מבוא:

1. לפניי תביעה נזיקית-כספית, על סך 8,000 ₪, במסגרתה עותרים התובעים לחייב את הנתבעים בפיצוי בשל נזקים לא ממוניים שנגרמו להם בעקבות ליקויים בארגון ובביצוע טיול לספרד שנתגלו להם במהלכו.

נוכח ניהול התובענה בהליך של תביעה קטנה ובהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976, ינומק פסק-הדין באופן תמציתי.

פרשת התביעה בקצירת האומר:

2. אליבא דגרסת התובעים כפי שנטענה בכתב התביעה, בחודש ינואר 2017 הזמינו מאת הנתבעת 4 (להלן: "הנתבעת") באמצעות האגודה השיתופית של קופת חולים כללית - חופשה בת שמונה ימים לספרד, לתאריכים 14.06.2017-21.06.2017 בעלות של 2,058$ (דולר ארה"ב) לזוג. דא עקא, כי במהלך הטיול נתקלו הם בליקויים רבים אשר גרמו להם לעוגמת נפש רבה שהתרגשו עליהם, לשיטתם, כתוצאה מארגון לקוי של הנתבעת. כך למשל, החדר במלון במדריד שניתן להם היה ברמה נמוכה יותר מזו שהובטחה להם, מערכת מיזוג האוויר והברזים בו היו תקולים ולא היה בו מקרר; כך אוטובוס שהגיע לאסוף את הקבוצה ביום הרביעי לטיול היה קטן ולא הצליח להכיל את כל המזוודות, ומשכך נוצר עיכוב בן כשעה, מה גם שמערכת המיזוג בו לא פעלה ולא היו בו חלונות; בנוסף, הטיולים מהעיר גרנדה לערים הסמוכות תוכננו בצורה לקויה ודרשו שעות נסיעה רבות באוטובוס. כמו כן נטען, כי לא נערכו ביקורים באתרים על פי תכנית הטיול. אשר על כן עותרים התובעים לחייב את הנתבעים בפיצוי הכולל חלק מעלויות הטיול ועוגמת הנפש שנגרמה להם.

פרשת ההגנה בקצירת האומר:

2. אליבא דגרסת הנתבעת כפי שפורטה בכתב ההגנה, ראשית נטען לחוסר יריבות בין הנתבעים 1-3 לתובעים משההתקשרות הייתה בין התובעים לבין הנתבעת, אשר הינה ישות משפטית נפרדת. הזמנת התובעים נתקבלה אצל הנתבעת בכפוף לתנאים ואחריות בטיולים מאורגנים שמפרסמת הנתבעת בהתאם לחובתה.

3. לגופן של טענות התובעים משיבה הנתבעת, כי סופקו לתובעים שני בתי מלון ברמת תיירות של 4 כוכבים, כפי שהובטח אשר זוכים אף לביקורות טובות, כאשר הנתבעת לא התחייבה כלל להימצאות מקרר בחדרים. בנוסף לטענת הנתבעת, לא הייתה כל תקלה באספקת השירות בבתי המלון בכלל ובמערכות מיזוג האוויר בפרט, מה גם שטענות אלה לא הוכחו, כשמעבר לכך הנתבעת אינה אמונה על הפעלתם ותחזוקתם השוטפת של בתי המלון ו/או האוטובוסים והיא איננה מספקת שירותים אלה בעצמה; באשר לגודל האוטובוס נטען, כי הוא תאם למספר הנוסעים והעניין נסוב סביב כבודה נוספת שהנוסעים צירפו במהלך הטיול; לעניין השינויים במסלול הטיול נטען, כי בידי המדריך בשטח נתונה הרשות והסמכות לנהל את הטיול על פי מיטב שיקול דעתו המקצועית. אשר על כן עותרת הנתבעת לדחיית התביעה.

מהלך הדיון:

4. דיון במעמד הצדדים התקיים בפניי ביום 23.01.2018. במהלך עדותו בפניי, חזר התובע 1 על עיקרי גרסתו כפי שהופיעו בכתב התביעה. כן הוסיף, כי הטיול אורגן בצורה רשלנית ורצופת תקלות לכל אורכו, ואילו היו עושים בדיקה מקדימה לרמת המתקנים, היו מבינים שהתמורה לא הולמת את המחיר. כן ציין שעוד אנשים מהקבוצה פנו בטרוניות דומות, בין היתר, עקב תנאי הנסיעה הקשים באוטובוס בטיול שרובו נסוב סביב נסיעות באוטובוס. נציג הנתבעת, מר יעקב המבורגר, מדריך הטיול, העיד בפניי. לגרסתו, הייתה אמנם תקלה באוטובוס בעת הנסיעה ממדריד לקורדובה, ואולם כיוון שהיה זה יום ראשון בשבוע שהינו יום השבתון של הספרדים, נוצר קושי לתקן את מערכת המיזוג של האוטובוס במוסך או להחליפו. כן גרס, כי סופק אוטובוס בו מצויים 50 מקומות ישיבה עבור קבוצה שמנתה 47 מטיילים כולל אנשי אבטחה, כאשר באירופה לא ניתן לפתוח חלונות באוטובוסים. לגרסתו, העיכוב בכניסה לקתדרלה נבעה מהחלטה מקומית. המדריך אף הציג מכתב תודה.

דיון והכרעה:

5. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את עדויות הצדדים, ולאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים הצריכים לעניין, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה. להלן נימוקיי.

6. המסגרת הנורמטיבית – המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית לענייננו בכל הקשור לנתבעת מעוגנת בחוק שירותי תיירות, התשל"ו – 1976, כשהנתבעת משמשת "כסוכנות נסיעות" בהתאם לסעיף 1 לחוק. בפסק דינו של בית הדין לחוזים אחידים נקבע, כי מעמדה המשפטי של סוכנות נסיעות הינו מורכב, והוא משתנה בהתאם לכל אחד משלבי העסקה: המשא ומתן; כריתת חוזה ההזמנה; וביצוע ההזמנה (בח"א (י-ם) 804/07 דיזנהויז יוניתורס נסיעות ותיירות (1979) בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה (13.10.2009)). לענייננו, חשובה בעיקר התייחסותו של בית הדין לשלב ביצוע ההזמנה, ובייחוד ביחס לחובתה של סוכנות הנסיעות למתן השירות ללקוח על ידי ספק השירות. בשלב זה תפקידה של הסוכנות הוא אומנם משני, אולם לא חסר נפקות משפטית, שכן מחויבויותיה הן בעיקר בהעברת מידע ללקוח מספק השירותים, ובטיפול בתלונות שיש ללקוח אל מול ספק השירותים. ודוק, הפסיקה מטילה אחריות על סוכנות נסיעות וחובה מקצועית כלפי מקבלי השירות שלה. כחלק מכך יש לה חובת גילוי מידע, כמו גם החובה לבדוק מידע רלוונטי לנוסעים במסגרתה (בר"ע (מחוזי י-ם) 3278/01 בר טוביה נ' רגו'אן נסיעות בע"מ, פ"מ תשס"א(1) 625 (2002)). יחד עם זאת, הלכה היא כי משבחר לקוח שירותים, אין סוכנות נסיעות אחראית לשיבושים שחלו אם לא היה ניתן ולא צריך היה לצפות אותן (ת"א (מחוזי י-ם) 165/88 אאידה ואח' נ' זאב רפאל (פורסם במאגרים, 21.5.02)). כמו כן, נקבע בנוגע לאחריות סוכנות נסיעות בעבור תקלות שאינן מהותיות, כי "היא אינה אחראית לכל פגם ופגם במלון ובטיול, ואין כל הצדקה משפטית ומעשית להטיל עליה אחריות לשיבושים אותם לא צפתה ולא צריך היה לצפות (ת"ק 42664-05-13 יעקבי נ' חברת השטיח המעופף בע"מ (פורסם בנבו, 07.03.2015)).

7. מן הכלל אל הפרט – בפועל מלינים התובעים על 3 תקלות מרכזיות בהן נתקל במהלך הטיול: רמת חדר המלון במדריד ותחזוקתו; טיב ואיכות האוטובוס שליווה את קבוצת המטיילים; שינויים במסלול הטיול בניגוד לתוכנית. ייאמר כבר עתה, כי לא מצאתי לקבל את החלק הארי של תלונות התובעים שכן, רובן לא הוכח כדבעי או לא הוכח כתקלות מהותיות, וממילא הן אינן בשליטתה של הנתבעת שלא יכולה הייתה לצפותן מראש. יפים הדברים באשר לרמת החדרים בבית המלון בו שוכנו התובעים במדריד, כאשר בעניין זה לא ראיתי פער בין אשר הובטח בתכנית הטיול לבין בית המלון שקיבלו התובעים בפועל, זאת אף בהסתמך על דפי מפרט ותיאור של בית המלון אשר צירפה הנתבעת לכתב ההגנה. בידוע, שהנתבעת אינה מדרגת את המלון באופן שרירותי ועצמי מטעמה, ועל כן, בהיעדר הוכחה מספקת לא מצאתי לקבל טענת התובעים, כי המלון נחשב ברמת תיירות פחותה מהמובטח. ודוק, נחה דעתי, כי אין ביכולתה של הנתבעת לצפות אי אלו תקלות שירותיות ו/או תחזוקתיות בעת שהות המטיילים בבתי המלון אשר סביר שיצוצו מדי פעם בפעם במהלך השימוש השוטף של התייר בשירות, כשמנגד מצאתי ליתן משקל מהימן לעדותו של מר המבורגר, מדריך הטיול, לפיה, במסגרת טיולים מאורגנים של קבוצות גדולות כגון דא, נבדקים בתי המלון המיועדים דבר שבשגרה. כן מצאתי לדחות טענות התובעים ביחס למסלול הטיול. אין חולק, כי בסמכותו של מדריך הטיול לקבל החלטות בשטח בהתאם למצב הדברים הקיים ולשקול שינוי מסלול הטיול ואתרי הביקור בהתאם להערכתו המקצועית. כן לטעמי לא הוכחה כדבעי סיבת העיכוב בכניסת התובעים לקתדרה בסביליה בנסיבות בהן יתכן שהעיכוב נבע כתוצאה מהחלטת השלטונות הספרדיים המקומיים ולא בשל פגם בתכנון או בארגון מוקדם מצד המדריך.

8. שונים הם פני הדברים בכל הנוגע לרמת השירות של האוטובוס. בעניין זה הנני מקבל את טענות התובעים באשר לליקוי בארגון האוטובוס אשר ליווה אותם במהלך חלק מהטיול, כשאין חולק, כי המזגן בו היה תקול כשהנתבעת מצידה לא דאגה לתיקונו או החלפת האוטובוס. כאמור, אין חולק כי מרבית הטיול המאורגן התנהל באמצעות נסיעה באוטובוס, כאשר האוטובוס הינו כלי התחבורה העיקרי בטיול. משאלו, כאמור, פני הדברים ברי, כי הנתבעת, כמארגנת הטיול, נדרשת להתקשר עם ספק שירותים איכותי ברמת ובדירוג תיירות מתאים. בנסיבות אלה, על הנתבעת להעמיד לרשות המטיילים אוטובוס תקין ואיכותי, ולמצער לעשות ככל שלאל ידה על מנת להקטין את הפגיעה בקבוצת המטיילים שעה שצצות בעיות כלשהן לגביו. האמור מקבל משנה תוקף בייחוד שעה שחזקה על הנתבעת שידעה כי בטיולים המאורגנים באירופה, ככלל, לא מסופקים אוטובוסים אשר ניתן לפתוח את חלונותיהם, זאת על פי עדותו של מר המבורגר (עמ' 3 לפרו', ש' 15), ובשים לב לכך שהטיול התקיים בתקופה חמה בספרד בחודשי הקיץ בימים בהם הטמפרטורה השוררת באזור הייתה גבוהה עד מאוד. ודוק, אינני מקבל את טענת הנתבעת, לפיה, מאחר והיה מדובר ביום ראשון, יום המנוחה ביעד הטיול, לא היה ניתן לספק למטיילים מענה בדרך של תיקון התקלות באוטובוס או החלפתו באוטובוס אחר תחתיו. סבורני, כי היות והנתבעת ידעה, כי חלק מהטיול יתקיים אף ביום ראשון, היה עליה להיערך בהתאם ולצפות להתרחשותן של אי אלו תקלות בכל הקשור לאוטובוס, בייחוד שעה שעסקינן בקבוצת מטיילים לא קטנה ובטיול שרוב רובו מתבצע באמצעות האוטובוס, ובמיוחד בשים לב לכך כי באותו יום תוכננה נסיעה מצטברת של כ-600 ק"מ. כבר נפסק בנסיבות דומות, כי אף מקום שלא הוכח כי הנתבעת ידעה בפועל על מצב האוטובוסים, במסגרת החוזה שלה עם המטיילים הייתה היא יכולה לברר זאת תוך ביצוע בדיקה סבירה (השוו: ת"ק 15534-01-15 שלו נ' השטיח המעופף בע"מ (פורסם בנבו, 05.04.2015)). לטעמי, לא ניתן להקל ראש בכך וחלה על הנתבעת החובה לספק טיול בתנאי סבירים, ואילו באותו יום נוצרו תנאים בלתי סבירים שהיה בידי הנתבעת לתקנם למשל באמצעות החלפת האוטובוס באוטובוס אחר תחתיו.

9. התובעים הציגו מכתב שנערך בעיצומו של הטיול ושמוען למנהלת האגודה השיתופית ומועדון קופת חולים כללית, המפרט את התקלות והליקויים שהתרגשו עליהם במהלך ארבעת הימים הראשונים של הטיול ובראשם נושא מערכת המיזוג התקולה באוטובוס. האמור במכתב נתמך בחתימתם של כמחצית מהמשתתפים בטיול. לאור האמור, התרשמתי כי נושא המיזוג באוטובוס אכן נבע כתוצאה מארגון פגום או לקה באי מתן מענה הולם בזמן אמת. אף ממכתב שהציג המדריך עולה תמונה עגומה כאשר צוין, כי ההדרכה הייתה טובה "...למרות שבטיול זה היו נקודות משבר ושפל וכעס ואי קבלה של הדברים...".

10. אשר לשיעור הנזק הלא ממוני - בידוע, פיצוי בגין עוגמת נפש וסבל ניתן כאשר אילולא כך היה התובע נותר בלא סעד או פיצוי של ממש. ודוק, אין להתעלם מהכלל הבסיסי כי הפיצוי לא בא בכדי להעשיר את הנפגע. בעניין זה, מצווה בית המשפט לנהוג זהירות וריסון, וזאת במיוחד באותם מקומות בהם הפיצוי נקבע בדרך של אומדנא בלתי מדויקת, כאשר יש לשכנע את בית המשפט בסבירותו של הנזק הנתבע ביחס למעשה או המחדל הנטען (ראו למשל: תל"א (מחוזי תל אביב-יפו) 14968-09 זריני סורוש נ' עו"ד אורי אשר (פורסם בנבו, 13.01.2010)). במקרה הנוכחי, בשים לב למכלול הראיות שהובאו בפני בית המשפט, סבורני כי עלה בידי התובעים להוכיח את הנזק הלא ממוני שנגרם להם, כאמור לעיל. עם זאת, לא עלה בידי התובעים לשכנע כי הנזק שנגרם להם בגין עוגמת הנפש אכן מצדיק פיצוי בשיעור כפי שנתבע, אם כי זכאים הם לפיצוי בשיעור נמוך יותר שהנני אומדו בסך של 750 ₪ לכל אחד.

11. סוף דבר- הנני מחייב את הנתבעת 4 לשלם לתובעים סך של 1,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, הנתבעת 4 תישא בהוצאות משפט בסך 750 ₪.

התביעה נגד הנתבעים 1-3 נדחית בהיעדר הוכחת יריבות בין הצדדים, זאת, ללא צו להוצאות.

המזכירות תדאג לשלוח העתק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"ד שבט תשע"ח, 30 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.