בפני תביעה כספית בסך 6,840 ₪ בגין נזקי רכוש (פח).

הרקע ותמצית טענות הצדדים

1. בין הצדדים מחלוקת בשאלת האחריות לנזקים לרכב התובעת בעקבות תאונת דרכים מיום 19.7.2016, בין רכב התובעת בו נהג מר אהרון פרידמן (להלן: "מר פרידמן") לבין רכבו של מר מימון חיים (להלן: "מר מימון"), המבוטח על ידי הנתבעת.
2. לטענת התובעת, במהלך נסיעה בכביש איילון לכיוון צפון, פגע רכב הנתבעת בחלקו הימני קדמי של רכבה.

לטענת הנתבעת רכבה לא היה מעורב בתאונה והיא מכחישה כל קשר לנזק הנטען על ידי התובעת.

1. מטעם הנתבעת הוגש נ/1 דו"ח תיקונים של הרכב וחשבוניות תיקון, נ/2 דו"ח מאיתורן של תנועת הרכב במועד התאונה, נ/3 תמונות של טיב הפגיעה ברכב התובעת.

דיון והכרעה

1. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, שמעתי את העדויות וטיעוני הצדדים בפניי, הגעתי למסקנה, כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה, בשים לב לרמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי, לשכנע כי יש להעדיף את גרסת הנהג מטעמה ועל כן האחריות לקרות התאונה מוטלת על הנתבעת.
2. נתתי אמון בגרסתו של מר פרידמן אשר מצאתי לה תמיכה בחומר הראיות שבפני.

בטופס ההודעה מסר העד, כי רכב הנתבעת סטה לנתיב נסיעתו, פגע ברכבו והמשיך בנסיעה מהירה ולא עלה בידי העד להשיגו ולקבל ממנו את פרטיו. העד רשם את פרטי הרכב בתום הנסיעה.

על טענה זו חזר אף בפני אך הודה, כי הוא משער שרכב הנתבעת התקרב לרכבו מאחר ונוצר לפניו מרווח פנוי (עמ' 1 שורות 17-18). בחקירתו הנגדית הודה בכנות, כי הרכב בו נהג היה מעורב בתאונות קודמות ועמד על כך, כי ראה את רכב הנתבעת פוגע ברכבו.

1. בחוות דעת השמאי אשר צורפה לכתב התביעה, נקבע כי הפגיעה ברכב התובעת הוא בחלק הקדמי ימני, דבר המתיישב עם גרסתו של מר פרידמן, כי הפגיעה ברכבו היתה כתוצאה מסטיה לנתיב נסיעתו.
2. מר פרידמן מסר, כי רכבו היה מעורב בתאונות נוספות אך כאמור, התובעת אינה מבקשת פיצוי, אלא בשיעור הנזק שנגרם בחלקו הימני קדמי של הרכב.

1. גרסתו של מר מימון היתה הכחשה גורפת של קרות התאונה.

מהמסמכים שהוגשו על ידי הנתבעת, ניתן לראות, כי רכב הנתבעת נסעה באילון צפון בזמן קרות התאונה. ביום 24.7.16 עבר הרכב טיפול והכנה למבחן שנתי, אך לא צורפה החשבונית לגבי טיב הטיפול והתיקונים שנערכו ברכב, כדוגמת החלפת פנס אחורי.

1. לא מצאתי ליתן משקל לטענת הנתבעת, כי רכבו של מר מימון הוא בצבע לבן ולו היה מעורב בתאונה עם רכב התובעת היה ניתן לראות סימנים של צבע בהיר על רכב התובעת, זאת בשים לב לכך שלא תמיד מותירה התאונה סימני צבע ובמקרה שבפניי הפגיעה היא באזור הפנס הקדמי ולכן ספק אם פגיעה כזו תותיר סימני צבע.
2. הוכח, כי רכב הנתבעת היה במקום ובזמן בו התרחשה התאונה נשוא תיק זה, ומשקיבלתי גרסתו של מר פרידמן, אני קובעת, כי עלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה.
3. ראש הנזק של ימי השבתה בסך 300 ₪ לא הוכח ועל כן לא תפוצה התובעת בגין רכיב זה.
4. לאור כל האמור לעיל אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 6,540 ₪ (הנזק, שכ"ט שמאי וירידת הערך), בתוספת אגרה בסך 374 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 1,800 ₪ וזאת תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישא התשלום הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית משפט המחוזי מרכז – לוד.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ה תמוז תשע"ח, 08 יולי 2018, בהעדר הצדדים.