לפני כב' השופטת הבכירה עידית איצקוביץ – אב"ד

מר גבריאל נבו – נציג ציבור עובדים

מר יצחק קוגמן – נציג ציבור מעסיקים

1. התובע, מר אברהם שכטר (להלן – התובע או שכטר), הגיש תביעה לבית הדין נגד החלטת הנתבע לביטול קצבת הנכות שלו ויצירת חוב בהתאם.
2. התובע סובל ממחלת פרקים קשה מזה כ-21 שנים והוא מקבל קצבת נכות כללית מהנתבע. לדברי התובע, הוא עבד אצל אחיו, אליהו שכטר (להלן – אליהו או אחיו של התובע), כאשר בפועל העבודה בוצעה בחברת אורדע בע"מ (להלן – חברת אורדע). התובע השתכר 2,300 ₪, כפי שעולה מתלושי השכר שהונפקו לו, והתקיימו יחסי עובד-מעסיק בינו ובין אחיו מעל ל-10 שנים וכך דווח כדין לנתבע. התובע סיים לעבוד אצל אחיו ביום 11.6.17. הנתבע הודיע לתובע במכתבים מיום 4.5.15 ומיום 2.4.17 כי התובע "אינו עונה על הגדרת עובד שכיר" שכן "לא הוכח כי בוצעה עבודה בפועל".

התובע טען בתביעתו כי מדובר בטענה חסרת בסיס. הנתבע הודיע לתובע על ביטול הקצבה רטרואקטיבית מחודש מאי 2008, וזאת בניגוד לכללי ההתיישנות ו/או מניעות ו/או השתק. הנתבע ביטל את הקצבה מחודש מאי 2017 למרות שהתובע אינו עובד מיום 11.6.17. התובע ביקש בתביעתו להורות לנתבע לחדש את תשלום קצבת הנכות החל מיום ביטולה.

1. הנתבע הגיש כתב הגנה ובו טען כי ההעסקה הנטענת של התובע על ידי אחיו היא העסקה פיקטיבית ומדובר בדיווח פיקטיבי. בין התובע ובין אחיו לא התקיימו יחסי עובד-מעסיק, התובע לא היה בגדר "עובד" אצל אחיו ושכרו המדווח הוא בגדר מסירת מידע כוזב. לתובע היו הכנסות גבוהות בהרבה מהמדווח, אשר כלל לא דווחו על ידי התובע לנתבע. התובע דווח כעובד בעסק של אחיו א.ש. אלומיניום (להלן – א.ש. אלומיניום) בשכר של 1,600 ₪ לחודש. מבדיקה שערך הנתבע עלה כי התובע לא עבד בעסק של אחיו אלא במקום עבודה אחר וכי שכרו בפועל הוא בסך 14,000 ₪ לחודש ובעצם מדובר בשכר גבוה משמעותית מהשכר המדווח לנתבע. לגישת הנתבע, התובע מסר מידע כוזב במשך שנים וביום 4.5.17 בוצעה שלילת קצבה רטרואקטיבית מיום 1.5.08. לתובע נוצר חוב בסך 268,204 ₪. נאמר בכתב הגנה כי ממצאי החקירה של הנתבע הועברו ליחידת התיאום בלהב 433 לבחינת הגשת כתב אישום.
2. ביום 6.5.18 התקיים דיון מוקדם אצל כב' השופטת (בדימוס) שרה מאירי, אז הוגדרה הפלוגתא בתיק:

האם בדין נשללה זכאותו של התובע לקצבת נכות כללית נכון ל-1.5.08 (ובשל כך נוצר לו חוב כאמור) משהתובע דווח כעובד בעסק של אחיו על בסיס הכנסות מעבודתו זו כפי שדווח על ידו/על ידי אחיו כשבפועל לטענת הנתבע עבד במקום אחר והשתכר בסכומים אחרים?

1. בינתיים בחודש מאי 2018 נפתח תיק ב"ל 17804-05-18, תביעה של חברת אורדע נגד המוסד לביטוח לאומי, שכטר וא.ש. אלומיניום. תביעה זו הוגשה נגד החלטת הנתבע שהתקיימו יחסי עובד-מעסיק בין חברת אורדע ובין התובע, כאשר המוסד לביטוח לאומי דרש מחברת אורדע לשלם דמי ביטוח בסך 320,759 ₪ עבור שכטר, שמעולם לא היה עובד של חברת אורדע, אלא של א.ש. אלומיניום, שסיפק, כקבלן עצמאי, שירותים לחברת אורדע בתחום הגרפיקה.

חברת אורדע ביקשה בתביעתה לבטל את קביעת הנתבע וכן לקבוע שהחובה לשלם דמי ביטוח לנתבע בגין שכטר מוטלת על א.ש. אלומיניום.

1. בהחלטה של כב' סגנית הנשיאה השופטת גילצר כץ מיום 10.12.18, היא דחתה את הבקשה לאיחוד תיקים וקבעה כי שני התיקים יישמעו לפני אותו מותב. התיקים הופנו לחברי כב' השופט אורן שגב.

טענת ההגנה של המוסד לביטוח לאומי בתיק זה הייתה כי התברר ששכטר אינו עובד של א.ש. אלומיניום אלא של חברת אורדע, בשכר גבוה פי 8.5 לערך משכרו המדווח לאורך השנים, אותו קיבל כביכול מא.ש. אלומיניום. לפיכך נשללה זכאותו ביום 4.5.17 רטרואקטיבית החל מחודש מאי 2008 ונוצר לו חוב עבור גמלת יתר. בעקבות תוצאות החקירה היה על הנתבע לחשב מחדש את חבות דמי הביטוח בגין עבודתו של שכטר עבור חברת אורדע. הנתבע פנה לחברת אורדע ביום 18.7.17 ודרש כי תתקן את הדוחות לעניין העסקתו של שכטר החל מחודש מאי 2008, ותשלם עבורו דמי ביטוח עבור התקופה הנ"ל. חברת אורדע פנתה בהשגה על ההחלטה ביום 30.10.17 וההשגה נדחתה, כאשר הנתבע הודיע לחברת אורדע על ההחלטה ודרש לשלם חוב דמי ביטוח בסך 320,759 ₪.

1. ביום 15.1.19 התקיים דיון לפני כב' השופט אורן שגב אשר בתומו ניתן צו למשטרת ישראל – יחידת להב 433, שתודיע לבית הדין מתי צפויה להתקבל החלטה בעניינו של שכטר, ולא נשמעו הוכחות.

לאחר מכן, התיק הועבר לשמיעת הוכחות לפנינו. התקיימו שני דיוני הוכחות, בימים 15.3.21 ו-22.4.21.

1. נציין כבר עתה כי במסגרת הדיון שהתקיים לפנינו ביום 22.4.21 המלצנו לב"כ המוסד לביטוח הלאומי, לאור הראיות שנשמעו, להסכים לביטול הדרישה כנגד חברת אורדע. ביום 11.5.21 הודיע ב"כ המוסד כי נוכח דיון ההוכחות ולאחר בחינה נוספת, מצא כי חברת אורדע לא הייתה מעסיקתו של שכטר ובהתאמה חוזר בו הנתבע מדרישת החוב שהופנתה כלפיה עבור דמי ביטוח בגין העסקתו של שכטר. כן הודיע הנתבע כי עלה ששכטר עבד בחברת א.ש. אלומיניום ומעסיקו היה אחיו, החוב בגין דמי ביטוח עבור העסקתו של שכטר יעבור מתיק הניכויים של חברת אורדע לתיק הניכויים של א.ש. אלומיניום, אשר דיווחה על שכטר בשכר נמוך מהשכר בפועל. בעקבות זאת, בהחלטה מיום 27.5.21 הורתה ראש ההרכב על קבלת התביעה של חברת אורדע וביטול הדרישה של הנתבע נגדה. כמו כן, נפסקו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לזכות חברת אורדע. כך התיק (ב"ל 17804-05-18) הסתיים ונסגר.
2. הוכחות שנשמעו בהליך

התקיימו שתי ישיבות הוכחות. בראשונה מיום 15.3.21 נחקרה גב' טטיאנה אקרמן, אשר עבדה בחברת אורדע בתקופה שבה עבד התובע. גב' טטיאנה אישרה ששכטר עבד בחברת אורדע, אך לגרסתה היא לא יודעת דבר אשר לפרטי ההתקשרות או נסיבות העבודה.

בדיון מיום 22.4.21 נחקרו: מר רוני חליבה, מנכ"ל חברת אורדע (להלן – מר חליבה); התובע, שכטר; אחיו, מר אליהו שכטר; ומר אריק שרייבר שעובד בחברת אורדע החל משנת 2011.

לאחר שהסתיימה שמיעת הראיות בתיק הוא הועבר להכרעה.

1. טענה של הרחבת חזית אסורה

ב"כ התובע העלה בסיכומיו התנגדות להרחבת חזית אסורה. לדבריו, ההחלטה של הנתבע הייתה שהתובע לא ביצע עבודה בפועל ולכן הנתבע לא יכול להעלות טענות חדשות שלא הוזכרו בהחלטת הנתבע (למשל לגבי זהות המעסיק או שכר לא ריאלי).

יצוין בהקשר זה כי הפלוגתא בין הצדדים נוצרת לאחר שהוגש כתב הגנה. במקרה שלפנינו הפלוגתא הוגדרה על ידי כב' השופטת מאירי כדלקמן:

"האם בדין נשללה זכאותו של התובע לקצבת נכות כללית נכון ל-1.5.08 (ובשל כך נוצר לו חוב כאמור) משהתובע דווח כעובד בעסק של אחיו על בסיס הכנסות מעבודתו זו כפי שדווח על ידו/על ידי אחיו כשבפועל לטענת הנתבע עבד במקום אחר והשתכר בסכומים אחרים".

כך שאין לצמצם את המחלוקת לביצוע העבודה בפועל על ידי התובע, אלא לסבירות של החלטת הנתבע ששללה את הזכאות של התובע לקצבת נכות עקב דיווחים לא אמתיים. לכן, דין טענת התובע בנקודה זו להידחות.

נציין כבר עתה כי לאחר שמיעת הראיות בתיק, אין לנו ספק כי התובע עבד בפועל כאשר מקום העבודה הפיזי היה במשרדיה של חברת אורדע. השאלות נוגעות לתנאי העסקה על ידי אחיו, שכר שהוא קיבל והאם מדובר בהעסקה אמתית, או דיווחים פיקטיביים שמטרתם שלא לפגוע בזכאות התובע לקצבת נכות.

1. ראיות שנשמעו בדיון

מר חליבה, מנהל חברת אורדע, אישר כי התובע ביצע עבודה בפועל, במסגרת הסכם לקבלת שירותים שנערך בין חברת אורדע ובין א.ש. אלומיניום. תנאי ההתקשרות נסגרו עם א.ש. אלומיניום והוצאו חשבוניות, כאשר הסכום ששולם לא השתנה במשך השנים (ראו ע' 11 לפרוטוקול הדיון). התובע היה אחראי מקצועי במחלקת הגרפיקה בחברת אורדע (ראו ע' 12, ש' 16 לפרוטוקול הדיון). מר חליבה אמר בהודעתו לחוקר המוסד (נ/2) ששולם לקבלן (א.ש. אלומיניום) כ-14,000 ₪ לחודש עבור העבודה שסופקה. מר חליבה הביע שביעות רצון מהעבודה שבוצעה על ידי התובע מטעם א.ש. אלומיניום (ראו ע' 14, ש' 28-30 לפרוטוקול).

התובע נחקר בדיון ונשאל לגבי בקשתו להגדלת קצבת הניידות, שבה ציין את מספר הק"מ שהוא נוסע, כאשר בעקבות הפנייה "הועלה" שכרו מ-1,600 ₪ לחודש ל-2,300 ₪ לחודש (ע' 17 לפרוטוקול הדיון).

לתובע לא הייתה עמדת עבודה קבועה בחברת אורדע ולפי דבריו גם שעות העבודה שלו לא היו קבועות והשתנו בהתאם למצב בריאותו ולצרכי העבודה.

התובע תיאר את דרך ההתקשרות עם חברת אורדע כדלקמן:

"פנה אלי יגאל שמיר הוא היה סמנכ"ל בארודע והוא הציע לי לבוא ולעשות באורדע את הענין הזה של ניתוב עבודה מה שעשיתי כל הזמן. לא חתמנו על הסכם הכל היה בעל פה. הוא רצה חשבונית. אני לא מכיר את הדברים האלה. יש לי אח שהוא עצמאי ואשאל אותו אם יש לו אפשרות להוציא לי שחשבונית וכל התקופה נתתי חשבונית של אחי. סיכמנו כמה זה יהיה כסף בינינו וזה מה שעשינו כל הזמן. הכל היה בגלל שראיתי שהמחלה מתקדמת ולא חשבתי שאורדע יתנו לי יד כל כך חופשית להיעדר מהעבודה כל כך הרבה זמן.

ש. מה השכר שסגרת עליו עם אורדע?

ת. 14 אלף שקל כולל מע"מ.

"ב"כ הנתבע:

התובע מקבל קצבת נכות וקצבת ניידות החל מינואר 2018. ישנו חוב בסך של 260 ומשהו אלף שקל וקוזז 43,557 ₪ ביולי 2018. כעת לא פועלים לגביית יתר החוב.

ש. אמרנו שסגרת עם אורדע שכר של 12 אלף שקל . מה השכר שסגרת עם אחיך?

ת. 1600 שקל". (ע' 23, ש' 1-15 לפרוטוקול הדיון)

גם אליהו מתאר את דרך ההתקשרות עם חברת אורדע ועם אחיו, כך:

"בהתחלה אחי עבד אצלי בבית עריף בעסק . הוא היה בא כל יום. לפני שהחל לעבוד באורדע. הוא היה בא מספר שעות שלוש ארבע שעות היה בא ולא היה מה לעשות . אולי היה לי טלפון אחד ביום. זה קשור לאורדע. לא היה לי מה לעשות אתו אז פנו אליו ואז הוא בא אלי בהצעה ואמר שיש חברה שרוצה שיעבוד אצלה ושאתן לחברה חשבונית. אמרתי לו שאני אבדוק את זה עם יועץ המס שלי אם זה אפשרי התייעצתי עם יועץ המס והוא אמר לי שזה אפשרי ושאין בעיה בכלל. למרות שלא הייתה לי שום התקשרות עם אורדע". (ע' 27-28 לפרוטוקול הדיון)

לבסוף העיד מר אריק שרייבר, עובד של חברת אורדע שאישר שהתובע הגיע למשרדי החברה "כמעט מדי יום. פחות או יותר שעות רגילות. 8 או 9 עד שעה 16:00-17:00" (ע' 32, ש' 17-18 לפרוטוקול).

1. מסקנות מן הראיות שנשמעו בדיון

אין חולק שהעסק של אחיו של התובע, מר אליהו שכטר, א.ש. אלומיניום, עוסק בייצור של תריסים וחלונות, ואילו עבודת התובע הייתה בתחום הגרפיקה. אין כל קשר בין העיסוקים השונים.

התובע הוא זה שהתקשר עם חברת אורדע לצורך "הספקת שירותים" – שירותים שהיו בעצם עבודת התובע, וסוכם שחברת אורדע תשלם כ-14,000 ₪ לחודש נגד חשבונית מס שיפיק אחיו של התובע, מר אליהו שכטר מטעם העסק שלו, א.ש. אלומיניום.

א.ש. אלומיניום או אליהו שכטר לא סיפקו לחברת אורדע דבר פרט לעבודת התובע. התובע הוא גרפיקאי מנוסה שנתן במסגרת עבודתו שירותי ייעוץ – גם אם לא היה מסוגל לבצע כל עבודה עקב נכותו. בתלושי השכר שהונפקו על ידי א.ש. אלומיניום לתובע הופיע סך של 1,600 ₪ כשכר חודשי, סכום אשר לא מנע מן התובע לקבל קצבת נכות.

כאשר התובע ביקש להגדיל את ההטבות שהוא קיבל במסגרת הסכם הניידות, שכרו הועלה לסך של 2,300 ₪, ללא הסבר לגבי העילה ו/או סכום העלאה.

התובע או אחיו לא סיפקו הסבר מניח את הדעת ביחס לפער בין השכר עבור שירותים שהתקבלו מחברת אורדע ובין השכר ששולם לתובע בפועל. כמו-כן, לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת כיצד שכר זה תאם בדיוק את הסכום שיאפשר לתובע קבלת גמלת נכות ולאחר מכן השכר אף הותאם לצורך קבלת תוספת לגמלת ניידות. הגמישות הנטענת בשעות העבודה נוכח המגבלות הפיזיות של התובע לא מהווה הסדר מספק עת חברת אורדע שילמה עבור השירותים סכום מכובד, שעולה באופן מהותי על השכר הנטען על ידי התובע.

אנו סבורים כי הדין עם הנתבע עת קבע כי מדובר בהתקשרות פיקטיבית וכך גם הסכום הנקוב בגין שכר עבודה, שלא היה קשור לכישוריו או למהות העבודה של התובע אלא לקבלת זכויות מקסימאליות מהנתבע.

1. לסיכום

נוכח האמור לעיל, אנו קובעים כי החלטת המוסד לביטוח לאומי אשר שללה את הזכאות של התובע לקצבת נכות בגין התקופה הרלוונטית היא סבירה וכדין.

התביעה הנוכחית לא הוגשה נגד החוב שנוצר על ידי הנתבע ובעניין זה זכאי התובע לפנות לוועדה לבחינת חובות בנתבע. על הנתבע והוועדה להתחשב במצבו הרפואי של התובע, הסובל מבעיות רפואיות המקנות לו זכאות לקצבת נכות מזה שנים רבות, וכך גם בתקופת ההתיישנות.

14. בהתאם לאמור לעיל, התביעה נדחית.

כמקובל בהליכים של ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות.

15. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום, י"ח אדר ב' תשפ"ב, (21 מרץ 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.