנאי בגין כתבי האישום הראשון והשלישי. לאור העובדה, כי הנאשם סמוך על שולחן הוריו, לא מצאתי לנכון לחייבו בתשלום פיצויים להוריו. כן מצאתי כי עתירתם המשותפת של הצדדים באשר לעונש שיוטל על הנאשם בכתב האישום השני, הכולל פסילה בפועל לתקופה של 12 חודשים במצטבר לכל פסילה אחרת, פסילה על תנאי, מאסר על תנאי וקנס – הוא ראוי מהטעמים שפירטתי.
34. סוף דבר
35. לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים, בניכוי ימי מעצרו מיום 14.8.17.

ב. מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יבצע כל עבירת אלימות, וזאת לתקופה של 3 שנים מיום שחרורו;

ג. קנס בסכום של 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים, הראשון ביום 1.4.18 והיתרה ב-1 לכל חודש קלנדרי שלאחר מכן;

ד. פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים מיום שחרורו, אשר תצטבר לכל פסילה בפועל אחרת, ככל שישנה; רשמתי לפניי הצהרת ב"כ הנאשם כי הרישיון הופקד בתיק תעבורה 1700-5-16.

ה. פסילה על תנאי מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יבצע כל עבירה של נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים, וזאת לתקופה של 3 שנים מתום תקופת הפסילה.

זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ' אדר תשע"ח, 07 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.