1. לפניי תביעה לפיצוי התובע ושני בני משפחה נוספים בשל השתתפותם בטיול מאורגן למדינות קרואטיה-סלובניה בין התאריכים 20/6/17-27/6/17 אותו רכשו מהנתבעת.
2. בכתב התביעה מלין התובע על רמת התחזוקה של בתי מלון, על ריחוק המסעדה בה נערכה ארוחת ערב מהמלון בו התאכסנו באותו יום ועל היעדר מיזוג אוויר בחלק מבתי מלון, דבר שהקשה על התובע ועל בני משפחתו להירדם וגרם להם לעייפות ולפגיעה בחוויית הטיול.
3. הנתבעת טוענת כי התובע לא התייעץ עם נציגיה בטרם ביצוע ההזמנה ולא ביקש לברר אודות קיום מיזוג אוויר בבתי מלון. עוד טוענת הנתבעת כי התובע לא התלונן על הליקויים בבתי מלון או על רמת התחזוקה שלהם בזמן אמת וכי כל המלונות בהם התאכסנו התובע ובני משפחתו היו ראויים ועמדו בסטנדרטים להם התחייבה הנתבעת במידע שנמסר לתובע.
4. בדיון לפניי, ביקש התובע להפנות לתמונות שצולמו על ידו בבתי מלון, לאריחים שבורים ולידית חסרה ולמגבות קרועות. התובע זנח את הטענות לעניין המרחק שבין המסעדה לבין בית מלון ועיקר טענותיו בדיון התייחסו להיעדר מזגנים בחלק מבתי מלון ולאובדן הנאה שנגרם בשל כך לו ולבני משפחתו.
5. הנתבעת ביקשה להפנות למשוב אותו מילא התובע בתום הטיול וללמוד ממנו כי מלונות היוו חלק זניח בטיול וכי באופן כללי דיווח התובע על שביעות רצון מהטיול.
6. ההלכה היא כי על ספקי השירות של חבילות נופש בחו"ל חלות חובות מכח דיני החוזים, דיני הצרכנות, דיני התיווך ועוד. בנוסף, מוטלת עליהם בכובעם כסוכנים, חובה חוקית של גילוי נאות מכח תקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות), תשס"ג-2003.

עם זאת, הפסיקה קובעת כי סוכנויות וספקי השירות אינם יכולים להיות אחראים לכל תקלה ובעיה וכי לא יהיו אחראים על שיבושים או תקלות המהווים זוטות.

1. במובן הזה, לטעמי, יש להפריד בין תלונות התובע לעניין רמת התחזוקה של בתי מלון או בלאי של סדינים ומגבות שאומנם הוכחו על ידו אך היו ניתנים בחלקם לטיפול על ידי התובע עצמו ישירות מול ספק השירות בחו"ל ולא היוו ליקוי משמעותי הפוגע במהות הטיול לבין היעדר מיזוג אוויר בחדרים שלא הובא לידיעתו בטרם רכישת חבילת הנופש מהנתבעת ויש בו כדי להשפיע על כל מערך הטיול והחוויה ממנו.
2. טענת הנתבעת כי היה על התובע לברר שאלת קיום מיזוג אוויר בבתי מלון באופן יזום אינה מקובלת עליי. היעדר מיזוג אוויר הוא פרט חשוב ומהותי לנופשים, קל וחומר מקום בו מדובר בטיול במהלך חודשי הקיץ החמים. בהקשר זה יש לציין כי טענת הנתבעת כי דובר בטמפרטורות חריגות לאזור בו התקיים הטיול הועלתה בעלמא ולא הוכחה כלל.
3. כבר נפסק בתק (ב"ש) 2996/06 מנשה נ' אופיר טורס בע"מ (פורסם במאגרים) כי:

"הציפייה של התובע ממלון 4 כוכבים, שיהיה ברמה דומה לזו בארץ, ואם אין הדבר כך, הרי שיש להגיד לו זאת במפורש. אין לצפות מאורח שעושה שימוש בשירותי הנתבעת, הגובה בגין כך ממיטב כספו כי יהא בקי ברמות הדירוג ברחבי העולם. לשם כך בדיוק קיימת הנתבעת. על כל פנים, אין זה סביר כי התובע עשוי היה לצפות כי ... לא יהיה מיזוג באזורי המלון... אין לקבל מצב לפיו סוכנויות הנסיעות והספקים ישלחו את המבקשים לנפוש ברחבי העולם מבלי שתהיה להם אחריות כלפי הלקוחות . סוכנויות הנסיעות והפסקים אינם יכולים לצאת ידי חובה במסירת מידע חלקי או הפניה לספק המקומי, הרי אם כך, עשויה להישאל השאלה למטרת קיומן בכלל" (ההדגשות אינן במקור – א' ר').

1. יתירה מזו, עיון מעמיק בתנאים הכללים עליהם נסמכת ההתקשרות בין הצדדים שצורפו על ידי הנתבעת לכתב ההגנה מלמד כי התנהלות הנתבעת חורגת מאי מסירת מלוא המידע אלא לוקה במסירה אקטיבית של מידע שגוי.

התנאים הכללים קובעים כך: "במקומות רבים בעולם נהוג לכבות את מזגני האוויר בשעות מסוימות. גם כאן אין למארגנים שליטה ו/או יכולת להשפיע בעניין...".

במילים אחרות, ניתן ללמוד מהתנאים הכללים כי בתי מלון בהם יתאכסנו הנופשים הינם ממוזגים אך המיזוג עלול להיות מכובה בשעות מסוימות של היום. משכך, לא רק שהנתבעת חטאה באי גילוי פרט מהותי וחשוב, כגון היעדר מיזוג אוויר, היא חטאה במסירת מידע מטעה המלמד כי בתי מלון ממוזגים, מידע שלא תאם את המציאות. בכך הפרה הנתבעת את החובות החלות עליה מכוח הדין והפסיקה ביחס למידע אקוטי שנמסר על ידה לנופשים הפוטנציאליים.

1. היעדר מיזוג אוויר בבתי מלון בקיץ אירופאי חם בו, כמוסכם על הצדדים, הטמפרטורות הגיעו לכדי שלשים ושש מעלות, יש בו כדי לפגוע בחוויית הטיול ובהנאה ממנו. יש לציין כי עיון במשוב שמולא על ידי התובע לאחר הטיול, ממנו ביקשה הנתבעת ללמוד על שביעות רצונו הכללי, מלמד כי אף במשוב זה הלין התובע על היעדר מיזוג אוויר בחדרים וכי שביעות רצונו מהטיול מתייחסת לידע ובקיאות של המדריכה ולא לתפקוד הנתבעת.
2. העולה מן המקובץ הוא כי דין התביעה להתקבל בחלקה וכך אני מורה. בהתחשב במספר בני המשפחה שהשתתפו בטיול, במשכו, בהיקפו ובעלות הכוללת של חבילת הנופש לאדם וכן בהתחשב בכך שמדובר במסירת מידע שגוי להבדיל מאי מסירת מלוא המידע כנטען על ידי הנתבעת לאורך ההליך כולו, הנני מעמידה את סכום הפיצוי לתובע על סך 4,000 ₪.
3. בנוסף תשלם הנתבעת לתובע את הוצאותיו בגין ניהול הליך זה, לרבות סכום האגרה, בסך 500₪.
4. הסכומים לעיל ישולמו על ידי הנתבעת לתובע בתוך 30 יום ממסירת פסק דין זה לנתבעת, שאם לא כן, יישא הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין ועד לתשלומו המלא בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי בבאר שבע בתוך 15 יום.

ניתן היום, ג' ניסן תשע"ח, 19 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.