בפני בית הדין ערר התובע המבקש כי המוסד לביטוח לאומי יחדל מקיזוז כספים מקצבת הנכות שלו לאור מצבו הכלכלי הקשה.

הנתבע טען כי קיזוז הכספים נעשה כדין בגין חוב לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972 וכי אף אחוזי הקיזוז נעשים על פי ההנחיות וכדין.

העובדות

1. התובע נשוי ואב לשישה ילדים, מוכר כנכה בשיעור 100% על רקע נפשי, בגין הנכות זכאי לקצבה בסך 6,325 ₪.
2. לתובע שלושה ילדים מאשתו הראשונה ממנה הוא גרוש. הם מתגוררים עם גרושתו והם בני 17.5, 16.5 ו-12 שנים. לתובע גם שלושה ילדים מאשתו השנייה, בנוסף מגדל שני ילדים של אשתו השנייה שאינם שלו.
3. בלשכת הוצאה לפועל הושת על המבקש צו תשלומים בסך 150 ₪ לחודש בלבד, אשר מופקדים לתיק ההוצאה לפועל של המוסד לביטוח לאומי.
4. לתובע חוב מזונות לנתבע בסך 200,000 ₪, בגינו מתבצע ניכוי חודשי בסך 2,924 ₪ המועבר לגרושתו של התובע (גמלת תלויים). בנוסף, הנתבע משלם לגרושתו של התובע סך 3,180 ₪ כגמלת מזונות. פרט לכך, המוסד לביטוח לאומי מקזז מידי חודש 29% מקצבת הנכות בגין חוב שוטף ו-10% בגין חוב עבר, בסך הכל מקוזז סך של 2,340 ₪ לחודש.
5. לתובע נותרת קצבה בסך 3,020 ₪ לחודש.
6. הכנסותיו של התובע הן 3,340 ₪ קצבת נכות לאחר קיזוז; 2,800 ₪ מזונות אישה מהגרוש שלה, וכן קצבת ילד נכה בסך 1,264 ₪ (הילד מנישואיו הנוכחיים, מוכר כנכה בשיעור 50% מיום 25/10/17 עד 01/10/20).
7. בגין החוב נפתח נגד התובע תיק הוצאה לפועל מספר , 03-00784-11-0, במסגרתו הושת על התובע בצו תשלומים בסך 150 ₪ המשולם על ידי התובע כסדרו בנוסף לקיזוזי הנתבע.

המחלוקת

1. האם פועל הנתבע כדין בקיזוז מקצבת הנכות של התובע.
2. האם יש בנסיבותיו הרפואיות והכלכליות כדי להפסיק את הקיזוז כליל, או לדחות את הקיזוז למועד בו יגיעו הילדים לגיל 18.
3. האם סמכות המוסד הופעלה במידתיות בנוגע לתובע, בין היתר נוכח הפסיקה הקובעת כי זכות הקיזוז תפורש בכפוף לזכות לקיום מינימאלי בכבוד.
4. האם רשאי הנתבע לקזז בנוסף, ובשונה מקביעת ההוצאה לפועל, על פי סעיף 14 לחוק המזונות (הבטחת תשלום) תשל"ב-1972 (להלן: החוק). האם מוגבל הנתבע בקיזוז של 150 ₪ בלבד, כקביעת ההוצל"פ.
5. האם יש להבחין בין קצבה שוטפת לרטרואקטיבית, והאם אבחנתו של המוסד ביניהן נעשתה כדין.

הכרעת הדין

1. חוק המזונות קובע בסעיף 14 כלהלן:

14.   (א)  המוסד יגבה מן החייב כל סכום שהגיע או המגיע ממנו לזוכה לפי פסק הדין למזונות, לרבות ריבית כפי שנפסק והוצאות גביה ושכר טרחת עורך דין כפי שנקבע בהוצאה לפועל.

           (ב)  פסק הדין למזונות יבוצע בדרך האמורה בחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז–1967, כאילו ניתן לזכות המוסד, לרבות האמור בפרק ז' שבו.

(ג)   היה המוסד חב לחייב סכום כסף על פי כל דין, רשאי הוא לקזז כנגד אותו סכום את התשלום המשתלם לזוכה; החייב רשאי לפנות בענין הקיזוז לבית הדין האזורי לעבודה.

1. לשונו של החוק ברורה.
2. אף הפסיקה ברורה. פסק הדין בעניין עבל 391/06 אליהו עמר נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו)), קובע כי " 13. סעיף 14(ג) לחוק המזונות מקנה למוסד את האפשרות לקזז כנגד סכום, אותו המוסד חב לחייב על פי כל דין, את התשלום המשתלם לזוכה לפי פסק הדין למזונות. הזכות לביצוע קיזוז נתונה לביקורתו של בית הדין לעבודה, כקבוע בסעיף 14(ג) לחוק המזונות. הטענה לפיה, נדרש המוסד, כבעל חוב, עת מתברר כי הוא מצידו חב גם גמלאות לחייב, לנהוג בגמלאות לפי החלטת ראש ההוצאה לפועל ולא כגמלה הניתנת לקיזוז על פי סעיף 14 לחוק המזונות - הינה בעייתית. לא מצאנו מקום להתערב בהחלטת המוסד לביצוע קיזוז בין גמלה רטרואקטיבית המגיעה למערער לבין חובו למוסד, בגין תשלום המזונות. זאת, משהחלטת המוסד לא נמצאה שרירותית אלא מבוססת על נהליה הפנימיים, לפיהם המוסד מבחין בין קיזוז גמלה רטרואקטיבית לבין גמלה שוטפת, ממנה מתקיים מבוטח לצורכי קיומו, בה מנכה המוסד סכום בגובה גמלת הבטחת הכנסה, לצורך מחייתו היומיומית של המבוטח.

14. מועד מתן החלטת ראש ההוצאה לפועל, 12.2.04, קדם למועד בו נמסרה למערער הודעת המוסד על זכאותו לגמלה רטרואקטיבית מהמוסד, 15.4.04. אשר על כן לא היה בביצוע פעולת הקיזוז על ידי המוסד בכדי להפר את האיזון, המעוגן בהחלטת ראש ההוצאה לפועל, אשר נועד לפרוס את פירעון חוב המערער למוסד בהתאם ליכולתו הכלכלית של המערער ולא היה בו כדי להפר את החלטת ראש ההוצאה לפועל. משהגמלה לה זכאי המערער לא באה בחשבון הכנסות המערער בהחלטת ראש ההוצאה לפועל.

15. הנה כי כן, לאור האמור לעיל, הגענו לכלל מסקנה כי אין מקום להתערב במסקנת בית הדין האזורי לפיה עומדת למוסד הזכות לקזז את סכום הגמלה הרטרואקטיבית המגיעה למערער מחובו למוסד בגין תשלום המזונות המשתלם לזוכה". (דגש שלי ש.ש.)(להלן פסק דין עמר).

1. הפסיקה קובעת כי הזכות לקיזוז מחייבת שיקול דעת על מנת לאפשר קיום מינימאלי כדין (רע"א 7940/13 קצקה נ' הכנ"ר (פורסם בנבו)-אולם שם סכום החוב הנותר היה קטן ונסיבות החייב שונות בתכלית). .
2. כמו כן התייחסה הפסיקה למשמעות של פסיקת רשם ההוצל"פ, על פי כלליו, באבחנה מפסיקתו של בית הדין ומהוראות החוק.
3. ערים אנו לפסיקתו של ביהמ"ש המחוזי בתיק פש"ר אותו ציטט התובע (פש"ר ת"א 2131/06 חסוי נ' כונס הנכסים הרשמי , לפיה החוב של מזונות הוא שולי ביחס להכנסות המוסד, ואילו לגבי התובע מדובר בסכום קיומי. דא עקא שמדובר שם בתיק של מי שהוכרז כפושט רגל, באבחנה מהתובע.
4. מכל מקום לא מדובר באיש אחד אלא ברבבות חייבי מזונות במצב דומה כזה או אחר. פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה מתייחסת לדברים אלו באופן נהיר, כאשר חוק הביטוח הלאומי הוא בסמכותו הייחודית של בית הדין הארצי לעבודה מכוח חוק.
5. בעניין המשפטי הגיש ב"כ התובע אסמכתאות משפטיות נוספות מטעמו בהן התייחס לאמירותיו של בית המשפט המחוזי והעליון וכן לפסיקות בית הדין לעבודה, אף הנתבע הגיש אסמכתאות משפטיות.
6. אין חולק כי הזכות לקיזוז נתונה לביקורת משפטית וברוח הפסיקה שהובאה בפנינו נשקול אף עובדות מקרה זה.
7. הפסיקה לוקחת בחשבון בין היתר את גיל החייב, התנהגותו, מצבו הרפואי, חלוף הזמן וההגנה לה נזקק להבטחת קיומו הכלכלי. עוד הבחינו הערכאות בין פעולה שפעל המוסד עד לדיון, לבין ההמלצה כי יבדוק שיקול דעתו פרוספקטיבית לעתיד.
8. נסיבותיו של התובע נבחנו גם מתוך התרשמותנו ממנו ומעדותו וגם לאחר שעיינו בכובד ראש בתצהירו ובתצהירו המשלים וכן במכלול המסמכים שצירף לרבות מסמך האישפוז מיום 11/5/11 הד"וח התפקודי מיום 30/6/16 ומרשמי התרופות שצירף.כך גם מכתב הדיין הרב אברהם מייזלס.
9. מבחינה עובדתית נשאל התובע מי שילם את מזונות שלושת הילדים הראשונים כל השנים, ומאשר כי ביטוח לאומי שילם (עמ' 4 ש' 16-20). לשאלה מה צריך לקרות אם תשלומי המזונות שהביטוח הלאומי שילם במקומו, ומציין כי הביטוח הלאומי קיזז סכומים ניכרים ו"אני אומר שביטוח לאומי לא יפשוט רגל, מי שיפשוט רגל זה אני, אני לא יכול לכלכל משפחה... וללכת לקבץ נדבות. אם אין כוח כלכלי הבית יכול לקרוס. אתם לא יכולים למוטט אותי עם כל הכבוד לחוק, תגיעו איתי להסדר מתאים, אז החוב לא יסתיים תוך שנתיים אלא תוך חמש שנים..." (עמ' 6 ש' 18-22). לכאורה, יש היגיון בדברים, אולם התובע מניח כי הוא זה שצריך לקבוע מה היקף התשלום החודשי המקוזז, לפי נוחותו. דבריו אלו אינם מתיישבים עם לשון החוק ואף לא עם כוונות המחוקק והפסיקה המפורשת המקנה שק"ד למוסד. גם הפסיקה שהובאה ע"י הצדדים אינה עוסקת באדם המתריס כלפי החוק במודע ומתוך הסתמכות לחלוטין על חוסר היכולת והעדר האמצעים של המוסד לפעול לגביית החוב פרט לקיזוז לאורך זמן.
10. כך העיד כי , גם בנישואיו השניים, מגלגל התובע את המצב, במודע או שלא במודע ואף אם מתוך מצבו הרפואי (שלא בוסס לגבי התקופה האחרונה כלל), לאותו מצב ממש, בו המוסד לביטוח לאומי יכלכל אף את ילדיו. כך הוא אומר "עקב המצב שאני נמצא בו, האישה אמרה לי אתה לא יכול למרוח אותי, אמרתי לה שתכף זה יסתיים. מי גורם לרצות לגירושים? המערכת. אשתי מוגבלת, היא מקבלת מזונות, היא לא יכולה לעבוד עם תלוש של 3,000 ₪..." (עמ' 6 ש' 25-27). זאת כאשר התובע בעדותו לפנינו מודע לזכויות, למימושן המיטבי, ולחדלות היכולת של המוסד לפעול במצב זה. כך חוזר הגלגל ויוצר חוב חדש של ילדיו שהמוסד לביטוח לאומי מכלכל אותם במקום התובע והתובע בעדותו בטוח שכך צריך להיות ושעליו לא חלה כל חובה לזון או לפרנס את ילדיו. זאת בנוסף למזונות שמקבלת אישה זו בגין שני ילדיה הראשונים מנישואים אחרים, אף הם מהמוסד לביטוח לאומי.
11. באיזון ובהתחשבות שבין מצבו מעורר החמלה של התובע וכן מצבו הרפואי כפי שהוצג , לבין עדותו והרושם העולה ממנה, ולבין הוראות החוק והפסיקה, ובנסיבותיו האישיות, מצאנו כי המוסד לביטוח לאומי ערך את קיזוזיו כדין על פי סעיף 14 לחוק המזונות.
12. לא מצאנו לנכון להתערב בנסיבות הליך זה לאחר שניתנה לתובע האפשרות לפרוש משנתו בפנינו. להלן דבריו:

"ש. כמה ילדים יש לך.

ת. יש לי 6 ילדים משתי נשים ועוד שני ילדים מהנישואים של האישה הנוכחית. אנחנו 7 נפשות בבית ויש לי עוד שלושה ילדים מהאישה הראשונה בנתניה. ביחד זה עשרה. יש קשר מאוד חזק מעל עשור, מהגירושים הראשונים. כל ההתנהלות של הכלכלה, של בתי הספר, הילד שלי עוד חודש מתגייס.

ש. מי שילם את המזונות של שלושת הילדים הראשונים כל השנים.

ת. ביטוח לאומי.

ש. ביטוח לאומי משלם את המזונות של שני הילדים של אשתך מהנישואים הקודמים שלה, שהם גרים איתך.

ת. כן.

ש. אתה זוכר מה רשמת בתצהיר העדות שלך.

ת. התצהיר מולי.

ש. פירטת את הסכומים שלפי המסמכים שלך אתה מקבל ואת הסכומים שמקוזזים לך. מה שכתוב פה זה מה שאתה טוען.

ת. נותר בידי סך של 3,020 ₪.

ש. זו הכוונה רק מקצבת הנכות.

ת. רק מזה אני מתקיים.

ש. אבל חוץ מקצבת הנכות שלך אתם מקבלים מביטוח לאומי גם קצת ילד נכה וגם את המזונות עבור שני הילדים של אשתך.

ת. כן.

ש. אתה מספר שהיית בהוצאה לפועל.

ת. מה זה אני מספר, הדברים מדברים בעד עצמם יש מסמכים.

ש. מה קבעו בהוצאה לפועל שאתה צריך לשלם.

ת. 150 ₪.

ש. וכשקבעו את זה אתה מסכים שקבעו את זה בגלל שנשאר לך 3,020 ₪ ועוד המזונות של ילדי אשתך וקצבת ילד נכה.

ת. לא.

"(דגש ש.ש.)

1. בכך לא די. בהמשך מציין:"

"ש. גם האישה השנייה שלך ביקשה מזונות.

ת. עקב המצב שאני נמצא בו, האישה אמרה לי אתה לא יכול למרוח אותי. אמרתי לה שתכף זה יסתיים. מי גורם לרצות לגירושים? המערכת. אשתי מוגבלת, היא מקבלת מזונות, היא לא יכולה לעבוד עם תלוש של 3,000 ₪.

ש. אז אתה אומר שהיא לא יוצאת לעבוד בשביל לא להפסיד את המזונות שהיא מקבלת מביטוח לאומי.

ת. לא זה את אומרת. היא חולה, יש לה דלקת פרקים. מי יטפל בילדים? היא אישה מסכנה שלא עבדה אף פעם בחיים שלה, אנחנו חיים מהיד לפה.

ש. למה אתה לא הולך לעבוד.

ת. אני לא יכול לעבוד, יש לי בעיה נפשית וחולשות ברגליים. אני פתאום יכול לקבל התקף וללכת לבית חולים לשבועיים שלושה. אני שבר כלי. אני מדבר איתך הרגליים שלי רועדות. אני כולי רועד.

"(דגש ש.ש.)

1. התובע תיקן עצמו בעניין יציאת אשתו לעבודה , אולם לכתחילה הסביר כי עצם בקשת הגירושים השניה היא למיקסום המזונות, תוך ידיעה שהגבלת ההכנסה למקבלת המזונות היא 3,000 ₪. התרשמותנו לקחה בחשבון את נסיבותיו.
2. בסיכומיו הדגיש ב"כ התובע כי בהוצל"פ נקבעו 150 ₪ כמינימום, שעה שדווח על הכנסות לתובע בסך 6,000 ₪ לחודש. לא זו הייתה טענת התובע בפני בית הדין, כאשר טען ל-3020 ₪ בלבד.
3. המוסד הסביר בסיכומיו כי סכום זה הנו שיעור הבטחת הכנסה, לגביה כבר נקבע בפסיקה כי אין להתערב בשיעורה.
4. התובע מקבל קצבת נכות לה מתווספת גם תוספת עבור שני הילדים. התא המשפחתי מקבל גם קצבאות עבור ילד נכה וגם את מזונות הילדים שגרים אתו ואינם שלו, ובנוסף קצבת ילדים.
5. לטענת הנתבע בגין חוב שוטף וגם בגין חוב עבר גובים בדרך של קיזוז. ובדרך זו בלבד. הקיזוז בשיעור 29% על השוטף ובשיעור 10% על העבר. הדגיש המוסד כי לא מקזזים את קצבאות הילדים שמקבל התובע, הגם שניתן לעשות כן. הפסיקה מאפשרת קיזוז זה ולא נפל בו פגם.(עב"ל 271/08 ברוכים נ' המוסד לביטוח לאומי)
6. באשר לטענת התובע שהסכום שנותר בידיו אינו מספיק לו, טען הנתבע כי מדובר בשיעור הבטחת הכנסה לתא משפחתי כגון זה של התובע. שיעורה נקבע באוצר ובהתחשב בקופה הציבורית, כך גם קצבת מזונות המהווה "קצבה אוצרית". לגרסתו ב"קצבה אוצרית " אין את מרחב שיקול הדעת אלא יש להותיר סכום מתאים למחיה שחושב לפי הרכב משפחתי, בסך 3,020 ₪ הסכום של הבטחת הכנסה.
7. לפיכך טען הנתבע כי הופעל שיקול דעת סביר שלקח בחשבון את השיקולים הרלוונטים ועל פי החוק.
8. למעלה מהצורך טען המוסד, ויש לקבל טענתו זו, כי בית הדין הארצי לעבודה אישר שיש לקזז מקום בו נותרת גמלת קיום, וכי גם לפי חוק הבטחת הכנסה התשלום החודשי למשפחה בהרכב זו של התובע, שזוהי גמלת הקיום המינימלית על פי תפיסתה של המדינה, הינה בסכום הנמוך מהסכום שנותר לתובע מקצבת הנכות שלו להתקיים ואין להפלותו לטובה על פני מקבלי הבטחת הכנסה ומקבלי קצבאות נכות אחרים המחויבים בתשלום מזונות. טענה זו של הנתבע נכונה והתובע לא הראה כל נימוק אשר מצדיק החרגתו מהחוק ומהפסיקה.
9. יצוין כי שיקול הדעת שהפעיל המוסד הוא בגדר הנהלים, ולא מצאנו אותו בלתי מידתי בנסיבותיו הספציפיות של התובע, הצעיר בגילו, בחובו הגבוה, בהמשך יצירת חובות באופן מודע ומתוך טרוניה ל"מערכת". וכן בכך שלא הוצגו דוחות רפואיים עדכנים, יחד עם זאת התחשבנו בכל הצער וההבנה למצבו ובמסמכים הנוגעים לו ולילדיו שכן הובאו בפנינו.

סוף דבר

1. נוכח כל האמור לעיל, נדחה ערר התובע. זאת במכלול טענותיו, הן לשיעור הקיזוז והן להשוואת הסכום לסך 150 ₪ שנקבע בהוצל"פ. טענותיו נבדקו על ידינו כמו גם שיקול דעתו של הנתבע. לא מצאנו פגם או חוסר מידתית במקרה זה. עיינו בפסיקה שאף בה מצאנו תימוכין והצדקה לשק"ד הנתבע.
2. יחד עם זאת, לפני ולפנים משורת הדין ובמסגרת סמכותנו מצאנו כי רצוי שהמוסד, פרוספקטיבית יבחן עניינו מחדש מאחר ולטעמו של בית הדין קרוב לוודאי כי בפני המוסד מסמכים רפואיים עדכניים שלא הוצגו בפנינו ושמא יש בהם דבר מה, ישקול המוסד מחדש. אין אנו מתערבים בכהוא זה בשיקול הדעת שיפעיל לאחר בדיקה. לפיכך על המוסד לבחון בשנית פרוספקטיבית ממועד מתן פסק הדין את שיעור הקיזוז והיקפו ולבחון את העובדות בדבר מצבו הכלכלי הרפואי וכדומה, ולקבל החלטה חדשה בנוגע להמשך הקיזוז ממועד מתן פסק הדין בהתחשב בנושא הרפואי שלו.
3. מאחר והתובע מיוצג מטעם הלשכה לסיוע המשפטי - אין צו להוצאות.

ניתן היום, ל' שבט תש"פ, (25 פברואר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

החתימה המקורית של נציג הציבור מצויה בתיק בית הדין.