בקשה לאישור תובענה ייצוגית על-פי הוראות חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" ו-"בקשת האישור"), שעניינה בטענה כי המשיבות שווקו ביצים שסומנו בגודל L או XL בעוד שבפועל משקלן היה נמוך יותר, היה צריך לסמנם בגודל קטן יותר ולקבוע את מחירם בהתאם.

רקע וטענות הצדדים בתמצית

1. חוק המועצה לענף הלול (יצור ושיווק) תשכ"ד – 1963 (להלן: "חוק המועצה לענף הלול") עוסק בהסדרת ענף הלול, ומכוחו הוקמה המועצה לענף הלול (להלן: "המועצה"). בהתאם לסעיף 3 לחוק המועצה לענף הלול תפקידי המועצה כוללים, בין היתר, תכנון היקף גידול העופות להטלה; הסדרת הייצור של חומר רביה ושיווקו בארץ ובחו"ל; הקמת מחסני מיון ואריזה לביצים; מתן שירותים בכל הנוגע לעופות ולתוצרת הלול; פיקוח על תהליכי הטיפול בעופות ובתוצרת הלול וכיוב'. בהתאם לחוק המועצה הותקנו על ידי המועצה בשיתוף עם שר החקלאות ומנכ"ל משרד החקלאות תקנות שעניינן ביצור ושיווק בין השאר של ביצי מאכל.

תקנה 16 לתקנות המועצה לענף הלול (הסדרת ייצור, מיון ושיווק), תשכ"ח - 1968 (להלן: "תקנות הסדרת ייצור, מיון ושיווק") קובעת כי ביצה תסווג בהתאם למשקלה, וזו לשונה:

"ביצה תסווג לפי משקלה באחד הסוגים האלה:

(1) ענק (XL) – למשקל 73 גרם ויותר;

(2) גדול (L) – למשקל 63 גרם ויותר אך פחות מ-73 גרם;

(3) בינוני (M) – למשקל 53 גרם ויותר אך פחות מ-63 גרם;

(4) קטן (S) – למשקל מתחת ל-53 גרם".

1. בבקשת האישור נטען, כי המשיבות שכל אחת מהן הינה קבלן מורשה לשיווק ביצי מאכל, מתוקף הסמכה מטעם מועצת הלול, שווקו ביצים שחלקן סומנו בגודל L או XL בעוד שבפועל משקלן היה נמוך יותר בעת רכישתן על ידי הצרכן. למשל ביצה שסווגה ושווקה בגודל L (טווח משקל 63-73 גרם) שקלה בעת הרכישה על ידי הצרכן פחות מ-63 גרם ומתאימה לסיווג כביצה בגודל בינוני (M).
2. בקשת האישור נסמכת על "דו"ח שקילת ביצים" מיום 7.8.2017 מטעמה של המבקשת שבוצע ונערך על ידי רו"ח תומר גוטליב (להלן גם: "מסמך השקילה"), המפרט תוצאות שהתקבלו בשקילה של כ-690 ביצים שסומנו בגודל L ו-XL. מסמך השקילה מציין אך את ביצים שמשקלן היה פחות מהמשקל לפי סיווג הגודל שנחתם על הביצה. המבקשת העריכה כי שיעור הביצים שסומנו שלא לפי גודלן האמתי הוא כ-20% (סעיף 102.3 לבקשת האישור).
3. בקשת האישור מפרטת את עילות התביעה: הפרת כללי ייצור, מיון ושיווק ביצים לתקנות המועצה לענף הלול (הסדרת ייצור, מיון ושיווק), תשכ"ח-1968; הפרת הוראות סעיפים 15(א), 15(ז) ו-16 לתקנות המועצה לענף הלול (הסדרת ייצור, מיון ושיווק), תשכ"ח-1968; הפרת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים התשנ"ו-1996; הפרת צווי פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לביצי מאכל) 2008-2017; הטעיה לפי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; הפרת חובת הגילוי לפי סעיף 4 לחוק הגנת הצרכן; עוולת התרמית לפי סעיף 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"); עוולת הרשלנות, לפי סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין; עשיית עושר ולא במשפט לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979; הפרת צו הגנת הצרכן (סימון טובין) התשמ"ג-1983; עוולת הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין הנובעת מההפרות הנטענות של החוקים המצוינים לעיל.
4. הקבוצה הוגדרה בבקשת האישור:

"הקבוצה המיוצגת המוצעת תכלול כל אדם אשר רכש ו/או צרך את המוצרים של המשיבות (להלן: "הקבוצה המיוצגת המוצעת") תוך הטעייתו והטעיית חברי הקבוצה לרכוש את המוצרים הארוזים באריזות המסומנות כמכילות ביצים בגודל L ו/או את המוצרים הארוזים באריזות המסומנות כמכילות ביצים בגודל XL. כאשר אותן אריזות הכילו ביצים שמוינו, סומנו, הוחתמו נארזו, שווקו ונמכרו כגודל L או כגודל XL למרות שמשקלן היה נמוך מהמשקל המינימלי המותר בקבוצת הגודל בה, מוינו, סומנו, הוחתמו, נארזו, שווקו ונמכרו ולמעשה היו בגודל M ו L בהתאמה, זאת תוך הפרת הוראות חקוקות בניהן: כללי ייצור, מיון ושיווק ביצים לתקנות המועצה לענף הלול (הסדרת ייצור, מיון ושיווק), תשכ"ח-1968 החתמת ביצים כללים תשנ"ד-1993, צווי פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לביצי מאכל) 2008-2017 כמפורט בבקשה זו ואשר שווקו ונמכרו ע"י המשיבות במישרין או באמצעות אחרים תחת סימון הגודל המפורט לעיל".

1. המשיבות טוענות כי המחוקק קבע כי יש לסווג את הביצים על פי משקלן בעת מיונן שקילתן וסימונן, ואין דרישה כי משקלן של הביצים יישאר זהה לפרק זמן ארוך לאחר מיונן. נטען כי בשל המבנה הפיזיולוגי של הביצה קיימת תופעה של נידוף מים, אשר עלול לגרום לאיבוד ממשקל הביצה לאורך הזמן, בקצב המושפע מגורמים רבים, לרבות טמפרטורה ולחות שאין למשיבות כל שליטה עליהן (להלן: "תופעת הנידוף"). נטען כי הפחתת משקל הביצה ככל שקיימת נובעת כתוצאה מנידוף מים, ומים בלבד, אולם הערכים התזונתיים בביצה נשארים זהים. לא נערך תיעוד של משקל הביצים בעת רכישתן, וכן לא נערך תיעוד של האופן בו נשמרו הביצים מרגע רכישתן ועד מועד שקילתן על ידי מי מטעם המבקשת.
2. עוד טוענות המשיבות כי מסמך השקילה, לא הוגש כחוות דעת מומחה ואינו נתמך בתצהיר כדין ועל כן אינו קביל, ולחילופין מדובר במסמך רצוף פגמים שאין ליתן לו משקל ראייתי.
3. המשיבות מציינות כי מכונות המיון והשקילה אשר בשימושן תקינות, ועל המבקשת היה להוכיח כי הפערים במשקל נובעים מהליך השקילה במהלך המיון ולא למשל מתופעת הנידוף. בצד זה נטען, כי אין להן כל אינטרס לסווג את הביצים בסיווג שגוי שכן הן אינן מרוויחות או מתעשרות מכך. לטענתן, הן משלמות למגדלי הביצים בהתאם לגודל הביצה במועד המיון ומקבלות את התשלום מהקמעונאים לפי גודל הביצה, כפי שסווגה במועד המיון, כאשר הרווח שלהן מביצים בגודל L וXL הוא זהה.
4. המשיבה 3 מוסיפה וטוענת, כי בכל מקרה עומדת לה הגנת סעיף 6 לפקודת הנזיקין, הואיל ופעלה מתוך אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשאה חוקית כי סיווג הביצים צריך שיעשה לפי משקלן ביום המיון.
5. בתשובתה לתגובת המשיבות טוענת המבקשת, כי אם תופעת הנידוף הייתה ידועה למשיבות מחובתן היה לגלות זאת לצרכנים בהתאם לתקן ישראלי 1145 (להלן: "תקן 1145") על פיו, על המשיבות לציין על תבניות הביצים את שיעור הפחתת משקלן המשוער של הביצים. כן נטען שמכונות המיון של המשיבות אינן מכוילות ואינן מסווגות כדבעי את הביצים בהתאם למשקלן. המשיבות מתנגדות לשתי טענות אלו המהוות לטענתן הרחבת חזית שזכרן לא בא בבקשת האישור (בפרוטוקול מיום 22.1.2019).

דיון

1. על-פי סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות, תובענה ייצוגית תוגש כמפורט בתוספת השנייה לחוק. במקרה דנן פרט 1 הוא הרלוונטי לענייננו. יש לבחון כן האם קיימת אפשרות סבירה שהתובענה שאישורה כייצוגית מתבקש תוכרע לטובת חברי הקבוצה.
2. מבקשת האישור עולה, כי במהלך החודשים יוני עד אוגוסט 2017, רכשה המבקשת במקומות שונים ובמועדים שונים 58 תבניות בנות 12 ביצים כל אחת (סעיפים 23-80 לבקשת האישור). ב"כ המבקשת שהינו גם בן זוגה, הוא שלקח את התבניות מביתם והביאם לצורך שקילה למשרד רו"ח גוטליב בחמישה מועדים שונים: 20.6.17, 28.6.17, 4.7.17, 24.7.17 ו 6.8.17. התהליך השקילה, צולמה בשלב ראשון אריזת הביצים בצירוף חשבונית הרכישה; בשלב השני נבדקו הביצים. ביצים סדוקות או שבורות לא נשקלו; בשלב השלישי הופעלו המאזניים ואופסו. הובהר כי בחלק מהשקילות הונח "פקק" על משטח השקילה, ולצורך איזון המאזנים וניכוי משקל הפקק לחצו על מקש TARE. הביצה הונחה על הפקק והתקבל משקלה נטו ללא הפקק. בשלב הרביעי נשקלו הביצים בכל אריזה בנפרד, וביצים ששקלו פחות ממשקל המינימום נרשמו בטבלת השקילה שצורפה לדו"ח. נכתב כי השקילות בוצעו במאזנים ברמת דיוק של 0.01 גרם, שעברו כיול במעבדת חברת ניוטק איילון ביום 11.6.2017, וזאת לפי דו"ח כיול מס' 17-281.
3. ד"ר אלכס לפק, מומחה למטרולוגיה (תורת המדידה) מטעם המשיבות, הצביע על כשלים שנפלו בהליך השקילה שבוצע מטעם המבקשת. השקילה בוצעו על ידי רואה חשבון שאינו מומחה בתחום זה, במאזניים ביתיים שאינם מותרים לשימוש מקצועי. המאזנים נבדקו בטרם השקילות בחברת ניוטק אילון, אולם לדברי המומחה, היא אינה מעבדה מוסמכת על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, אלא יבואנית מאזניים, מה גם שהתעודה שהפיקה אינה תעודת כיול. המאזניים סופקו על ידי עו"ד כהנא נשמרו בביתו והובאו על ידו בכל אחד מהמועדים בהם בוצעה השקילה. רו"ח גוטליב אישר בחקירתו, כי המאזניים נבדקו רק פעם אחת לפני תחילה השקילות, ובתקופת בת חודש וחצי במהלכה בוצעו בדיקות המשקל, המאזניים נעו ונדו ברכבו של ב"כ המבקשת, ולא נשארו במשרדו (עמ' 167). המומחה ד"ר לפק ציין בחוות דעתו המשלימה כי "ממילא, רואה החשבון אינו מציין בדו"ח שלו שבדיקת המאזניים נעשתה במשרדו. מעבדות מוסמכות נוהגות לערוך בדיקות למאזניים במקום בו נמצאים המאזניים ונוהגות לציין בדו"ח הבדיקה היכן בוצעה בדיקת המאזנים (עניין שלא פורט בדו"ח של ניוטק איילון). ככל שהבדיקה לא נערכה במקום בו נמצאים המאזניים, הרי שאף אם בבדיקה המאזניים היו מכוילות (ודו"ח בדיקת המאזניים של ניוטק איילון איננו דו"ח כיול) מרגע שהמאזניים הועברו ממקום למקום, אי אפשר לדעת האם הם נותרו בדיוקם המקורי, ואף אם הייתה להם תעודת כיול (וכאמור לא כך הוא) היא היתה חסרת משמעות לאחר העברה כאמור". חוות דעת זו לא נסתרה.
4. עוד ציין ד"ר לפק בחוות דעתו, כי בדו"ח שקילה יש לפרט מהם תנאי הסביבה בזמן השקילה כדי לזהות השפעות אפשריות כגון טמפרטורה, רוח (ממזגן או חלון פתוח). ד"ר לפק הפנה לעובדה שמהתמונות שצורפו למסמך השקילה נראה שהמאזנים הונחו על משטח בצבע אדום, באופן שיכול היה לפגוע בשקילה ובאמינותה. לדבריו, משטח בלתי יציב או הוספת פקק עלולים להשפיע על תוצאות השקילה.
5. ד"ר לפק עמד בחוות דעתו על כך, שכל הגורמים המעורבים בבדיקות על כל שלביהן, לרבות רכישת המוצרים, הליך הדיגום והשינוע, צריכים לעמוד בסטנדרט מקצועי. במסמך השקילה אין תיעוד כיצד, היכן ובאיזו טמפרטורה ותנאי לחות נשמרו הביצים מעת רכישתן ועד שקילתן. מחומר הראיות עלה שהליך הדיגום, השינוע והשקילה לא בוצעו כדבעי. המבקשת רכשה את הביצים בחודשי הקיץ, ועל פי עדותה, חלקם הובאו ישירות לביתה ונשמרו במקרר וחלקם היו עמה לאחר הרכישה בעת שנסעה וקיימה סבב פגישות מחוץ למשרד, פגישות שארכו בין 40 דקות לשעה ורבע. לטענתה, בעת הפגישה, הביצים הונחו בצידנית במכוניתה ולפעמים נלקחו עמה לפגישה והונחו במקרר שנמצא במקום. בהמשך, לצורך השקילה, לקח ב"כ המבקשת את תבניות הביצים מהבית ללא צידנית והביאם לרו"ח גוטליב לשם שקילתם. לא הוברר היכן היו, למשך כמה זמן ובאילו תנאים, מעת לקיחת התבנית מהמקרר הביתי ועד שהגיעו למשרד רו"ח גוטליב.
6. רואה החשבון גוטליב שאישר כי אינו מומחה בתחום המטרולוגיה (עדותו בעמ' 152 שורות 3-7) וב"כ המבקשת אישר שאין מדובר בחוות דעת מומחה (עמ' 155 ש' 12). רו"ח גוטליב סבור כי יש לראות במסמך השקילה תצהיר ולא חוות דעת (עמ' 180 שורות 7-18) אלא שהמסמך גם אינו חתום ומאושר כדין כתצהיר בהתאם לסעיף 15 לפקודת הראיות.

דומה כי אין צורך לקבוע מסמרות בסוגית קבילות ומשקל המסמך, אמנם בתהליך שקילת הביצים נפלו פגמים לא מעטים, אך גם המשיבות אינן חולקות על כך שמשקל חלק מהביצים פוחת בשל תופעת הנידוף.

1. ד"ר אברהם רמי לם, רופא וטרינר מומחה בבריאות הציבור בעל ניסיון של כ 30 שנה כאחראי לאיכות ביצי מאכל, שימש כ 15 שנה כאחראי לתחנות מיון לביצי מאכל במסגרת השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, הגיש חוות דעת מומחה מטעם המשיבות (נספח 1 לתגובת גליקסמן), התומכת בטענתן, על פיה, ממועד מיון הביצים ועד למועד צריכתן, עלולות הביצים לאבד ממשקלן בשל תופעת נידוף המים על ידי אידוי. המומחה לם ציין בחוות דעתו כי כל מזון טרי המכיל אחוז גבוה של מים (פירות, ירקות, בשר בקר, עוף, ביצים וכו') מאבד ממשקלו לאורך זמן כתוצאה מאידוי המים. על פי חוות דעתו, מבנה קליפת הביצה נועד לאפשר התפתחות אפרוח בביצה, מכניס חמצן ופולט פחמן דו חמצני, באמצעות מספר גבוה של נקבוביות זעירות אשר מאפשרות התאיידות של מים מתוכה החוצה. המומחה מציין כי ביצת המאכל בנויה באופן זהה לביצה המיועדת לרבייה כשהקליפה ומרכיביה הפנימיים זהים, והיא מכילה כ 74% מים, כאשר החלבון מכיל כ 88% מים ממשקלו והחלמון מכיל כ 48% מים ממשקלו. לפי חוות דעתו לאחר הטלתה מתחילה הביצה לאבד מים, משקלה פוחת, תלוי בהשפעת טמפרטורת הסביבה, לחות יחסית, וזמן שחלף ממועד ההטלה. ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר, לחות האוויר היחסית נמוכה יותר והזמן שחלף ארוך יותר, כך ירידת המשקל תהא ניכרת יותר.
2. ד"ר לם סקר בחוות דעתו מספר מחקרים מהם עולה, כי ביצים מאבדות ממשקלן, בשיעור בלתי קבוע המושפע ממשתנים שונים, ועל כן מועד המיון הוא המועד היחידי בו ניתן לבצע את סיווג גודל הביצה. למשל, במחקר "Effects of storage conditions on egg quality" מאת Michael Grashorn (נספח 6 לחוות דעתו), נראית ירידה ניכרת במשקל הביצים שהוחזקו בטמפרטורה של 20 עד 22 מעלות צלזיוס (כגרם לאחר שבוע (כ 1.5%), וכ-2 גרם אחרי שבועיים (כ 3.1%)), בהשוואה לביצים שהוחזקו בטמפרטורה של 15 וב 6 מעלות צלזיוס שהירידה שלהן במשקך הייתה מתונה יותר. ירידה דומה ופערים זהים נראו בכל המחקרים שצורפו לחוות דעתו (נספחים 2, 3, 4, 7 לחוות דעתו) .

בסיכום חוות דעתו ציין המומחה, כי ניתן להסיק שביצים הנרכשות בחנויות 7 ימים מתאריך מיונן, יפסידו באופן טבעי לפחות כ 1.5% ממשקלן או גרם אחד לביצה שמשקלה 65 גרם. כעבור 14 יום ממיונן יפחת משקלם באופן טבעי ב 3.1% או כ 2 גרם, לפחות וכך הלאה. הפסד המשקל יהיה גבוה יותר ככל שהביצים שהו בטמפרטורה גבוהה מ 20 מעלות צלזיוס. בחקירתו העיד המומחה לם, כי אם ביצה תהיה במשך שנה בטמפרטורת החדר, ולא חדרו פנימה חיידקים, היא תתייבש לגמרי, החומר היבש יישאר, והמים הרבים שבביצה יתאיידו (עמ' 280).

ד"ר לם מציין כי מעיון במסמך השקילה עולה, כי רוב הביצים נשקלו בחלוף ימים רבים ממועד המיון. על פי חוות דעתו, "איבוד המשקל של הביצים המובא בבקשת האישור איננו חורג מגדר הסביר, ולא יכול ללמד על סיווג שגוי של הביצים בעת שקילתן" (סעיף 12 לחוות הדעת). עוד ציין המומחה כי הדברים נכונים בוודאי בהתחשב בכך ששקילות הביצים בוצעו במהלך חודשי הקיץ, ולא ברור באילו התנאים נשמרו הביצים. אם לא נשמרו בקירור, או נשמרו ברכב, די בכך בכדי להגדיל באופן משמעותי את הנידוף.

1. בהתאם לתקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל), תשנ"ה-1994 ותקנות הסדרת ייצור, מיון ושיווק, התאריך האחרון המותר לשיווק מודפס על גבי הביצה הוא 16 יום לאחר המיון וניתן לצרוך את הביצים תוך חודש נוסף, כך שממועד המיון והשקילה ועד למועד צריכת הביצה עשויים לחלוף עד 46 ימים ובתקופה זו הביצים עלולים לאבד ממשקלן. לדעת המומחה לם, אין למשווקים דרך לדעת מה יהיה משקל הביצה במועד מאוחר יותר ממועד המיון והסיווג וכן העיד כי בסך הכול התאיידו מהביצים מים ו"כל חומרי התזונה נשארים בפנים ולא נגרע מהם דבר. הביצה יורדת במשקלה כי יצאו מים, בלבד... לא וויטמינים, לא פרוטאינים, לא שום דבר, לא ברזל, לא אבץ, שום דבר. מים" (עמ' 288).
2. תקנה 15 לתקנות הסדרת ייצור, מיון ושיווק עוסקת באופן החתמת הביצים:

"א) לא יוציא קבלן מורשה מתחנת מיון ביצים, אלא אם כן כל ביצה ואריזה קמעונאית של ביצים מוחתמת בחותמת שאינה ניתנת למחיקה, הכוללת באותיות ברורות את שמו של הקבלן המורשה או את הסימן המסחרי שלו הרשום כדין ואת סוג הביצה בהתאם לסעיף 16, כשהביצים ארוזות באריזה קמעונאית מסוג שאישר המנהל ועליה מוטבע תאריך מיונן של הביצים הארוזות בה.

(ב) קבלן מורשה לא יחזיק בתחנת המיון שלו ביצי מאכל מוחתמות אלא אם החותמת שעל כל ביצה היא כאמור בסעיף קטן (א).

(ג) מחלק או קמעונאי לא יחזיק ולא יוציא מחזקתו ביצי מאכל אלא אם הוחתמה כל ביצה בהתאם להוראות סעיף קטן (א).

(ד) החתמת ביצי מאכל לפי סעיף זה תיעשה במכונה העומדת לרשות הקבלן המורשה כאמור בסעיף 14ב, בעת ובעונה אחת עם סיווג הביצים לפי סעיף 16, וקבלן מורשה לא יחתים ביצי מאכל בדרך אחרת.

(ה) לא יחזיק אדם ביצה שאינה מוחתמת כאמור בסעיף קטן (א) פרט –

(1) למגדל במשקו;

(2) לקבלן מורשה במחסנו;

(3) לביצים המובלות או המועברות ממקום למקום בליווי תעודת משלוח על פי פרק ה'.

ו) לא יחתים אדם ביצי מאכל ולא יסווג אדם ביצי מאכל אלא אם הוא עושה כן מטעמו של קבלן מורשה לשיווק ביצי מאכל באופן המפורט בסעיף קטן (ד) ובבנין כאמור בסעיף 4(5)(א)(1).

(ז) לא יחזיק אדם ביצה מוחתמת שסיווגה אינו בהתאם להוראות סעיף 16".

מתקנות אלו עולה, כי הביצים מסווגות בתחנת המיון ל 4 גדלים בהתאם למשקלן, וסימון הביצים מבוצע על פי הסיווג המתאים. על פי הדין התאריך האחרון לשיווק, המסומן על גבי הביצים, לא יעלה על 16 ימים מיום המיון, והן טובות לשימוש חודש לאחר התאריך האחרון לשיווק ובלבד שאוחסנו במקרר (ראו תקנה 7 לתקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל), תשנ"ה – 1994). על פי התקנות, סיווג הביצים לפי משקל יעשה בעת ובעונה אחת עם החתמתן בתחנת המיון. המשקל לפיכך נקבע במועד המיון. תקנות 15(ה) ו (ו) לתקנות הסדרת ייצור מיון ושיווק, אוסרות על כל אדם להחזיק ביצים שאינן מוחתמות, למעט חריגים המפורטים, וקובעות כי ההחתמה צריכה להיעשות כמפורט בתקנה 15(ד) היינו בעת המיון.

1. המומחה לם, מציין בחוות דעתו (סעיף 9), כי התופעה של אבדן משקל בביצים כתוצאה מהתנדפות מים ידועה לגורמים הרלוונטים בתחום, לרבות לגורמים הרגולטורים האחראים על הענף, והם לא מצאו לנכון לקבוע הוראות מיוחדות בעניין, למעט תקנה 38 לתקנות הייצור, מיון ושיווק, אשר קובעת קובעת לגבי חודשי הקיץ, כי "בחדשים אפריל עד אוקטובר רשאית המועצה לדרוש מקבלן מורשה כי ביצי המאכל המוזמנות יהיו במשקל העולה בגרם אחד על המשקל התואם את סוגן על פי סעיף 16". המומחה ציין כי המועצה לא הפעילה סמכותה מכוח תקנה זו, יחד עם זאת הדעת נותנת כי סמכות זו ניתנה בידי המועצה בשל מודעות לתהליך נידוף המים.
2. בהקשר זה יצויין גם, כי במסמך המועצה לענף הלול (מוצג ת/1), נרשם, כי על פי הנחיות משרד החקלאות והמועצה לענף הלול "בבית, יש להכניס את הביצים מיידית למקרר. מומלץ להשאיר את הביצים באריזתן המקורית על מדף בתוך המקרר ולא בדלת המקרר. האריזה המקורית מגינה על הביצים מפני התייבשות וחדירת ריחות זרים" עוד נכתב באתר המרשתת של משרד החקלאות כי "עדיף לאחסן את הביצים במקרר בתוך אריזתן המקורית מאשר, למשל, במתקן הביצים שבדלת המקרר. האריזה מגינה על הביצים מפני אובדן נוזלים או ספיחת ריחות זרים והתייבשות. במקררים, שברובם FROST NO, שוררת אוירה יבשה מאוד, על כן המוצרים הנמצאים מחוץ לאריזתם מתייבשים ומתיישנים". פרסום זה מלמד כי המועצה לענף הלול מודעת לתופעת הנידוף ומציעה דרכים למזער אותה.

המומחה לם אישר את הדברים (עמ' 284) והוסיף כי "הביצים שנמצאות בדלת המקרר, זה מקום רע מאוד, משני טעמים, כשפותחים את המקרר...על הביצה נוצרת שכבת מים שבאה מהאוויר. השכבה הזאת מחדירה חיידקים פנימה אל תוך הביצה, דרך החרירים האלה שמנדפים 2CO מהביצה ומכניסים חמצן, ובמקררים המודרניים, כפי שכתוב כאן, הם No Frost ...רמת הרטיבות בתוך המקרר היא נמוכה ביותר, ולכן ביצים אמורות, במקרר, ה- No Frost, להתייבש מאוד. ולכן, אומר מי שאומר נכון מאוד, עדיף להשאיר את הביצים באריזה המקורית, שזאת הגנה מסוימת".

1. חוות דעת המומחה לם לפיה קיימת תופעת נידוף, לא נסתרה על ידי המבקשת, שלא הגישה חוות דעת מטעמה. המומחה לם מצא את ההפחתה במשקל כפי שמתועד במסמך השקילה, איננו חורג מגדר הסביר, ולא יכול ללמד על סיווג שגוי של ביצים בעת המיון. המבקשת לא סתרה חוות דעת זו ולא הוכיחה כי משקל הביצים לא תאם את סימונם ביום ההחתמה.
2. אשר לתהליך המיון, כל אחת מהמשיבות טוענת כי היא מבצעת הליך מיון מקצועי של הביצים במכוני המיון במכונות מיון החדישות ביותר הקיימות בעולם. .

המשיבה 1, תנובה, טענה כי לאחר שהביצים מתקבלות מהמגדלים הן מועברות למכונות מיון מתקדמות אוטומטיות, ללא התערבות יד אדם. לאחר הליך המיון, הביצים התקינות עוברות תהליך שקילה בעזרת 12 מאזניים סטטיים ומשקל דינמי ואז נקבע גם סיווגן לפי גודלן. בנוסף, אחת לשעה מתבצעת בקרת איכות לתבנית רנדומלית, במסגרתה נשקלות הביצים שבתבנית במשקל מכויל שאינו קשור למכונת המיון (ראו סעיף 14(ה) לתצהירו של מר תמיר גל, מנהל תחום הביצים בתנובה). מר גל העיד כי "אין תעודות כיול למכונות המיון, יש תעודת כיול למשקל שבודק את התוצאה בשביל לוודא שהיא אכן נכונה, הכל דיגיטלי... מכונות המיון יש להם מערכת מחשב ששולטת בהן ואנחנו מזינים עפ"י תקנות מועצת הלול את המשקל המבוקש וזה חד ערכי" (עמ' 238, ש' 11-23). מר גל העיד כי מתקיימת בדיקה של איכות השקילה מטעם הרגולטור, מועצת הלול (עמ' 290, 291 ועמ' 298 ש' 1-5).

1. המשיבה 2, גליקסמן, פירטה כי במסגרת תהליך מיון, הביצים ממוינות, נשקלות, מסומנות, מוחתמות ונארזות בהתאם לדרישות החוק, באופן אוטומטי ובאמצעות מכונה אחת שמבצעת את כל הפעולות (סעיפים 13-14 לתצהיר יוסף גליקסמן). גליקסמן הצהיר כי המשיבה 2 עורכת ביקורת באמצעות מדגם אותו היא מבצעת אחת לשבוע וכן העיד כי מתבצעות גם בדיקות פתע על ידי משרד החקלאות שנציגיו לוקחים 100 ביצים מכול סוג ושוקלים אותן על מאזניים שלהם. גם נציג המשיבה 3 העיד על אודות ביקורות הפתע שנערכות (עמ' 298 לפרוטוקול; ראו גם עדותו בעמ' 290, 291).
2. המשיבה 3, לסר, טוענת כי מכונות המיון שלה תקינות, ולא הוכח אחרת. גם במכון המיון של לסר הביצים מסווגות ומוחתמות באופן אוטומטי וללא מעורבות יד אדם. מנכ"ל לסר העיד "הצורה שאנו מסווגים את הביצים ביום המיון, היא הצורה בינלאומית, שככה כל הביצים בכל העולם מסווגות...וככה בחר הרגולטור" (עמ' 299 שורות 2-5). מנכ"ל לסר הוסיף בעדותו (עמ' 298) כי לסר מחזיקה בציוד המתקדם והטוב ביותר הקיים בעולם וכי 90% מהביצים בעולם ממוינות במכונות אלה, וכן הבהיר כי לא ניתן לקחת מכונת ענק אלו לבדיקה (עמ' 290). לסר העיד כי עורכים ביקורות פנימיות, ולדבריו "המכונות מיון שלנו בעצם בזמן ההרצה שלהן במשך כל תחילת יום, עוברות כיול אוטומטי. אחת לשלושה חודשים אנחנו שולחים גם את האבן שמאזנת את כל המכונה, אבן השקילה, לבדיקה. ויש לנו בדיקות מדגמיות" (עמ' 289 ועמ' 290 לפרוטוקול). עוד הוסיף מנכ"ל לסר (עמ' 294 – 295) כי יש למכונה מערכת שמתריעה על סטיות. לסר הציגה (נספח 3 לתשובתה לבקשת האישור) ביקורת שנערכה לה על ידי מועצת הלול אשר קבעה בזמן אמת, כי סיווג הביצים שלסר מבצעת עומד בדרישות הדין.
3. אין לקבל את טענת המבקשת כי על המשיבות מוטל להוכיח את תקינות הליך השקילה במכוני המיון. המבקשת לא הוכיחה, אף לא לכאורה, כי קיים פגם בהליך השקילה והמיון המבוצע על ידי מי מהמשיבות, וכן הוכח כי קיימת תופעת נידוף הגורמת לביצה לאבד ממשקלה אך אין בה ללמד על שקילה שגויה של ביצים בעת המיון והסיווג.
4. לטענת המבקשת, בתשובתה לתגובת המשיבות לבקשת האישור, ככל שקיימת תופעת נידוף המפחיתה את משקל הביצה, הרי שמוטלת על המשיבות חובה לציין על אריזת המוצר את שיעור ההפחתה בהתאם לתקן 1145.
5. צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), תשנ"ט-1998 קובע כי "סימון מוצר מזון ארוז מראש יהיה כמפורט בתקן ישראלי ת"י 1145 – סימון מזון ארוז מראש". בתקן 1145, סעיף 7.4 נקבע: "מוצר, העלול לפחות במשקלו בתנאי מסחר או בתנאי שיווק רגילים בגלל החסנה או בגלל הצגה למכירה, תצוין התכולה הפחותה שיש לשערה". לפי סעיף 7.1 לתקן – "הסימון יכלול את התכולה הנקייה (נטו) של המזון שבאריזה, ביחידות משקל או ביחידות נפח".

המשיבות טוענות, כי מדובר בטענה שאין לה זכר בבקשת האישור ומהווה הרחבת חזית פסולה. אינני מקבלת את טענת המשיבות בעניין זה שהרי הן אלו שהעלו בתגובתם את תופעת הנידוף שלא ניתן היה לצפותה מראש, ועל כן הייתה רשאית המבקשת להשיב לתגובתם ולהפנות לתקן אשר רלוונטי לטעמה. יחד עם זאת מקובלת עלי טענת המשיבות לגופו של עניין.

1. המשיבות או מי מהן טוענות להיעדר תחולתו של תקן 1145 בענייננו, זאת נוכח האמור בסעיף 1 לתקן הקובע כי: "אם יש סתירה בין דרישות תקן זה לבין דרישות הסימון שבתקן מיוחד החל על מזון מסוים, או לבין דרישות הסימון שבתקן קבוצתי החל על קבוצת מזונות מסוימת, מחייבות הדרישות שבתקן המיוחד או שבתקן הקבוצתי". ואכן תקנות המועצה לענף הלול (הסדרת ייצור, מזון ושיווק), תשכ"ח-1968 קובעות הסדרים חד משמעיים ומדוייקים באשר לאופן מיון, סימון והחתמת הביצים (סעיפי 15-16) תוך התייחסות ספציפית לתופעת הנידוף בסעיף 38: "בחדשים אפריל עד אוקטובר רשאית המועצה לדרוש מקבלן מורשה כי ביצי המאכל המוזמנות יהיו במשקל העולה בגרם אחד על המשקל התואם את סוגן על פי סעיף 16." על יסוד האמור לא מצאתי שקיימת חובה נוספת מכח תקן 1145.
2. מכל האמור לעיל עולה, כי גם לטענת המבקשת, נמצאה הפחתת משקל, ב 20% בלבד מכלל הביצים שהועברו על ידיה לשקילה בחודשי הקיץ, שהן בגדר סביר על פי חוות דעת המומחה, ומדובר בהפחתת מים בלבד ללא פגיעה ברכיבים התזונתיים. המבקשת לא הוכיחה , אף לא לכאורה, כי המיון והחתמת הביצים בוצעה שלא כדין.

על יסוד כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי קיימת אפשרות סבירה להכרעת התובענה לטובת הקבוצה. העילות יבחנו לפיכך בקצרה.

עילת הפרת חובה חקוקה

1. עוולת הפרת חובה חקוקה הקבועה בסעיף 63 לפקודת הנזיקין דורשת את התקיימותם של חמישה תנאים מצטברים: (1) חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק; (2) החיקוק נועד לטובתו של הניזוק; (3) המזיק הפר את החובה המוטלת עליו; (4) ההפרה גרמה לניזוק נזק; (5) הנזק שנגרם הוא מסוג הנזק שאליו נתכוון החיקוק.

בקשת האישור אינה מפנה במדויק להפרה ספציפית של החיקוקים שצויינו בבקשת האישור. הבקשה כוללת רשימת חיקוקים ללא פירוט מספק.

גם לא הוכח נזק כלשהו מתופעת הנידוף. הוכח שמשקל הביצה ירד עקב נידוף מים ללא כל פגיעה בערכים התזונתיים (ד"ר לם עמ' 287-288).

1. סעיף 11(א) לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, תשנ"ו-1996 קובע:

"(1) לא ימכור אדם במהלך עסקו מצרך ולא יעשה במהלך עסקו שירות במחיר העולה על המחיר הקובע; נקבע למצרך או לשירות מחיר קובע שאינו מחיר מרבי, לא ימכור אדם במהלך עסקו את המצרך ולא יעשה אדם במהלך עסקו את השירות, אלא באותו מחיר;

(2) נקבע למצרך או לשירות רווח מרבי כאמור בסעיף 12(ב), לא ימכור אדם במהלך עסקו אותו מצרך או לא יעשה במהלך עסקו אותו שירות במחיר שיש בו למוכר או לעושה השירות יותר מהרווח שנקבע;..."

בהתאם לצו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לביצי מאכל) (תיקון), התשע"ו –2016, נכון למועד כתיבת סיכומי המבקשת, חלה חובה מוחלטת על המשיבות למכור ביצי מאכל באריזה קמעונאית של 12 ביצים, בפיקוח משרד החקלאות, בהתאם להגבלות הבאות:

ענק (XL) למשקל 73 גרם ויותר המחיר לצרכן (כולל מע"מ) הוא 12.55 ₪.

גדול (L) מעל 63 גרם ועד 73 גרם המחיר לצרכן (כולל מע"מ) הוא 11.45 ₪.

בינוני (M) מעל 53 גרם עד 63 גרם המחיר לצרכן (כולל מע"מ) הוא 10.55 ₪.

1. המבקשת טוענת כי הצרכנים שילמו עבור ביצים שסומנו בגודל L בעוד שמשקלם התאים לקבוצת הגודל M, כך גם ביחס לביצים שסומנו כ-XL ובפועל משקלן התאים לקבוצת הגודל L. נטען, כי המחיר שנגבה חורג מן המחיר המקסימלי שנקבע למוצר בפיקוח, ומשכך הצרכנים משלמים עבור הביצים מחיר גבוה מהמחיר המפוקח.

בחקירתה (עמ' 77) טענה המבקשת שגם אם קיימת תופעת הנידוף, "אין לזה שום קשר לתביעה. התביעה היא שהצרכן משלם על משהו לפי חוק פיקוח המחירים שכתוב בדיוק מה הביצה שאני אמורה לקבל באיזה משקל, יש לה מקסימום ומינימום והביצים האלה, לא רק שהן לא היו במקסימום, הן היו מתחת למינימום. אז אני חושבת שמגיע לי תמורה הולמת למה שאני משלמת עליו. זו דעתי" (עמ' 77 ש' 18-23).

אלא שהדין מורה, כי יש לסווג את הביצים לפי ערכי משקל מקסימום ומינימום במועד המיון, ולא בעת מועד הרכישה על ידי הצרכן וכך פעלו המשיבות. המאסדר היה מודע לתופעת הנידוף שהרי לפי תקנה 38 לתקנות הסדרת ייצור, מיון ושיווק, ניתן לדרוש בחודשי הקיץ כי ביצי המאכל יהיו במשקל העולה בגרם אחד על המשקל התואם את סוגן לפי תקנה 16. המבקשת לא הוכיחה כי בעת סיווג ביצי המאכל משקלן היה נמוך מסווגן.

המבקשת גם לא הוכיחה נזק, שכן הערך התזונתי של הביצה נותר כשהיה בהתאם לגודל המסומן.

עילת ההטעיה

1. המבקשת טוענת, כי המשיבות מפרות את הוראות חוק הגנת הצרכן ומטעות את הצרכן, בכך שמספר לא מבוטל של ביצים אינן מסומנות בגודלן האמיתי, ונמכרות במחיר מופקע.

סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן קובע:

"לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה [...]; בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה:

(1)הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות;

(2) המידה, המשקל, הצורה והמרכיבים של נכס;

(3) מועד ההספקה או מועד מתן השירות;

(4) השימוש שניתן לעשות בנכס או בשירות, התועלת שניתן להפיק מהם והסיכונים הכרוכים בהם.

...

(10)  החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו לייצור הנכס או למכירתו או למתן השירות;

(11) התאמתו של הנכס או השירות לתקן, למיפרט או לדגם;

[...]"

וסעיף 31(א) קובע:

"דין מעשה או מחדל בניגוד לפרקים ב', ג', ד' או ד'1 כדין עוולה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]".

שלושה הם יסודותיה של עילת ההטעיה לפי חוק הגנת הצרכן: הפרת איסור ההטעיה, נזק וקשר סיבתי בין ההפרה ובין הנזק.

על-פי לשונו של הסעיף, אין צורך להוכיח כי הצרכן הוטעה בפועל ודי אם הוא עלול היה לטעות. ברע"א 2837/98 ארד נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נד(1) 600, 607א-ב (2000) קבעה כבוד השופטת טובה שטרסברג-כהן:

"הטעיה היא הצהרה כוזבת. ההטעיה נוצרת כאשר קיים פער בין הדברים הנאמרים (או המוסתרים) לבין המציאות. הטעיה יכולה ללבוש שתי צורות: האחת, הטעיה במעשה על דרך של מצג שווא הכולל פרטים שאינם תואמים את המציאות; השנייה, הטעיה במחדל, קרי: אי-גילוי פרטים מקום שיש חובה לגלותם [...]. ודוק: אין דין עילת ההטעיה לפי דיני החוזים כדינו של איסור ההטעיה על-פי חוק הגנת הצרכן. בעוד שבדיני החוזים על-מנת שתתגבש עילת ההטעיה נדרש כי הצד הטוען להטעיה אכן טעה ובשל טעותו זו התקשר בחוזה [...], האיסור מכוח חוק הגנת הצרכן רחב יותר והוא חל על כל 'דבר... העלול להטעות צרכן' [...] גם אם הלה לא הוטעה בפועל [...]".

בענייננו המשיבות פעלו לפי דרישות החוק וסימנו את הביצים לפי משקלן בעת מיונן. אף אם היה נקבע כי המשיבות לא גילו שמשקל הביצים פוחת עם הזמן בשל התאיידות מים הרי שאין מדובר בעניין מהותי בעסקה.

סעיף 4(א) לחוק הגנת הצרכן קובע:

"(א)  עוסק חייב לגלות לצרכן –

(1)   כל פגם או איכות נחותה או תכונה אחרת הידועים לו, המפחיתים באופן משמעותי מערכו של הנכס;

(2)   כל תכונה בנכס המחייבת החזקה או שימוש בדרך מיוחדת כדי למנוע פגיעה למשתמש בו או לאדם אחר או לנכס תוך שימוש רגיל או טיפול רגיל;

(3)   כל פרט מהותי לגבי נכס שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;

          אולם תהא זו הגנה לעוסק אם הוכיח כי הפגם, האיכות או התכונה או הפרט המהותי בנכס היו ידועים לצרכן.".

סעיף זה קובע חובת גילוי לגבי כל תכונה המפחיתה באופן משמעותי מאיכותו או מערכו של המוצר. בענייננו, לפי חוות דעת המומחה, שלא נסתרה, התאיידו רק מים ולא הערכים התזונתיים של הביצה. מכאן שלא הוכחה הטעיה בעניין מהותי בעסקה (סעיף 2) וגם לא הוכח כי הופרה הוראת סעיף 4(א) לחוק הגנת הצרכן.

עילת עשיית עושר ולא במשפט

1. לעילת עשיית עושר ולא במשפט שלושה יסודות מצטברים: התעשרות, כלומר קבלת טובת הנאה; שלא כדין; על חשבון הזולת (רע"א 5768/94 א.ש.י.ר. יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד נב(4) 289, 335א (1998)). וזו לשון סעיף 1(א) לחוק עשיית עושר ולא במשפט:

"מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן – הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן – המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – לשלם לו את שוויה."

המבקשת טוענת כי המשיבות הפיקו ממעשיהן הפסולים טובת הנאה כספית, תוך שהן מתעשרות על חשבונם של חברי הקבוצה, שכן התמורה שקיבלו עבור כל ביצה שסווגה כגדולה יותר, גבוהה מהתמורה המגיעה להן לפי צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לביצי מאכל).

המשיבות טוענות כי הן זכאיות לאותה עמלת שיווק ללא תלות בגודל הביצה, כך שלא הרוויחו ולא יכולות היו להרוויח מסימון הביצים בסימון אחר. העד תמיר גל מטעם המשיבה 1, העיד כי "עמלת המשווק... בין המחיר שאנחנו מחויבים, המינימום לספק, למגדל, לבין המחיר שאנחנו מוכרים לקמעונאי, הייתה זהה בביצים לארג', אקסטרה לארג' ומדיום" (עמ' 256 ש' 5-8). מר גל העיד כי "המרווח, מה שנקרא עמלת המשווק, היא זהה לכל הגדלים" (עמ' 255 לפרוטוקול). מר לסר הצהיר (סעיף 16 לתצהירו) כי "מאחר וביצים הם מוצר מפוקח, הרווח הקמעונאי של לסר מביצת L או XL הוא זהה ועומד על 26.7 אג'. יתרה מזאת, לסר משלמת למגדלי הביצים עפ"י סוג (גודל) הביצה, כפי שסווגה מוינה במכון המיון". משכך טוענות המשיבות כי הן אדישות לתוצאות הליך השקילה. המבקשת לא סתרה את עדויות נציגי המשיבות כי הן זכאיות לאותה עמלת שיווק. לא הוכח יסוד ההתעשרות, ומה גם שלא הוכח שמהשיבות פעלו שלא לפי הוראות הדין.

עילות תרמית ורשלנות

1. לאור האמור לעיל, גם לא שוכנעתי כי התקיימו יסודות עוולת הרשלנות ועילת התרמית שנטענו באופן לקוני בלבד, בלי פירוט מספק ודי בכך כדי לדחות את בקשה האישור בעילות אלו. המבקשת לא פרטה, למשל, איזו חובת זהירות היא טוענת שהופרה.

המבקשת טוענת כי המשיבות הציגו היצג כוזב, שכן הן סימנו ביצים בגודלL ו LX באריזות בידיעה שחלק מהביצים משקלן יהיה נמוך מהמשקל המצוין על הביצה. לא הוכח כי המשיבות חותמות את גודל הביצים שלא בהתאם לדין או כי התרשלו כלפי הלקוחות.

לא מצאתי צורך לבחון את שאר התנאים שבהתקיימם רשאי בית המשפט לאשר לנהל את התובענה כייצוגית, כמו גם הטענה להגנה לפי סעיף 6 לפקודת הנזיקין.

סוף דבר

מכל הטעמים שלעיל הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נדחית.

המבקשת תשא בהוצאות ושכר טרחת ב"כ כל אחת מהמשיבות בסך של 35,000 ₪ (105,000 ₪ בסך הכל)

ניתן היום, ל' תשרי תשפ"ג, 25 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.